רש"י/ברכות/ו/ב

רש"י ברכות ו ב

וכולהו כתיבי באדרעיה. כל הכתובים הללו כתובים בזרוע בבית אחד שאותן של יד אינן אלא בית אחד כדאמרינן במנחות (דף לד:) וכל הפרשיות כתובות בו:

משאיל בו. מה טיבו של פלוני למה לא בא:

ירא את ה'. שהיה רגיל לבא אליו:

אשר הלך חשכים ואין נוגה לו. אשר עתה הלך למקום חשך אשר ימנע עצמו מלהשכים לפתחי:

ואין עונה. שיעור שיוכלו לענות דבר קדושה:

אלהי אברהם. שקבע מקום לתפלתו:

בעזרו. כדרך שהיה עוזר לאברהם:

אל יפסיע פסיעה גסה. לפי שמראה בעצמו שעכוב בית הכנסת דומה עליו כמשוי:

נרדפה. לשון מרוצה משמע שהרודף רץ:

לפרקא. לשמוע הדרשה:

מחליין רבנן שבתא. דאמר מר (שבת ד' קיג:) אסור לפסוע פסיעה גסה בשבת שנאמר אם תשיב משבת רגלך:

אגרא דפרקא. עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם היא שכר המרוצה שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר למוד:

אגרא דכלה. שבת שלפני הרגל שהכל נאספין לשמוע הלכות הרגל:

אגרא דשמעתא סברא. שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר:

אגרא דתענית' צדקתא. שנותנין צדקה לערב לפרנסת העניים שהתענו היום:

דלויי. להרים קול בלשון נהי ועגמת נפש שיבכו השומעים:

מילי. לשמח החתן בדברים:

אחורי בית הכנסת. כל פתחי בית הכנסת היו במזרח והכי תניא בתוספתא דמגילה (פרק ג) מעין מקדש ומשכן פניהם למערב ואחוריהם למזרח והמתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו והא דרב הונא מוקי לה לאביי בדלא מהדר אפיה לבי כנישתא:

חלף ההוא טייעא. סוחר ערבי:

כדו בר. כדו שתי בר רשות כי האי דאמרינן בסוכה (ד' מה:) הא דעיילי בבר:

כרום זלות. סיפיה דקרא דלעיל:

דברים שעומדים ברומו של עולם. כגון תפלה שעולה למעלה:

כיון שנצטרך אדם לבריות. הוא זל בעיניהם:

לראשנו. להיות נושה בנו דמתרגמינן כנושה (שמות כב) כרשיא:

עובר בחמשה קולות. מזלזל בחמשה קולות שבירך בהן הקב"ה את ישראל:

אותן קולות דקודם מתן תורה הוו. הנך קולות בתראי היינו הנך דאיירי בהו לעיל וקאמר דנראין היו ואע"פ שהקול אינו נראה זה נראה:

מביאים תודה בית ה'. כי אשיב את שבות וגו'. סיפיה דקרא דחמשה קולות דלעיל הוא:

בשביל זה. שיברא זה:

לצוות. של"ווץ בלע"ז:

גזלת העני. והלא אף גזלת העשיר גזלה היא אלא גזלת העני שאין לו כלום לגזול ממנו אלא שלא להשיב על שלומו:

ונענע

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.