רש"י/בראשית/יב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הערת שוליים)
(הערת המזרחי)
שורה 10: שורה 10:
== ב ==
== ב ==


'''ואעשך לגוי גדול.'''  לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים, ממעטת פריה ורביה וממעטת את הממון וממעטת את השם, לכך הזקק לשלשה ברכות הללו, שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם:
'''ואעשך לגוי גדול.'''  לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים, ממעטת פריה ורביה וממעטת את הממון וממעטת את השם, לכך הזקק לשלשה ברכות הללו{{הערה|עיין מזרחי {{ממ|[[מזרחי/{{כאן}}#א|פסוק א]]}} שדרשה זו סותרת לדרשה הקודמת שהזכיר רש"י, לך לך לטובתך ולהנאתך, שהרי כאן מבואר שואעשך לגוי גדול אינו אלא הבטחה שלא ימעטנו כמנהג הדרך אך לא הבטחה לבנים. ועי"ש שביאר שהמדרש רבה לשיטתו דרש כפל הלשון לך לך באופן אחר.}}, שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם:


'''ואברכך.'''  בממון {{ממ|בראשית רבה}}:
'''ואברכך.'''  בממון {{ממ|בראשית רבה}}:
שורה 98: שורה 98:
'''וישלחו.'''  כתרגומו ואלויאו:
'''וישלחו.'''  כתרגומו ואלויאו:


{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה מ־02:43, 30 באוקטובר 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png יב

א

לך לך. להנאתך ולטובתך[1], שם אעשך לגוי גדול, כאן אי אתה זוכה לבנים, ועוד שאודיע טבעך בעולם:

ב

ואעשך לגוי גדול. לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים, ממעטת פריה ורביה וממעטת את הממון וממעטת את השם, לכך הזקק לשלשה ברכות הללו[2], שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם:

ואברכך. בממון (בראשית רבה):

והיה ברכה. הברכות נתונות בידך. עד עכשו היו בידי, ברכתי לאדם ונח, ומעכשו אתה תברך את אשר תחפץ (בראשית רבה). דבר אחר ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלהי אברהם, ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי יעקב. יכול יהיו חותמין בכלן, תלמוד לומר והיה ברכה, בך חותמין ולא בהם:

מארצך. והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד חרן, אלא כך אמר לו התרחק עוד משם וצא מבית אביך:

אשר אראך. לא גלה לו הארץ מיד כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דבור ודבור. כיוצא בו, את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק (ברא' כ"ב), כיוצא בו על אחד ההרים אשר אמר אליך, וכיו"ב וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך (יונה ג'):

ג

ונברכו בך. יש אגדות רבות, וזהו פשוטו, אדם אומר לבנו תהא כאברהם, וכן כל ונברכו בך שבמקרא, וזה מוכיח בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה (בר' מ"ח):

ה

אשר עשו בחרן. שהכניסן תחת כנפי השכינה. אברהם מגיר את האנשים ושרה מגירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום. ופשוטו של מקרא עבדים ושפחות שקנו להם, כמו עשה את כל הכבד הזה (שם ל"א), וישראל עשה חיל (במדבר כד יח), לשון קונה וכונס:

ו

ויעבר אברם בארץ. נכנס לתוכה:

עד מקום שכם. להתפלל על בני יעקב, כשיבאו להלחם בשכם:

אלון מורה. הוא שכם. הראהו הר גריזים והר עיבל, ששם קבלו ישראל שבועת התורה:

והכנעני אז בארץ. היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (ברא' י"ב), לפיכך ויאמר ה' אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם:

ז

ויבן שם מזבח. על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל:

ח

ויעתק משם. אהלו:

מקדם לבית אל. במזרחה של בית אל נמצאת בית אל במערבו, הוא שנאמר בית אל מים:

אהלו. אהלה כתיב, בתחלה נטה את אהל אשתו ואחר כך את שלו (בראשית רבה):

ויבן שם מזבח. נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן, והתפלל שם עליהם:

ט

הלוך ונסוע. לפרקים יושב כאן חדש או יותר, ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר, וכל מסעיו הנגבה, ללכת לדרומה של ארץ ישראל והיא לצד ירושלים, שהוא בחלקו של יהודה, שנטלו בדרומה של ארץ ישראל להר המוריה שהיא נחלתו (בראשית רבה):

י

רעב בארץ. באותה הארץ לבדה, לנסותו, אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר ללכת אל ארץ כנען, ועכשו משיאו לצאת ממנה:

יא

הנה נא ידעתי. מדרש אגדה עד עכשו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם, ועכשו הכיר בה על ידי מעשה. דבר אחר, מנהג העולם שעל ידי טרח הדרך אדם מתבזה, וזאת עמדה ביפיה. ופשוטו של מקרא הנה נא הגיע השעה שיש לדאג על יפיך, ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את, ועכשו אנו באים בין אנשים שחרים ומכערים, אחיהם של כושים, ולא הרגלו באשה יפה. ודומה לו הנה נא אדני סורו נא (בר' י"ט):

יג

למען ייטב לי בעבורך. יתנו לי מתנות:

יד

ויהי כבוא אברם מצרימה. היה לו לומר כבואם מצרימה, אלא למד שהטמין אותה בתבה, ועל ידי שתבעו את המכס פתחו וראו אותה:

טו

ויהללו אותה אל פרעה. הללוה ביניהם לומר הגונה זו למלך:

טז

ולאברם היטיב. פרעה בעבורה :

יז

וינגע ה' וגו'. במכת ראתן לקה, שהתשמיש קשה לו (בראשית רבה):

(ואת ביתו כתרגומו ועל אנש ביתה ומדרשו לרבות כתליו ועמודיו וכליו ברש"י ישן):

על דבר שרי. על פי דבורה. אומרת למלאך הך, והוא מכה.

יט

קח ולך. לא כאבימלך שאמר לו הנה ארצי לפניך, אלא אמר לו לך ואל תעמד, שהמצרים שטופי זמה הם, שנאמר וזרמת סוסים זרמתם: (יחזקאל כ"ג):

כ

ויצו עליו. על אודותיו, לשלחו ולשמרו:

וישלחו. כתרגומו ואלויאו:



שולי הגליון


  1. הרמב"ן דחה דברי רש"י שכן משפט הלשון כמו הגשם חלף הלך לו (שיה"ש ב יא), אלכה לי אל הגדולים (ירמיה ה ה), עברו לכם (דברים ב יג), ורבים ככה. ובמזרחי יישב שאף שמשפט הלשון כך הוא מכל מקום כל היכא דאיכא למדרש דרשינן.
  2. עיין מזרחי (פסוק א) שדרשה זו סותרת לדרשה הקודמת שהזכיר רש"י, לך לך לטובתך ולהנאתך, שהרי כאן מבואר שואעשך לגוי גדול אינו אלא הבטחה שלא ימעטנו כמנהג הדרך אך לא הבטחה לבנים. ועי"ש שביאר שהמדרש רבה לשיטתו דרש כפל הלשון לך לך באופן אחר.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.