רש"י/בבא קמא/פז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הערת שוליים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
'''גמ' בבת קטנה של אחרים חבלה למי.''' גדולה ודאי דידה הויא: | '''גמ' בבת קטנה של אחרים חבלה למי.''' גדולה ודאי דידה הויא: | ||
'''[שבח נעורים לאב.''' דכתיב] בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה{{הערה|וכ"כ הרמב"ם בפיהמ"ש {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/כתובות/ד|כתובות פ"ד מ"ד] | '''[שבח נעורים לאב.''' דכתיב] בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה{{הערה|וכ"כ הרמב"ם בפיהמ"ש {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/כתובות/ד|כתובות פ"ד מ"ד]]}}, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/פז/א|ד"ה כיון]]}} תמהו שלמסקנת הגמרא קרא אתיא להפרת נדרים ולא לכל שבח נעורים לאביה. ובספר שם ושארית {{ממ|סימן נ}} ביאר דהגמרא קאי בשיטת רב ורב הונא דס"ל דמופלא הסמוך לאיש לוקה, ואיכא לאוקמי לקרא ד"אם הניא אביה אותה" בקטנה, אך הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נדרים/א#ח|נדרים פ"א ה"ח]]}} פסק שאינו נענש, ואם כן לא יוכל האב להפר בקטנות קודם שחל נדרה, וע"כ הפרת נדרים ילפי' כבר מאם הניא אביה אותה, ואייתר בנעוריה לדרשת כל שבח נעורים.}} אפי' כסף קדושין שלו: | ||
'''דאי בעי מסר לה אביה למוכה שחין.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|דברים כב]]}} את בתי נתתי לאיש הזה אלמא בידו לתתה למי שירצה הלכך כסף קדושין נמי לאביה: | '''דאי בעי מסר לה אביה למוכה שחין.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|דברים כב]]}} את בתי נתתי לאיש הזה אלמא בידו לתתה למי שירצה הלכך כסף קדושין נמי לאביה: | ||
גרסה מ־22:09, 22 בינואר 2023
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל שאינו במכה כו'. וסומא הא אפיקתיה מדין מיתת בית דין:
כל שישנו במשפט כו'. דהא אפיקתיה מכלל ושפטו:
רב יוסף. סגי נהור הוה:
מתני' ושור אינו משלם אלא נזק. כדאמר בפ"ב (דף כו.) איש בעמיתו ולא שור בעמיתו:
ופטור מדמי ולדות. כדאמר בשור שנגח את הפרה (לעיל דף מב.) אנשים ולא שוורים:
מכה אביו ואמו. אין חייב עד שיעשה בהן חבורה באלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פה:):
עבד ואשה שחבלו באחרים פטורים. שאין להם מה לשלם:
נתגרשה האשה ונשתחרר העבד. וקנו נכסים:
חייבין לשלם. שהרי מתחלה הן חייבין אלא שאין להם מה לשלם שנכסי מלוג של אשה משועבדים לבעל לפירות ולירושה:
גמ' בבת קטנה של אחרים חבלה למי. גדולה ודאי דידה הויא:
[שבח נעורים לאב. דכתיב] בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה[1] אפי' כסף קדושין שלו:
דאי בעי מסר לה אביה למוכה שחין. דכתיב (דברים כב) את בתי נתתי לאיש הזה אלמא בידו לתתה למי שירצה הלכך כסף קדושין נמי לאביה:
לא מצי חביל בה. דאין אדם רשאי לחבול בבתו דהא ישראלית היא ועבר על לא יוסיף פן יוסיף (דברים כה):
- ↑ וכ"כ הרמב"ם בפיהמ"ש (כתובות פ"ד מ"ד), והתוספות (ד"ה כיון) תמהו שלמסקנת הגמרא קרא אתיא להפרת נדרים ולא לכל שבח נעורים לאביה. ובספר שם ושארית (סימן נ) ביאר דהגמרא קאי בשיטת רב ורב הונא דס"ל דמופלא הסמוך לאיש לוקה, ואיכא לאוקמי לקרא ד"אם הניא אביה אותה" בקטנה, אך הרמב"ם (נדרים פ"א ה"ח) פסק שאינו נענש, ואם כן לא יוכל האב להפר בקטנות קודם שחל נדרה, וע"כ הפרת נדרים ילפי' כבר מאם הניא אביה אותה, ואייתר בנעוריה לדרשת כל שבח נעורים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |