Difference between revisions of "רש"י/ברכות/ב/ב"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(הגהות)
 
(2 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 1: Line 1:
{{הועלה אוטומטית}}
 
 
 
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
 
'''דילמא ביאת אורו.''' שיאור השמש ביום השמיני ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו ואחר יאכל:
 
'''דילמא ביאת אורו.''' שיאור השמש ביום השמיני ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו ואחר יאכל:
  
 
'''אם כן.''' דהאי קרא וטהר לשון צווי הוא נימא קרא ויטהר מאי וטהר:
 
'''אם כן.''' דהאי קרא וטהר לשון צווי הוא נימא קרא ויטהר מאי וטהר:
 
'''אם כן לימא קרא ויטהר.''' אע"ג דבכמה מקומות כתב 'וטהר', התם ליכא למיטע. אבל הכא דאיכא למיטעי הוה ליה למכתב ויטהר.
 
  
 
'''אדכי.''' לשון עבר נתפנה מן העולם השמש:
 
'''אדכי.''' לשון עבר נתפנה מן העולם השמש:
  
'''מברייתא.''' דקתני לקמן בשמעתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן וראיה לדבר צאת הכוכבים שמע מינה אין כפרתן מעכבתן:
+
'''מברייתא.''' דקתני לקמן בשמעתין{{הערה|ד"ה '''מברייתא''' וכו', שהכהנים '''זכאין לאכול בתרומתן סימן''' לדבר {{ממ|[[הגהות הב"ח/{{כאן}}|הגהות הב"ח]]}}.}} משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן וראיה לדבר צאת הכוכבים ש"מ אין כפרתן מעכבתן:
  
 
'''משהעני.''' שאין לו נר להדליק בסעודתו:
 
'''משהעני.''' שאין לו נר להדליק בסעודתו:
  
'''סיפא ודאי פליגא אמתני'.''' דקתני הכא עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה והיינו לא כרבי אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן גמליאל. דדריש ובשכבך תחלת זמן שכיבה ובמתני' תנן עד סוף האשמורה הראשונה:
+
'''סיפא ודאי פליגא אמתני'.''' דקתני הכא עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה והיינו לא כר' אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן גמליאל. דדריש ובשכבך תחלת זמן שכיבה ובמתני' תנן עד סוף האשמורה הראשונה:
  
 
'''עני וכהן.''' עני כל לילותיו וכהן טמא לאכול בתרומה:
 
'''עני וכהן.''' עני כל לילותיו וכהן טמא לאכול בתרומה:
  
חד שעורא הוא– צאת הכוכבים:
+
'''חד שעורא הוא.''' צאת הכוכבים:
  
 
'''בערבי שבתות.''' ממהרין לסעודה שהכל מוכן:
 
'''בערבי שבתות.''' ממהרין לסעודה שהכל מוכן:
Line 28: Line 22:
 
'''דמחשכי.''' ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים:
 
'''דמחשכי.''' ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים:
  
'''ומקדמי.''' ומשכימין קודם היום דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה והם מקדימין מעלות השחר דהוי כמו מהלך ה' מילין {{ממ|פסחים צג:}}:
+
'''ומקדמי.''' ומשכימין קודם היום דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה והם מקדימין מעלות השחר דהוי כמו מהלך ה' מילין {{ממ|[[בבלי/פסחים/צג/ב|פסחים דף צג:]]}}:
  
'''תא שמע והיה לנו הלילה משמר.''' מדקאמר והיום מלאכה אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים יממא הוא. וזכר לדבר איכא דכל עת מלאכה קורא הכתוב יום:
+
'''ת"ש והיה{{הערה|'''והיו'''.}} לנו הלילה משמר.''' מדקאמר והיום מלאכה אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים יממא הוא. וזכר לדבר איכא דכל עת מלאכה קורא הכתוב יום:
  
 
'''קס"ד.''' רוב בני אדם היינו עניים כלומר בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול חד שעורא הוא:
 
'''קס"ד.''' רוב בני אדם היינו עניים כלומר בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול חד שעורא הוא:
Line 36: Line 30:
 
'''משעה שקדש היום בערבי שבתות.''' היינו בין השמשות ספק יום ספק לילה וכיון דספק הוא קדש היום מספק:
 
'''משעה שקדש היום בערבי שבתות.''' היינו בין השמשות ספק יום ספק לילה וכיון דספק הוא קדש היום מספק:
  
''' משעה שהכהנים טובלים.''' היינו קודם בין השמשות כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש והכי אמרינן בבמה מדליקין {{ממ|שבת לה.}} דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט:
+
''' משעה שהכהנים טובלים.''' היינו קודם בין השמשות כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש והכי אמרינן בבמה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/לה/א|דף לה.]]}} דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט:
  
 
'''והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים.''' רבי יהודה לטעמיה דאמר בבמה מדליקין בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות והוי ספק הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא ולאו זמן שכיבה הוא ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר:
 
'''והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים.''' רבי יהודה לטעמיה דאמר בבמה מדליקין בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות והוי ספק הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא ולאו זמן שכיבה הוא ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר:
  
'''משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח.''' תימה, עני גופיה מתי יתפלל: דהא אמרת זמן אכילתו, היינו זמן ק"ש, וכיוון שבא זמן ק"ש אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא, כדתניא לקמן {{ממ|דף ד:}}: "וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך, וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה"!
+
'''נכנסין להסב.''' אית דאמרי בימות החול ואית דאמרי בשבתות מכל מקום מאוחר הוא (לכולם):
  
'''נכנסין להסב.''' אית דאמרי בימות החול ואית דאמרי בשבתות מכל מקום מאוחר הוא {{ממ|לכולם}}:
+
'''והי מינייהו מאוחר.''' (לכולם) דעני או דכהן:
  
'''והי מינייהו מאוחר.''' {{ממ|לכולם}} דעני או דכהן:
+
ה"ג '''אי ס"ד דעני קודם ר' חנינא היינו ר' אליעזר''':
  
ה"ג אי ס"ד דעני קודם רבי חנינא היינו רבי אליעזר:
+
בין השמשות דר' יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים ורבי מאיר כרבי יוסי ס"ל וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא וזמן שכיבה קרינן ביה:
 +
 
 +
{{שומר דף בבלי|קשיא}}
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
{{שולי הגליון}}
  
בין השמשות דרבי יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים ורבי מאיר כרבי יוסי סבר ליה וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא וזמן שכיבה קרינן ביה:
 
  
  
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
 
 
[[קטגוריה:רש"י: ברכות]]
 
[[קטגוריה:רש"י: ברכות]]

Latest revision as of 22:38, 14 September 2021

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זה (לעת עתה זמין למנויים בלבד - למעט דף ב.)לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
לבוש עם מפרשי הים
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
חדות יעקב
הג"מ יחזקאל לנדא
הגהות הגר"א
הג"מ בצלאל רנשבורג
גליון הש"ס
גליון מהרש"א
רש"ש
אברהם את עיניו
שפת אמת


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


רש"י TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דילמא ביאת אורו. שיאור השמש ביום השמיני ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו ואחר יאכל:

אם כן. דהאי קרא וטהר לשון צווי הוא נימא קרא ויטהר מאי וטהר:

אדכי. לשון עבר נתפנה מן העולם השמש:

מברייתא. דקתני לקמן בשמעתין[1] משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן וראיה לדבר צאת הכוכבים ש"מ אין כפרתן מעכבתן:

משהעני. שאין לו נר להדליק בסעודתו:

סיפא ודאי פליגא אמתני'. דקתני הכא עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה והיינו לא כר' אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן גמליאל. דדריש ובשכבך תחלת זמן שכיבה ובמתני' תנן עד סוף האשמורה הראשונה:

עני וכהן. עני כל לילותיו וכהן טמא לאכול בתרומה:

חד שעורא הוא. צאת הכוכבים:

בערבי שבתות. ממהרין לסעודה שהכל מוכן:

שאין ראיה לדבר. שהיום כלה בצאת הכוכבים זכר לדבר איכא:

דמחשכי. ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים:

ומקדמי. ומשכימין קודם היום דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה והם מקדימין מעלות השחר דהוי כמו מהלך ה' מילין (פסחים דף צג:):

ת"ש והיה[2] לנו הלילה משמר. מדקאמר והיום מלאכה אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים יממא הוא. וזכר לדבר איכא דכל עת מלאכה קורא הכתוב יום:

קס"ד. רוב בני אדם היינו עניים כלומר בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול חד שעורא הוא:

משעה שקדש היום בערבי שבתות. היינו בין השמשות ספק יום ספק לילה וכיון דספק הוא קדש היום מספק:

משעה שהכהנים טובלים. היינו קודם בין השמשות כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש והכי אמרינן בבמה מדליקין (דף לה.) דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט:

והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. רבי יהודה לטעמיה דאמר בבמה מדליקין בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות והוי ספק הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא ולאו זמן שכיבה הוא ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר:

נכנסין להסב. אית דאמרי בימות החול ואית דאמרי בשבתות מכל מקום מאוחר הוא (לכולם):

והי מינייהו מאוחר. (לכולם) דעני או דכהן:

ה"ג אי ס"ד דעני קודם ר' חנינא היינו ר' אליעזר:

בין השמשות דר' יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים ורבי מאיר כרבי יוסי ס"ל וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא וזמן שכיבה קרינן ביה:





שולי הגליון


  1. ד"ה מברייתא וכו', שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר (הגהות הב"ח).
  2. והיו.


< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.