רמב"ן/שמות/כא
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
אעריכה
טעם ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי רצה להקדים להם המשפטים כי כאשר היה בעשרת הדברות הדבור הראשון בידיעת ה'והשני באיסור ע"ז חזר וצוה את משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (לעיל כ כב) שתזהירם אתה עוד שיתנו לבם למה שראו ויזהרו במצות האלו שצויתים כי אתם ראיתם כנגד דבור אנכי ולא תעשון אתי כנגד לא יהיה לך להשלים ענין ע"ז ואלה המשפטים כנגד לא תחמוד כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון יחשוב שהוא שלו ויחמדהו ויקחהו לעצמו לפיכך אמר תשים לפניהם משפטים ישרים ינהיגו אותם ביניהם ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין וכן אמרו במדרש רבה (שמות ל טו) כל התורה כלה תלויה במשפט לכן נתן הקב"ה דינים אחר עשרת הדברות וכן יפרש באלה המשפטים המשפט בעבודה זרה (להלן כב יט) ובכבוד האב (להלן כא טו-יז) והרציחה (להלן כא יב-יד) והניאוף (להלן כב יח) הנזכרים בעשרת הדברות.
ודרשו לפניהם ולא לפני כנענים (תנחומא א,גיטין פח:) מפני שהיה ראוי לומר אשר תשים לפניהם כמו שאמר לעיל (טו,כה) שם שם לו חלק ומשפט ואמר לפניהם שהם יהיו הדיינין כי על השופט יבא הלשון הזה ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' לפני הכהנים והשופטים (דברים יט יז) עד עמדו לפני העדה למשפט (במדבר לה,יב) לפני כל יודעי דת ידין (אסתר א,יג) ודרשו עוד (שם) לפניהם ולא לפני הדיוטות מפני שכתב במשפטים והגישו אדוניו אל האלהים (להלן פסוק ו) עד האלהים יבא דבר שניהם (להלן כב,ח) וכתוב גם כן ונתן בפלילים (להלן פסוק כב) שהם הדיינין המומחים הסמוכים עד משה רבינו ולכך אמר בכאן שהמשפטים האלה ישימו אותם לפני האלהים שיזכיר ולא לפני גוים ולא לפני מי שאינו שופט על פי התורה והוא הדיוט לזה שאסור לבא בפניו כשם שאסור לבא לפני הגוים ואע"פ שידוע שההדיוט הזה יודע שורת הדין וידין לו כהוגן אבל הוא אסור לשומו דיין ולצעוק לו שיכוף את בעל דינו לדון לפניו וההדיוט הזה אסור לדון להם ואף על פי שהזכירו חכמים שתי הכתות האלה כאחת יש הפרש ביניהם שאם רצו שני בעלי הדין לבא לפני ההדיוט שבישראל מותר הוא ובדקבלום עילויהו דינו דין אבל לפני הגוים אסורין הם לבא לפניו שידון להם בדיניהם לעולם ואפילו היו דיניהם כדיננו באותו ענין