רש"י/ברכות/ט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יישוב הצל"ח) |
(השוואה מול דפוס ישן) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
שורה 14: | שורה 11: | ||
'''שתסיח דעתם.''' מלבא בלבם מזמה של רשע להכחישני ולומר על ידי כשפים הבאתי האש הזאת: | '''שתסיח דעתם.''' מלבא בלבם מזמה של רשע להכחישני ולומר על ידי כשפים הבאתי האש הזאת: | ||
'''מתני | '''<big>מתני/</big> תכלת.''' ירוק הוא וקרוב לצבע כרתי שקורין פור"ייש: | ||
'''גמ' בין תכלת שבה ללבן שבה.''' גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא עלה שם הצבע יפה: | '''<big>גמ'</big> בין תכלת שבה ללבן שבה.''' גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא עלה שם הצבע יפה: | ||
'''ערוד.''' חמור הבר: | '''ערוד.''' חמור הבר: | ||
שורה 43: | שורה 38: | ||
'''דא"ר יהודה בריה דר' שמעון''' גרסי': | '''דא"ר יהודה בריה דר' שמעון''' גרסי': | ||
{{שומר דף בבלי|פתח}} | |||
שורה 50: | שורה 49: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־14:10, 27 בינואר 2020
אותו צדיק. אברהם:
כמצודה שאין בה דגן. דרך ציידי עופות לזרוק דגן תחת מצודות כדי שיבאו עופות ונלכדין וכשאין בה דגן אין עוף פונה אליה כך ריקנו המצרים מכל ממונם. וינצלו כתרגומו ורוקינו:
כמצולה שאין בה דגים. כמו מצולות ים כלומר בתוך התהום אין מצויין דגים אלא על שפת הים היכא דאיכא מזון:
דיה לצרה בשעתה. דיה לצרה שיתאוננו בה בשעה שתבא עליהם למה תדאיבם עכשיו בבשורה קשה:
שתסיח דעתם. מלבא בלבם מזמה של רשע להכחישני ולומר על ידי כשפים הבאתי האש הזאת:
מתני/ תכלת. ירוק הוא וקרוב לצבע כרתי שקורין פור"ייש:
גמ' בין תכלת שבה ללבן שבה. גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא עלה שם הצבע יפה:
ערוד. חמור הבר:
לתפילין. להניח תפילין שמצות הנחתן קודם קרית שמע בפ' שני (ד' יד:):
ותיקין. אנשים ענוים ומחבבין מצוה:
מתפלל ביום. דהנץ החמה לדברי הכל יום הוא:
מאי קראה. דמצוה להתפלל עם הנץ החמה:
דכתיב ייראוך עם שמש וגו'. מתי מתיראין ממך כשמוראך מקבלים עליהם דהיינו מלכות שמים שמקבלין עליהם בק"ש[1]:
עם שמש. כלומר כשהשמש יוצא היינו עם הנץ החמה:
ולפני ירח. אף תפלת המנחה מצותה עם דמדומי חמה:
שאם יזכה. לעוה"ב לראות גדולתן של ישראל:
יבחין. כמה הרבה גדולתן יותר על האומות עכשיו:
תהא. הא דרבי יוחנן בתפלת ערבית דלא חיישינן לסמוך גאולה לתפלה דגאולה ביממא הואי:
דא"ר יהודה בריה דר' שמעון גרסי':
- ↑ הפני יהושע הקשה שמדברי רש"י משמע שלומדים מפסוק זה שעיקר מצוות קריא שמע סמוך לנץ החמה, אך לעיל בסמוך (ד"ה מתפלל) מבואר מדברי רש"י שצריך לקרות את שמע קודם הנץ כדי שעי"ז יתפלל תפילת השחר בשעה שהוא ודאי יום. עיי"ש מה שביאר בזה.
ובצל"ח ביאר כוונת רש"י שאחר שמצינו במשנה ובגמרא שלכולי עלמא זמן קריאת שמע מתחיל קודם הנץ החמה, על זה קאמר מאי קרא דכתיב ייראוך וגו', שמאחרים לקבל עול מלכות שמים בקריאת שמע עד הנץ החמה אף שזמנה התחיל קודם לכן, על כרחך משום סמיכות גאולה לתפילה שזמנה מן המובחר אחר הנץ החמה שהוא ודאי יום.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |