עריכת הדף "
רמב"ן/בראשית/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ד== '''וירא אלהים את האור כי טוב.''' כתב [[רש"י/{{כאן}}|רבינו שלמה]] אף בזה אנו צריכין לדברי אגדה ראה שאינו ראוי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא ולפי פשוטו כך פרשהו ראהו כי טוב ואין נאה לו ולחשך להשתמש בערבוביא וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה. ו[[אבן עזרא/{{כאן}}|רבי אברהם]] אמר '''וירא''' כמו וראיתי אני {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ב#יג|קהלת ב יג]]}} והיא במחשבת הלב. וטעם '''ויבדל''' בקריאת השמות. ואין דברי שניהם נכונים שא"כ יראה כענין המלכה ועצה חדשה שיאמר כי אחרי שאמר אלדים יהי אור והיה אור ראה אותו כי טוב הוא ולכן הבדיל בינו ובין החשך כענין באדם שלא ידע טיבו של דבר עד היותו. אבל הסדר במעשה בראשית כי הוצאת הדברים אל הפועל יקרא אמירה ויאמר אלהים יהי אור ויאמר יהי רקיע ויאמר תדשא הארץ וקיומם יקרא ראיה כענין וראיתי אני דקהלת {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ב#יג|ב יג]]}} וכן ותרא האשה כי טוב העץ למאכל {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ג#ו|להלן ג ו]]}} והוא כעניין שאמרו {{ממ|[[בבלי/כתובות/קט/א|כתובות קט.]]}} רואה אני את דברי אדמון. וכמהו {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/טו#כז|שמואל ב' טו כז]]}} ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שובה העיר בשלום. והענין להורות כי עמידתם בחפצו ואם החפץ יתפרד רגע מהם יהיו לאין וכאשר אמר בכל מעשה יום ויום וירא אלדים כי טוב ובששי כאשר נשלם הכל וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#לא|להלן פסוק לא]]}} כן אמר ביום הראשון בהיות האור וירא אלהים כי טוב שרצה בקיומו לעד. והוסיף בכאן '''את האור''' שאלו אמר סתם וירא אלדים כי טוב היה חוזר על בריאת השמים והארץ ולא גזר בהן עדין הקיום כי לא עמדו ככה אבל מן החמר הנברא בראשון נעשה בשני רקיע ובשלישי נפרדו המים והעפר ונעשית היבשה שקראה ארץ ואז גזר בהם הקיום ואמר בהם וירא אלדים כי טוב. '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך.''' איננו החשך הנזכר בפסוק הראשון שהוא האש אבל הוא אפיסת האור כי נתן אלדים מדה לאור ושיהיה נעדר אח"כ עד שובו ואמרו קצת המפרשים כי האור הזה נברא לפניו של הב"ה כלומר במערב ושקעו מיד כדי מדת לילה ואחרי כן האיר כמדת יום וזה טעם ויהי ערב ויהי בקר שקודם יהיה לילה ואח"כ יום ושניהם אחרי הויית האור ואיננו נכון כלל כי יוסיפו על ששת ימי בראשית יום קצר אבל יתכן שנאמר כי האור נברא לפניו ית' ולא נתפשט ביסודות הנזכרים והבדיל בינו ובין החשך שנתן לשניהם מדה ועמד לפניו כמדת לילה ואח"כ הזריח אותו על היסודות והנה קדם הערב לבקר. ועוד יתכן שנאמר כי משיצאו השמים והארץ מן האפס אל היש הנזכר בפסוק הראשון נהיה זמן כי אע"פ שזמננו ברגעים ושעות שהם באור ובחשך משיהיה יש יתפש בו זמן וא"כ נתבראו שמים וארץ ועמדו כן כמדת לילה מבלי אור ואמר '''יהי אור ויהי אור''' וגזר עליו שיעמוד כמידת הראשון ואח"כ [יעדר] מן היסודות ויהי ערב ויהי בקר.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:אוצר - דפים הדורשים פיענוח
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף