רש"י/ברכות/ג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בחדתי. שנפלה מחדש שהחומה שלה נפלה ועודנה בחזקתה:
חשד נמי ליכא. דתנן (במסכת קדושין דף פ:) אבל אשה מתיחדת עם שני אנשים:
בתרי ופריצי. דאמרינן התם לא שנו אלא בכשרים:
במקומן חיישינן. במקום שהם מצויין תדיר חיישינן אפילו בתרי:
בדברא. בשדה:
גמ' ורבי מאי תיכונה, תיכונה שבתיכונות. כ"ה גי' הילקוט בשופטים והגירסה שבגמרות שלפנינו אינה מובנת. ועמ"ש בס"ד בק"א להט"א במגילה פ"ג על הא דואמצעי דולג.
קדמו עיני אשמורות. אלמא חצות לילה שהיה דוד עומד שתי משמרות יש בהם:
ורבי נתן. אמר לך האי קדמו עיני אשמורות דקאמר דוד קדמו לשאר מלכים קאמר שדרכן לעמוד בשלש שעות ביום בתחלת שעה שלישית:
שית דליליא. חצות לילה הוי שש שעות:
ותרתי דיממא. ששאר מלכים ישנים הוו להו תרתי משמרות של שמונה שעות:
אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת. ופסק רב אלפס משום רב האי: דווקא דברי תורה אבל דברים דעלמא לית לן בה. ודווקא בארבע אמות שלו.
אלא לדבר הלכה. אסור לספר לפניו שהכל חייבין לספר בהן והמת דומם והוה ליה לועג לרש חרף עושהו (משלי יז):
אבל מילי דעלמא. שאין גנאי למחריש בהן לית לן בה:
מאורתא. מתחלת הלילה:
בנשף בערב יום. בהעריב היום קרוי נשף:
ה"ק. קרא דחצות לילה:
מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. שקודם לכן הייתי עומד:
מתנמנם כסוס. עוסק בתורה כשהוא מתנמנם. כסוס הזה שאינו נרדם לעולם אלא מתנמנם ונעור תמיד:
בשירות ותשבחות. והכי מפרש בההוא קרא להודות לך וגו':
למחרתם. ליום מחרת של חנייתם שם:
ה"ג אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב אלא אמר רב אשי תרי נשפי הוו:
נשף יממא
נשף יממא. קפץ ועלה כמו לנשוף מדוכתיה (מגילה ג.) כמו האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה (חולין מב:):
ואתא איהו ואמר כחצות. לפי שלא היה יודע לכוין השעה ולהעמיד דבריו בשעת המאורע:
כנור היה תלוי למעלה ממטתו. ונקביו לצד צפון כיון שהגיע חצות הלילה רוח צפונית מנשבת בו דאמר מר (בב"ב כה.) ארבע רוחות מנשבות בכל יום ויום שש שעות ראשונות של יום מנשבת רוח מזרחית מהלוך החמה ושש אחרונות רוח דרומית ובתחלת הלילה רוח מערבית ובחצות הלילה רוח צפונית:
אין הבור מתמלא מחוליתו. העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר ומשליכו לתוכו אין מתמלא בכך. אף כאן אם אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר אין אנו יכולין לפרנסם משל עצמנו:
ואין הבור מתמלא מחוליתו. פירש רש"י: אם יחפור ויחזיר בו עפרו לא יהא מלא. ותימא דאין הנדון דומה לראיה, שהרי לא היה אומר להם אלא ליטול מן העשירים וליתן לעניים, אם היה מצווה ליטול מן העניים ולחזור וליתן להם- אז היה דומה למשל. ומפרש רבינו תם: מחוליתו- מנביעתו, כלומר אין הבור מתמלא מן המים הנובעים בו. ובתוספתא יש אין הבור מתמלא מחוליתו אלא אם כן מושכים לו מים מצד אחר. ור"י פירש: שאם תחפור מצד זה ותניח מצד אחר לא תמלא, שמה שנותן כאן חסר כאן- כמו כן מה שנוטל מן העשירים יחסר מן העשירים :
יועצים באחיתופל. איזה הדרך ילכו והיאך יציבו מצב ומשחית וטכסיסי מארב מלחמה:
ונמלכין בסנהדרין. נוטלין מהם רשות כדי שיתפללו עליהם:
ושואלין באורים ותומי'. אם יצליחו:
ה"ג מאי קרא ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |