רש"י/ברכות/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(תיקונים רבים, הגהה מול דפוס ישן) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''דילמא ביאת אורו.''' שיאור השמש ביום השמיני ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו ואחר יאכל: | '''דילמא ביאת אורו.''' שיאור השמש ביום השמיני ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו ואחר יאכל: | ||
'''אם כן.''' דהאי קרא וטהר לשון צווי הוא נימא קרא ויטהר מאי וטהר: | '''אם כן.''' דהאי קרא וטהר לשון צווי הוא נימא קרא ויטהר מאי וטהר: | ||
'''אדכי.''' לשון עבר נתפנה מן העולם השמש: | '''אדכי.''' לשון עבר נתפנה מן העולם השמש: | ||
'''מברייתא.''' דקתני לקמן בשמעתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן וראיה לדבר צאת הכוכבים | '''מברייתא.''' דקתני לקמן בשמעתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן וראיה לדבר צאת הכוכבים ש"מ אין כפרתן מעכבתן: | ||
'''משהעני.''' שאין לו נר להדליק בסעודתו: | '''משהעני.''' שאין לו נר להדליק בסעודתו: | ||
'''סיפא ודאי פליגא אמתני'.''' דקתני הכא עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה והיינו לא | '''סיפא ודאי פליגא אמתני'.''' דקתני הכא עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה והיינו לא כר' אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן גמליאל. דדריש ובשכבך תחלת זמן שכיבה ובמתני' תנן עד סוף האשמורה הראשונה: | ||
'''עני וכהן.''' עני כל לילותיו וכהן טמא לאכול בתרומה: | '''עני וכהן.''' עני כל לילותיו וכהן טמא לאכול בתרומה: | ||
חד שעורא | '''חד שעורא הוא.''' צאת הכוכבים: | ||
'''בערבי שבתות.''' ממהרין לסעודה שהכל מוכן: | '''בערבי שבתות.''' ממהרין לסעודה שהכל מוכן: | ||
שורה 28: | שורה 22: | ||
'''דמחשכי.''' ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים: | '''דמחשכי.''' ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים: | ||
'''ומקדמי.''' ומשכימין קודם היום דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה והם מקדימין מעלות השחר דהוי כמו מהלך ה' מילין {{ממ|פסחים צג:}}: | '''ומקדמי.''' ומשכימין קודם היום דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה והם מקדימין מעלות השחר דהוי כמו מהלך ה' מילין {{ממ|[[בבלי/פסחים/צג/ב|פסחים דף צג:}}: | ||
''' | '''ת"ש והיה לנו הלילה משמר.''' מדקאמר והיום מלאכה אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים יממא הוא. וזכר לדבר איכא דכל עת מלאכה קורא הכתוב יום: | ||
'''קס"ד.''' רוב בני אדם היינו עניים כלומר בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול חד שעורא הוא: | '''קס"ד.''' רוב בני אדם היינו עניים כלומר בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול חד שעורא הוא: | ||
שורה 36: | שורה 30: | ||
'''משעה שקדש היום בערבי שבתות.''' היינו בין השמשות ספק יום ספק לילה וכיון דספק הוא קדש היום מספק: | '''משעה שקדש היום בערבי שבתות.''' היינו בין השמשות ספק יום ספק לילה וכיון דספק הוא קדש היום מספק: | ||
''' משעה שהכהנים טובלים.''' היינו קודם בין השמשות כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש והכי אמרינן בבמה מדליקין {{ממ|שבת לה.}} דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט: | ''' משעה שהכהנים טובלים.''' היינו קודם בין השמשות כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש והכי אמרינן בבמה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/לה/א|דף לה.]]}} דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט: | ||
'''והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים.''' רבי יהודה לטעמיה דאמר בבמה מדליקין בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות והוי ספק הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא ולאו זמן שכיבה הוא ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר: | '''והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים.''' רבי יהודה לטעמיה דאמר בבמה מדליקין בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות והוי ספק הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא ולאו זמן שכיבה הוא ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר: | ||
''' | '''נכנסין להסב.''' אית דאמרי בימות החול ואית דאמרי בשבתות מכל מקום מאוחר הוא (לכולם): | ||
''' | '''והי מינייהו מאוחר.''' (לכולם) דעני או דכהן: | ||
''' | ה"ג '''אי ס"ד דעני קודם ר' חנינא היינו ר' אליעזר''': | ||
בין השמשות דר' יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים ורבי מאיר כרבי יוסי ס"ל וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא וזמן שכיבה קרינן ביה: | |||
{{שומר דף בבלי|קשיא}} | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:רש"י: ברכות]] | [[קטגוריה:רש"י: ברכות]] |
גרסה מ־12:04, 31 בדצמבר 2019
דילמא ביאת אורו. שיאור השמש ביום השמיני ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו ואחר יאכל:
אם כן. דהאי קרא וטהר לשון צווי הוא נימא קרא ויטהר מאי וטהר:
אדכי. לשון עבר נתפנה מן העולם השמש:
מברייתא. דקתני לקמן בשמעתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן וראיה לדבר צאת הכוכבים ש"מ אין כפרתן מעכבתן:
משהעני. שאין לו נר להדליק בסעודתו:
סיפא ודאי פליגא אמתני'. דקתני הכא עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה והיינו לא כר' אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן גמליאל. דדריש ובשכבך תחלת זמן שכיבה ובמתני' תנן עד סוף האשמורה הראשונה:
עני וכהן. עני כל לילותיו וכהן טמא לאכול בתרומה:
חד שעורא הוא. צאת הכוכבים:
בערבי שבתות. ממהרין לסעודה שהכל מוכן:
שאין ראיה לדבר. שהיום כלה בצאת הכוכבים זכר לדבר איכא:
דמחשכי. ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים:
ומקדמי. ומשכימין קודם היום דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה והם מקדימין מעלות השחר דהוי כמו מהלך ה' מילין {{ממ|[[בבלי/פסחים/צג/ב|פסחים דף צג:}}:
ת"ש והיה לנו הלילה משמר. מדקאמר והיום מלאכה אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים יממא הוא. וזכר לדבר איכא דכל עת מלאכה קורא הכתוב יום:
קס"ד. רוב בני אדם היינו עניים כלומר בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול חד שעורא הוא:
משעה שקדש היום בערבי שבתות. היינו בין השמשות ספק יום ספק לילה וכיון דספק הוא קדש היום מספק:
משעה שהכהנים טובלים. היינו קודם בין השמשות כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש והכי אמרינן בבמה מדליקין (דף לה.) דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט:
והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. רבי יהודה לטעמיה דאמר בבמה מדליקין בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות והוי ספק הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא ולאו זמן שכיבה הוא ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר:
נכנסין להסב. אית דאמרי בימות החול ואית דאמרי בשבתות מכל מקום מאוחר הוא (לכולם):
והי מינייהו מאוחר. (לכולם) דעני או דכהן:
ה"ג אי ס"ד דעני קודם ר' חנינא היינו ר' אליעזר:
בין השמשות דר' יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים ורבי מאיר כרבי יוסי ס"ל וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא וזמן שכיבה קרינן ביה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |