רש"י/ברכות/ד/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(הגהות הב"ח) |
||
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''בניהו בן יהוידע זה סנהדרין.''' שהיה אב בית דין: | '''בניהו בן יהוידע זה סנהדרין.''' שהיה אב בית דין: | ||
'''וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי.''' ראשון וקודם להם שבתחילה נוטלים רשות ואח"כ שואלים אם יצליחו: | |||
'''ואביתר אלו אורים ותומים.''' שכל ימי דוד היה נשאל באביתר עד מלחמת אבשלום ששאל אביתר ולא עלתה לו ושאל צדוק ועלתה לו כדאמרי' בסדר עולם ונסתלק אז מן הכהונה: | '''ואביתר אלו אורים ותומים.''' שכל ימי דוד היה נשאל באביתר עד מלחמת אבשלום ששאל אביתר ולא עלתה לו ושאל צדוק ועלתה לו כדאמרי' בסדר עולם ונסתלק אז מן הכהונה: | ||
'''שכורתים את דבריהם.''' שאומרים דברים קצובים וגמורים שלא יפחתו ולא יוסיפו: | '''שכורתים את דבריהם.''' שאומרים דברים קצובים וגמורים שלא יפחתו ולא יוסיפו: | ||
שורה 14: | שורה 11: | ||
'''שר צבא למלך יואב.''' להוליך אנשי המלחמה: | '''שר צבא למלך יואב.''' להוליך אנשי המלחמה: | ||
'''מאי קרא.''' דכנור היה תלוי למעלה ממטתו ומעוררו | '''מאי קרא.''' דכנור היה תלוי למעלה ממטתו ומעוררו: | ||
'''עורה כבודי.''' | '''עורה כבודי.''' אל תתכבדי בשינה כשאר מלכים: | ||
'''אעירה שחר.''' שאר מלכים השחר מעוררן ואני מעורר את השחר: | '''אעירה שחר.''' שאר מלכים השחר מעוררן ואני מעורר את השחר: | ||
שורה 26: | שורה 23: | ||
'''ותאחז.''' תהא נאחז ונכשל בדבריך: | '''ותאחז.''' תהא נאחז ונכשל בדבריך: | ||
'''תליסר נגהי ארבסר.''' ליל שעבר שלשה עשר ולמחרת יגיע ארבעה עשר: | '''תליסר נגהי ארבסר.''' ליל שעבר שלשה עשר{{הערה|שעבר '''של שלשה עשר ולמחרת יגיה''' ארבעה עשר {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} ולמחרת יגיע ארבעה עשר: | ||
'''ידי מלוכלכות בדם.''' שהנשים מראות לו דם נדה אם טמא אם טהור שיש מראות דם טהור באשה: | '''ידי מלוכלכות בדם.''' שהנשים מראות לו דם נדה אם טמא אם טהור שיש מראות דם טהור באשה: | ||
'''ובשפיר.''' הוא עור הולד שהעצמות והגידים והבשר נצורים בתוכו. ויש שפיר שהאשה יושבת עליו ימי טומאה וימי טהרה ואי זה זה המרוקם ובמס' נדה {{ממ|דף כד ב}} מפרש לה ויש שפיר מלא מים ודם שאינו חשוב ולד לישב עליו טומאת יולדת וימי טהרתה: | '''ובשפיר.''' הוא עור הולד שהעצמות והגידים והבשר נצורים בתוכו. ויש שפיר שהאשה יושבת עליו ימי טומאה וימי טהרה ואי זה זה המרוקם ובמס' נדה {{ממ|[[בבלי/נדה/כד/ב|דף כד ב]]}} מפרש לה ויש שפיר מלא מים ודם שאינו חשוב ולד לישב עליו טומאת יולדת וימי טהרתה: | ||
'''ובשליא.''' דתנן {{ממ|שם כו}} אין שליא בלא ולד והוא כמין לבוש שהולד שוכב בתוכה וקורין ושטי"דור | '''ובשליא.''' דתנן {{ממ|[[בבלי/נדה/כו/א|שם כו]]}} אין שליא בלא ולד והוא כמין לבוש שהולד שוכב בתוכה וקורין ושטי"דור{{הערה|('''בעקליידונג''') לבוש. המתרגם}} בלע"ז ותניא {{ממ|[[בבלי/נדה/כו/א|שם]]}} אין שליא פחותה מטפח ותחלתה כחוט של ערב וסופה כתורמוס והיו מביאין אותה לפניו לראות אם יש בה כשיעור ואם עשויה כדת שליא שנחזיקנה שהיה ולד בתוכה ונמוח ותשב עליו ימי טומאה וטהרה אם לאו: | ||
'''זכיתי וחייבתי.''' שייך בדיני ממונות ודיני נפשו': | '''זכיתי וחייבתי.''' שייך בדיני ממונות ודיני נפשו': | ||
'''טמאתי וטהרתי.''' בהלכות טומאה וטהרה: | '''טמאתי וטהרתי.''' בהלכות טומאה וטהרה{{הערה|ה{{ממק|רש"ש}} הוסיף שאף הלכות איסור והיתר נכללו בלשון זו, כמו: דג טמא שבלע דג טהור {{ממ|[[משנה/בכורות/א#ב|בכורות פ"א מ"ב]]}} וכהנה רבות בחז"ל ובמקרא.}}: | ||
'''מפיבושת.''' [מפי בושת] בדברי הלכה היוצאין מפיו היה בושת לדוד שפעמים שהיה טועה והוא אומר לו טעית: | '''מפיבושת.''' [מפי בושת] בדברי הלכה היוצאין מפיו היה בושת לדוד שפעמים שהיה טועה והוא אומר לו טעית: | ||
שורה 42: | שורה 39: | ||
'''לפיכך.''' בזכות שהיה דוד מקטין עצמו זכה ויצא ממנו כלאב: | '''לפיכך.''' בזכות שהיה דוד מקטין עצמו זכה ויצא ממנו כלאב: | ||
'''אלא דניאל שמו.''' במקום אחד אומר {{ממ|שמואל ב ג}} ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל וגו' ובמקום אחר אומר והשני דניאל לאביגיל בדברי הימים {{ממ|א ג}}: | '''אלא דניאל שמו.''' במקום אחד אומר {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ג#|שמואל ב ג]]}} ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל וגו' ובמקום אחר אומר והשני דניאל לאביגיל בדברי הימים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/ג#|א ג]]}}: | ||
'''שהיה מכלים פני מפיבושת.''' כל אב מכלים את הרב שהיה אב בהוראות: | '''שהיה מכלים פני מפיבושת.''' כל אב מכלים{{הערה|מכלים את '''פני''' הרב {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} את הרב שהיה אב בהוראות{{הערה|בהגהות {{ממק|יעב"ץ}} פירש באופן אחר, ש"כלאב" נוטריקון מ'''כל'''ים '''א'''יש '''ב'''ושת.}}: | ||
'''לולא האמנתי לראות בטוב ה'.''' כבר טרדוני מיראתך כמו שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד וגו' {{ממ|שמואל א כו}}: | '''לולא האמנתי לראות בטוב ה'.'''{{הערה|'''בטוב ה'. בארץ ישראל''' כבר טרדוני {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} כבר טרדוני מיראתך כמו שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד וגו' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/כו#|שמואל א כו]]}}: | ||
'''נקוד על לולא.''' לדרוש את הנקודה שהיא ממעטת את משמעות הכתוב לומר שלא דבר ברור היה לו לראות בטוב ה'. לולא לשון אם לא כמו לולי אלהי אבי וגו' היה לי {{ממ|בראשית לא}}: | '''נקוד על לולא.''' לדרוש את הנקודה שהיא ממעטת את משמעות הכתוב לומר שלא דבר ברור היה לו לראות בטוב ה'. לולא לשון אם לא כמו לולי אלהי אבי וגו' היה לי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לא#|בראשית לא]]}}: | ||
'''שמא יגרום החטא.''' תירוצא הוא לעולם מוחזק בידו שהוא חסיד וזה שספק בידו אם יראה בטוב ה' לפי שהיה ירא שמא יחטא ויגרום החטא מלראות בטוב: | '''שמא יגרום החטא.''' תירוצא הוא לעולם מוחזק בידו שהוא חסיד וזה שספק בידו אם יראה בטוב ה' לפי שהיה ירא שמא יחטא ויגרום החטא מלראות בטוב: | ||
שורה 54: | שורה 51: | ||
'''ויירא יעקב.''' שמא אחר הבטחה חטאתי וכדתניא שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת: | '''ויירא יעקב.''' שמא אחר הבטחה חטאתי וכדתניא שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת: | ||
'''ביאה ראשונה.''' שבאו בימי יהושע: | '''ביאה ראשונה.''' שבאו{{הערה|שבאו '''לארץ''' בימי יהושע {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} בימי יהושע: | ||
'''ביאה שנייה.''' כשעלו מגלות בבל בימי עזרא: | '''ביאה שנייה.''' כשעלו מגלות בבל בימי עזרא: | ||
'''ראויים היו ליעשות להם נס.''' לבוא ביד רמה: | '''ראויים היו{{הערה|ראויים היו '''ישראל''' ליעשות {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} ליעשות להם נס.''' לבוא ביד רמה: | ||
'''אלא שגרם החטא.''' ולא הלכו אלא ברשות כורש וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון: | '''אלא שגרם החטא.''' ולא הלכו אלא ברשות כורש וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון: | ||
שורה 66: | שורה 63: | ||
'''אי כר' אליעזר סבירא להו.''' דאית ליה בשכבך כל זמן שבני אדם עוסקין לילך ולשכב זה מקדים וזה מאחר: | '''אי כר' אליעזר סבירא להו.''' דאית ליה בשכבך כל זמן שבני אדם עוסקין לילך ולשכב זה מקדים וזה מאחר: | ||
'''לימרו כר' אליעזר.''' דאמר סוף האשמורה הראשונה דודאי כל שדעתו לישן כבר שכב וישן: | '''לימרו{{הערה|'''לימא כר' אליעזר. דאמר עד''' סוף {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} כר' אליעזר.''' דאמר סוף האשמורה הראשונה דודאי כל שדעתו לישן כבר שכב וישן: | ||
{{שומר דף בבלי|ואי}} | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:רש"י: ברכות]] | [[קטגוריה:רש"י: ברכות]] |
גרסה מ־23:58, 14 בספטמבר 2021
בניהו בן יהוידע זה סנהדרין. שהיה אב בית דין:
וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ראשון וקודם להם שבתחילה נוטלים רשות ואח"כ שואלים אם יצליחו:
ואביתר אלו אורים ותומים. שכל ימי דוד היה נשאל באביתר עד מלחמת אבשלום ששאל אביתר ולא עלתה לו ושאל צדוק ועלתה לו כדאמרי' בסדר עולם ונסתלק אז מן הכהונה:
שכורתים את דבריהם. שאומרים דברים קצובים וגמורים שלא יפחתו ולא יוסיפו:
שר צבא למלך יואב. להוליך אנשי המלחמה:
מאי קרא. דכנור היה תלוי למעלה ממטתו ומעוררו:
עורה כבודי. אל תתכבדי בשינה כשאר מלכים:
אעירה שחר. שאר מלכים השחר מעוררן ואני מעורר את השחר:
שמא יטעו אצטגניני פרעה. אם אני יודע לכוין השעה הם אינם יודעים לכוין השעה וקודם שיגיע חצות יהו סבורים שהגיע ועדיין לא באה המכה ויאמרו משה בדאי הוא הלכך טוב לאחוז לשון איני יודע:
דאמר מר. במסכת דרך ארץ:
ותאחז. תהא נאחז ונכשל בדבריך:
תליסר נגהי ארבסר. ליל שעבר שלשה עשר[1] ולמחרת יגיע ארבעה עשר:
ידי מלוכלכות בדם. שהנשים מראות לו דם נדה אם טמא אם טהור שיש מראות דם טהור באשה:
ובשפיר. הוא עור הולד שהעצמות והגידים והבשר נצורים בתוכו. ויש שפיר שהאשה יושבת עליו ימי טומאה וימי טהרה ואי זה זה המרוקם ובמס' נדה (דף כד ב) מפרש לה ויש שפיר מלא מים ודם שאינו חשוב ולד לישב עליו טומאת יולדת וימי טהרתה:
ובשליא. דתנן (שם כו) אין שליא בלא ולד והוא כמין לבוש שהולד שוכב בתוכה וקורין ושטי"דור[2] בלע"ז ותניא (שם) אין שליא פחותה מטפח ותחלתה כחוט של ערב וסופה כתורמוס והיו מביאין אותה לפניו לראות אם יש בה כשיעור ואם עשויה כדת שליא שנחזיקנה שהיה ולד בתוכה ונמוח ותשב עליו ימי טומאה וטהרה אם לאו:
זכיתי וחייבתי. שייך בדיני ממונות ודיני נפשו':
טמאתי וטהרתי. בהלכות טומאה וטהרה[3]:
מפיבושת. [מפי בושת] בדברי הלכה היוצאין מפיו היה בושת לדוד שפעמים שהיה טועה והוא אומר לו טעית:
לפיכך. בזכות שהיה דוד מקטין עצמו זכה ויצא ממנו כלאב:
אלא דניאל שמו. במקום אחד אומר (שמואל ב ג) ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל וגו' ובמקום אחר אומר והשני דניאל לאביגיל בדברי הימים (א ג):
שהיה מכלים פני מפיבושת. כל אב מכלים[4] את הרב שהיה אב בהוראות[5]:
לולא האמנתי לראות בטוב ה'.[6] כבר טרדוני מיראתך כמו שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד וגו' (שמואל א כו):
נקוד על לולא. לדרוש את הנקודה שהיא ממעטת את משמעות הכתוב לומר שלא דבר ברור היה לו לראות בטוב ה'. לולא לשון אם לא כמו לולי אלהי אבי וגו' היה לי (בראשית לא):
שמא יגרום החטא. תירוצא הוא לעולם מוחזק בידו שהוא חסיד וזה שספק בידו אם יראה בטוב ה' לפי שהיה ירא שמא יחטא ויגרום החטא מלראות בטוב:
ויירא יעקב. שמא אחר הבטחה חטאתי וכדתניא שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת:
ביאה ראשונה. שבאו[7] בימי יהושע:
ביאה שנייה. כשעלו מגלות בבל בימי עזרא:
ראויים היו[8] ליעשות להם נס. לבוא ביד רמה:
אלא שגרם החטא. ולא הלכו אלא ברשות כורש וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון:
חכמים כמאן סבירא להו. במשמעות בשכבך האמור בתורה:
אי כר' אליעזר סבירא להו. דאית ליה בשכבך כל זמן שבני אדם עוסקין לילך ולשכב זה מקדים וזה מאחר:
לימרו[9] כר' אליעזר. דאמר סוף האשמורה הראשונה דודאי כל שדעתו לישן כבר שכב וישן:
- ↑ שעבר של שלשה עשר ולמחרת יגיה ארבעה עשר (הגהות הב"ח).
- ↑ (בעקליידונג) לבוש. המתרגם
- ↑ הרש"ש הוסיף שאף הלכות איסור והיתר נכללו בלשון זו, כמו: דג טמא שבלע דג טהור (בכורות פ"א מ"ב) וכהנה רבות בחז"ל ובמקרא.
- ↑ מכלים את פני הרב (הגהות הב"ח).
- ↑ בהגהות יעב"ץ פירש באופן אחר, ש"כלאב" נוטריקון מכלים איש בושת.
- ↑ בטוב ה'. בארץ ישראל כבר טרדוני (הגהות הב"ח).
- ↑ שבאו לארץ בימי יהושע (הגהות הב"ח).
- ↑ ראויים היו ישראל ליעשות (הגהות הב"ח).
- ↑ לימא כר' אליעזר. דאמר עד סוף (הגהות הב"ח).
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |