רש"י/אסתר/ט

רש"י ‏ אסתר ט

ג

ועשי המלאכה. אותם שהיו ממונים לעשות צרכי המלך:

י

עשרת בני המן. ראיתי בסדר עולם: אלו עשרה שכתבו שטנה על יהודה וירושלים, כמו שכתוב (עזרא ד) ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יהודה וירושלים. ומה היא השטנה, לבטל העולים מן הגולה בימי כורש שהתחילו לבנות את הבית, והלשינו עליהם הכותים והחדילום, וכשמת כורש ומלך אחשורוש והתנשא המן דאג שלא יעסקו אותם שבירושלים בבנין ושלחו בשם אחשורוש לשרי עבר הנהר לבטלן:

ובבזה לא שלחו את ידם. שלא יאמרו בשביל ממון עשו:

יג

ואת עשרת בני המן יתלו על העץ. אותן שנהרגו:

יד

ותנתן דת. נגזר חוק המלך:

יט

הפרזים. שאינם יושבים בערי חומה בארבעה עשר, ומוקפין חומה בט"ו בשושן, והיקף זה צריך שיהיה מימות יהושע בן נון, כך דרשו ולמדו רבותינו:

ומשלוח. שם דבר כמו משמר משמע, לפיכך השי"ן נקודה רפי.

כ

ויכתב מרדכי. היא המגילה הזאת כמו שהיא:

כד

בית המן בן המדתא וגו' חשב. להומם ולאבדם:

כה

ובבאה. אסתר אל המלך להתחנן לו:

אמר עם הספר. אמר המלך בפיו וצוה לכתוב ספרים שתשוב מחשבתו הרעה בראשו:

כו

על כן. על כל דברי האגרת הזאת נקבעו הימים האלה, ולכך נכתבו לדעת דורות הבאים:

ומה ראו. עושי המעשים האלו שעשאום:

ומה הגיע אליהם. מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלי הקדש, ומה הגיע אליהם שנפל משטמה ביניהם ונהרגה ושתי, מה ראה המן שנתקנא במרדכי ומה הגיע אליו שתלו אותו ואת בניו, מה ראה מרדכי שלא יכרע ולא ישתחוה, ומה ראתה אסתר שזימנה להמן:

כז

הנלוים עליהם. כתרגומו:

ככתבם. שתהא המגילה כתובה כתב אשורית:

כח

נזכרים. בקריאת מגילה:

ונעשים. משתה ושמחה ויום טוב לתת מנות ומתנות:

משפחה ומשפחה. מתאספין יחד ואוכלין ושותין יחדיו, וכך קבלו עליהם שימי הפורים לא יעברו:

וזכרם. קריאת המגילה:

לא יסוף. תרגום שלא יתום, דמתרגם עד תום. עד דסף. ואי אפשר לומר להיות מגזרת פן תספו (בראשית י"ט). מגזרת עתה אספה יום אחד (שמואל א' כ"ד). שאם כן היה לו לכתוב לא יספה מזרעם:

כט

את כל תקף. תוקפו של נס של אחשורוש ושל המן ושל מרדכי ושל אסתר:

השנית. לשנה השניה חזרו ושלחו שיעשו פורים:

ומאמר אסתר קיים וגו'. אסתר בקשה מאת חכמי הדור לקבעה ולכתוב ספר זה עם שאר הכתובים, וזהו ונכתב בספר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף