רש"י/ברכות/ב/ב
דילמא ביאת אורו. שיאור השמש ביום השמיני ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו ואחר יאכל:
אם כן. דהאי קרא וטהר לשון צווי הוא נימא קרא ויטהר מאי וטהר:
אדכי. לשון עבר נתפנה מן העולם השמש[1]:
מברייתא. דקתני לקמן בשמעתין[2] משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן וראיה לדבר צאת הכוכבים ש"מ אין כפרתן מעכבתן:
משהעני[3]. שאין לו נר להדליק בסעודתו:
סיפא ודאי פליגא אמתני'. דקתני הכא עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה [4]והיינו לא כר' אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן גמליאל. דדריש ובשכבך תחלת זמן שכיבה ובמתני' תנן עד סוף האשמורה הראשונה:
עני וכהן. עני כל לילותיו וכהן טמא לאכול בתרומה:
חד שעורא הוא. צאת הכוכבים:
בערבי שבתות. ממהרין לסעודה שהכל מוכן:
שאין ראיה לדבר. שהיום כלה בצאת הכוכבים זכר לדבר איכא:
[5]דמחשכי. ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים:
ומקדמי. ומשכימין קודם היום דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה והם מקדימין מעלות השחר דהוי כמו[6] מהלך ה' מילין (פסחים דף צג:):
ת"ש והיה לנו הלילה משמר[7]. מדקאמר והיום מלאכה[8] אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים יממא הוא. וזכר לדבר איכא דכל עת מלאכה קורא הכתוב יום:
קס"ד. רוב בני אדם היינו עניים[9] כלומר בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול חד שעורא הוא:
משעה שקדש היום בערבי שבתות. היינו בין השמשות ספק יום ספק לילה וכיון דספק הוא קדש היום מספק:
משעה שהכהנים טובלים. היינו קודם בין השמשות כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש והכי אמרינן בבמה מדליקין (דף לה.) דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט:
והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. רבי יהודה לטעמיה דאמר בבמה מדליקין בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות והוי ספק הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא ולאו זמן שכיבה הוא ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר:
נכנסין להסב. אית דאמרי בימות החול ואית דאמרי בשבתות[10] מכל מקום מאוחר הוא (לכולם[11]):
והי מינייהו מאוחר. (לכולם[12]) דעני או דכהן:
ה"ג אי ס"ד דעני קודם[13] ר' חנינא היינו ר' אליעזר[14]:
בין השמשות דר' יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים ורבי מאיר כרבי יוסי ס"ל וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא וזמן שכיבה קרינן ביה:
- ↑ בכת"י לונדון נתפנה העולם מן השמש (וכ"ה בכ"י פרמה, ושם "מן העולם מן השמש" ונמחק "מן" הראשון)
- ↑ ד"ה מברייתא וכו', שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר (הגהות הב"ח). ובכת"י [לונדון ופרמה] כלפנינו, וכן הוא גירסת רש"י להלן, וכ"ה בכת"י גניזה.
- ↑ בכת"י [לונדון (כ"נ) ופרמה] שהעני.
- ↑ בכת"י [פרמה] תיבות "והיינו לא כר"א ולא כרבנן ולא כר"ג" ליתא, וכ"נ שהוא כפול ומיותר (ושם הגי' "שעומד ליפטר דדריש ובשכבך עד זמן שכיבה ומתני' תנן עד סוף האשמורת הראשונה").
- ↑ בכת"י פרמה זיכר לדבר דמחשכי ומקדמי שהיו מאחרין ומקדימין למלאכה ולעולם מעלות השחר לאו יומא הוא והוא נמי מהלך ה' מילין עד הנץ החמה תא שמע דמשעת מלאכתן קורא הכת' יום, וממשיך עם ד"ה קס"ד. ובדפו"ר כלפנינו.
- ↑ בדפו"ר נמי, וכ"ה בכת"י [פרמה].
- ↑ בדפו"ר והיה לנו הלילה למשמר, ובמקרא והיו לנו הלילה משמר, אבל כגי' רש"י כ"ה בכמה כת"י בגמ'.
- ↑ בדפו"ר למלאכה, וכנ"ל דבמקרא מלאכה אבל כגי' רש"י בכמה כת"י בגמ'.
- ↑ כ"ה מדפוס ונציא ואילך. בדפו"ר "קס"ד רוב בני אדם עניים", ובכ"י פרמה "קס"ד בני אדם היינו עניים", וגי' זו יש בגמ' כת"י.
- ↑ בכ"י [פרמה] בערבי שבתות.
- ↑ מהרש"א מ"ז, אבל איתא בכת"י [לונדון ופרמה (ובפרמה מכולן)].
- ↑ מהרש"ל מ"ז וכן ליתא בכת"י [לונדון ופרמה].
- ↑ בכת"י [לונדון ופרמה] קדים.
- ↑ נ' דבא לאפוקי מגירסת הדפוס וקצת כת"י דאי אמרת וכו', וכ"ה בשאר כתה"י.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |