רש"י/בראשית/מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ בראשית מה

א

ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים. לא היה יכול לסבל שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתבישין בהודעו להם:

ב

וישמע בית פרעה. ביתו של פרעה, כלומר, עבדיו ובני ביתו, ואין זה לשון בית ממש, אלא כמו בית ישראל, בית יהודה, מישנ"דה בלעז:

ג

נבהלו מפניו. מפני הבושה:

ד

גשו נא אלי. ראה אותם נסוגים לאחור, אמר עכשו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים, והראה להם שהוא מהול (בראשית רבה):

ה

למחיה. להיות לכם למחיה:

ו

כי זה שנתים הרעב. עברו משני הרעב:

ח

לאב. לחבר ולפטרון:

ט

ועלו אל אבי. ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות:

יא

פן תורש. דלמא תתמסכן, לשון מוריש ומעשיר:

יב

והנה עיניכם ראות. בכבודי, ושאני אחיכם שאני מהול ככם, ועוד, כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש (בראשית רבה):

ועיני אחי בנימין. השוה את כלם יחד לומר, שכשם שאין לי שנאה על בנימין אחי, שהרי לא היה במכירתי, כך אין בלבי שנאה עליכם:

יד

ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך. על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן לחרב:

ובנימין בכה על צואריו. על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו לחרב (שם):

טו

ואחרי כן. מאחר שראוהו בוכה ולבו שלם עמהם דברו אחיו אתו שמתחלה היו בושים ממנו:

טז

והקל נשמע בית פרעה. כמו בבית פרעה, וזהו לשון בית ממש:

יז

טענו את בעירכם. תבואה:

יח

את טוב ארץ מצרים. ארץ גשן, נבא ואינו יודע מה נבא, סופם לעשותה כמצולה שאין בה דגים:

חלב הארץ. כל חלב לשון מיטב הוא:

יט

ואתה צויתה. מפי, לומר להם:

זאת עשו. כך אמר להם, שברשותי הוא:

כג

שלח כזאת. כחשבון הזה, ומהו החשבון, עשרה חמרים וגו' :

מטוב מצרים. מצינו בתלמוד ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, ומדרש אגדה גריסין של פול:

בר ולחם. כתרגומו:

ומזון. לפתן:

כד

אל תרגזו בדרך. אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך, ד"א אל תפסיעו פסיעה גסה והכנסו בחמה לעיר. ולפי פשוטו של מקרא יש לומר, לפי שהיו נכלמים, היה דואג, שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו, להתוכח זה עם זה ולומר על ידך נמכר, אתה ספרת לשון הרע עליו, וגרמת לנו לשנאתו:

כו

וכי הוא משל. ואשר הוא מושל:

ויפג לבו. נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן בלשון משנה וכמו מאין הפגות (איכה ג'), וריחו לא נמר (ירמיהו מ"ח), מתרגמינן וריחיה לא פג:

כז

את כל דברי יוסף. סימן מסר להם במה היה עוסק כשפרש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שנאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף , ולא נאמר אשר שלח פרעה:

ותחי רוח יעקב. שרתה עליו שכינה, שפרשה ממנו:

כח

רב. רב לי עוד שמחה וחדוה הואיל ועוד יוסף בני חי:

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.