עריכת הדף "
רמב"ן/בראשית/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א-ב == '''בראשית ברא אלהים.''' אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#ב|שמות יב ב]]}} שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם שכבשתם לכם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא ונתנה לאשר ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו, וזו אגדה בלשון שכתבה [[רש"י/בראשית/א#א|ר"ש]] בפירושיו. ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא אלדים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל. והתשובה, מפני שמעשה בראשית סוד עמוק איננו מובן מן המקראות ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו, לכך אמר רבי יצחק שאין להתחלת התורה צורך בבראשית ברא. והסיפור במה שנברא ביום ראשון ומה נעשה ביום שני ושאר הימים, והאריכות ביצירת אדם וחוה וחטאם ועונשם, וסיפור גן עדן וגרוש אדם ממנו, כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתוב. וכ"ש סיפור דור המבול והפלגה שאין הצורך בהם גדול ויספיק לאנשי התורה בלעדי הכתובים האלה ויאמינו בכלל בנזכר בהם בעשרת הדברות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כ#י|שמות כ י]]}} כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי. ותשאר הידיעה ליחידים שבהם, הלכה למשה מסיני עם התורה שבעל פה. ונתן רבי יצחק טעם לזה כי התחילה התורה בבראשית ברא אלדים, וסיפור כל ענין היצירה עד בריאת אדם, ושהמשילו במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו{{הערה|עפ"י תהילים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/ח#ז|ח ז]]}}.}}. וגן עדן שהוא מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה נעשה מכון לשבתו עד שגירש אותו חטאו משם. ואנשי דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו, והצדיק בהם לבדו נמלט הוא ובניו. וזרעם, חטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם בארצות{{הערה|ע"פ תהילים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קו#כז|קו כז]]}}.}} ותפשו להם המקומות למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם. א"כ ראוי הוא כאשר יוסיף הגוי לחטוא שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו כי כן הוא משפט האלדים בארץ מעולם, וכל שכן עם המסופר בכתוב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ט#כה|להלן ט כה]]}} כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם. ואיננו<!--ואנינו--> ראוי שיירש מבחר מקומות היישוב. אבל יירשוה עבדיו זרע אוהבו, כענין שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קה#מד|תהלים קה מד]]}} ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו. כלומר, שגירש משם מורדיו והשכין בו עובדיו, שידעו כי בעבודתו ינחלוה ואם יחטאו לו תקיא אותם הארץ כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם{{הערה|עפ"י ויקרא {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יח#כח|יח כח]]}}.}}. ואשר יבאר הפירוש שכתבתי{{הערה|לכאורה הראיה היא לעיקר פירושו של רש"י. ואמנם נוסף בו ראיה כי לצורך טענת ישראל אין מספיק רק עצם סיפור מעשה בראשית, שהארץ של הקב"ה היא, אלא גם למדים משאר המעשים איך שאומות העולם עצמם בוזזים הם {{ממ|לדברי המדרש}}, והוא דוגמת מש"כ הרמב"ן שלמדים משאר המעשים שכך 'משפט האלקים בארץ מעולם'.}}, לשונם בבראשית רבה {{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/א/א|פרשה א]]}} שאמרו שם בלשון הזה, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח, כח מעשיו הגיד לעמו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיא#ו|תהלים קיא ו]]}}, מה טעם גילה להם הקב"ה לישראל מה שנברא ביום ראשון ומה שנברא ביום שני, מפני אומות העולם שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם הלא אומה של בזיזות אתם, וישראל משיבין להם ואתם הלא היא בידכם בזוזה, הלא הכפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ב#כג|דברים ב כג]]}}, העולם ומלואו של הקב"ה הוא, כשרצה נתנו לכם כשרצה נטלו מכם ונתנו לנו, הדא הוא דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיא#ו|תהלים קיא ו]]}} לתת להם נחלת גוים כח מעשיו הגיד לעמו{{הערה|בפסוק כתוב להפך 'כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים' ושינה המדרש סדרו לצורך ביאורו.}}, בשביל לתת להם נחלת גוים הגיד להם את הבראשית. וכבר בא להם ממקום אחר עוד הענין שהזכרתי בתעלומות מעשה בראשית, אז"ל {{ממ|הובא גם ברמב"ם [[מורה נבוכים/פתיחה|פתיחה למורה נבוכים]]}} כח מעשיו הגיד לעמו, להגיד כח מעשה בראשית לבשר ודם אי אפשר, לפיכך סתם לך הכתוב, בראשית ברא אלדים. א"כ נתבאר מה שאמרנו בזה. '''בראשית ברא אלהים.''' כתב [[רש"י/{{כאן}}|רבינו שלמה]] אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שדרשוהו רבותינו בשביל התורה שנקראת ראשית שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ח#כח|משלי ח כח]]}} ה' קנני ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#ג|ירמיה ב ג]]}} קדש ישראל לה' ראשית תבואתו. והמדרש הזה סתום וחתום מאד כי דברים רבים מצאו שנקראו ראשית ובכלם להם מדרשים וקטני אמנה יספרו בהם לרובם אמרו בזכות שלשה דברים נברא העולם בזכות חלה בזכות מעשרות בזכות בכורים. בראשית ברא אלדים אין ראשית אלא חלה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/טו#כ|במדבר טו כ]]}} ראשית עריסותיכם. ואין ראשית אלא מעשרות שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יח#ד|דברים יח ד]]}} ראשית דגנך ואין ראשית אלא ביכורים שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#יט|שמות כג יט]]}} ראשית בכורי אדמתך. ועוד אמרו בזכות משה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#כא|דברים לג כא]]}} וירא ראשית לו. וכוונתם זו שמילת בראשית תרמוז כי בעשר ספירות נברא העולם. ורמז לספירה הנקראת חכמה שבה יסוד כל הענין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ג#יט|משלי ג יט]]}} ה' בחכמה יסד ארץ היא התרומה והיא קדש אין לה שיעור למיעוט התבוננות הנבראים בה וכאשר ימנה אדם עשר מדות ויפריש אחת מעשר רמז לעשר ספירות יתבוננו החכמים בעשירית וידברו בה והחלה{{הערה|בדפו"י ותחלת. ואין לו מובן}} מצוה יחידה בעיסה תרמוז בזה וישראל שנקראו ראשית היא כנסת ישראל המשולה בשיר השירים לכלה שקראה הכתוב בת ואחות ואם וכבר בא להם זה במדרש {{ממ|שיר השירים רבה פרשה ג}} בעטרה שעטרה לו אמו {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ג#יא|שיר השירים ג יא]]}} במקומות רבים. וכן וירא ראשית לו במשה יסברו כי משה רבינו נסתכל באיספקלריא המאירה וראה ראשית לו ולכן זכה לתורה הכל כונה אחת להם. ואי אפשר להאריך בפירוש זה הענין במכתב והרמז רב הנזק כי יסברו בו סברות אין בהם אמת אבל הזכרתי זה לבלום פי הקטני אמנה מעוטי חכמה המלעיגים על דברי רבותינו. '''[בראשית].''' כתב [[רש"י/{{כאן}}|רבינו שלמה]] ואם באת לדרשו כפשוטו כך פרשהו בראשית בריית שמים וארץ, והארץ היתה תהו ובהו. ויאמר הקב"ה יהי אור א"כ הכל נמשך לבריאת האור. ו[[אבן עזרא/{{כאן}}|רבי אברהם]] פירש כענין זה בעצמו אבל תקן כי הו"ו במילת '''ו'''הארץ אינה משמשת ורבות כן במקראות והטעם כי בראשית בריית הרקיע והיבשה לא היה בארץ ישוב אבל היתה תהו ובהו מכוסה במים ואמר{{הערה|אולי צ"ל: ויאמר.}} אלהים יהי אור. ולפי דעתו לא נברא ביום ראשון רק האור. והקושיא לרבינו שלמה בפירוש הזה כי אמר שאם בא להורות סדר הבריאה באלו לומר שהם קדמו היה לו לכתוב בראשונה שאין ראשית במקרא שאינו סמוך והנה מגיד מראשית אחרית {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מו#י|ישעיה מו י]]}} ואם יסמוך אותו לדבר גם כן תסמוך אותו ועוד וירא ראשית לו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#כא|דברים לג כא]]}}, וטען בזה עוד טענות. ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור, הב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה הווה מן האין התחלה ראשונה אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד אין בו ממש אבל הוא כוח ממציא מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל והוא החומר הראשון נקרא ליוונים היולי ואחר ההיולי לא ברא דבר אבל יצר ועשה כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותם. ודע כי השמים וכל אשר בם חומר אחד והארץ וכל אשר בה חומר אחד. והב"ה ברא אלו שניהם מאין ושניהם לבדם נבראים והכל נעשים מהם והחומר הזה שקראו היולי נקרא בלשון הקדש תהו והמלה נגזרה מלשונם {{ממ|[[בבלי/קידושין/מ/ב|קידושין מ:]]}} בתוהה על הראשונות מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהא ונמלך לקוראו בשם אחר כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש בהו והמלה מורכבת כלומר בו הוא כמלת לא תוכל עשהו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יח#יח|שמות יח יח]]}} שמחוסר הוו והאלף עשו הוא וזהו שאמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לד#יא|ישעיה לד יא]]}} ונטה עליה קו תהו ואבני בהו כי הוא אשר בו יתיחס האומן מחשבת בנינו ומה שיקוה לעשות נגזר מן {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כז#יד|תהלים כז יד]]}} קוה אל ה', והאבנים הם צורות בבנין וכן כתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#יז|ישעיה מ יז]]}} מאפס ותהו נחשבו לו, כי התוהו אחר האפס ואיננו דבר. וכך אמרו בספר יצירה יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו ועוד אמרו במדרש רבי נחוניא בן הקנה אמר רבי ברכיה מאי דכתיב והארץ היתה תהו ובהו מאי משמע היתה שכבר היתה תהו ומאי בהו אלא תהו היתה ומאי תהו דבר המתהה בני אדם וחזרה לבהו ומאי בהו דבר שיש בו ממש דכתיב בו הוא יאמר אלדים בעל הכחות כלם כי המלה עיקרה אל שהוא כח והיא מלה מורכבת אל הם כאלו אל ירמוז{{הערה|בדפו"י: כאלו לא ירמוז. כנראה חסרה כאן מילה}} והם ירמזו על שאר הכחות כלם ועוד יתבאר סוד בזה אם כן יהיה פשט הכתובים על נכון משמעותו '''בתחילה ברא אלדים את השמים''' כי הוציא חומר שלהם מאין '''ואת הארץ''' שהוציא החומר שלה מאין. והארץ תכלול ארבע היסודות כלם כמו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#א|להלן ב א]]}} ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, שתכלול כל הכדור התחתון וכן {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קמח#ז|תהלים קמח ז]]}} הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל{{הערה|בדפו"י: ועל}} תהומות וזולתם רבים. והנה בבריאה הזאת שהיא כנקודה קטנה דקה ואין בה ממש נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ ומלת '''את''' כמו עצם הדבר ודרשו בה שהיא לעולם לרבות כי היא נגזרת מן {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כא#יב|ישעיה כא יב]]}} אתה בקר וגם לילה. וכן אמרו רבותינו את השמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות. ואת הארץ לרבות האילנות ודשאים וגן עדן ואלו כלל כל הנבראים בעלי הגוף ואחר שאמר כיבתחלה במאמר אחד ברא אלדים השמים והארץ וכל צבאם חזר ופירש כי '''הארץ''' אחר הבריאה הזו '''היתה תהו''' כלומר חומר אין בו ממש והיתה '''בהו''' כי הלביש אותה צורה ופירש שבצורה הזו צורת ד' יסודות שהם האש והמים והעפר והאויר ומלת הארץ תכלול ארבעת אלה והאש נקראת חשך מפני שהאש היסודית חשכה ואלו היתה אדומה היתה מאדימה לנו הלילה. והמים שנגבל בהם העפר יקרא תהום ולכן יקראו מי הים תהומות [כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#ה|שמות טו ה]]}} תהומות יכסימו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#ה|שם שם ח]]}} קפאו תהומות] בלב ים, {{ממ|[[תנ"ך/יונה/ב#ו|יונה ב ו]]}} אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני. ויקרא קרקע הים תהום, ויוליכם בתהומות כמדבר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קו#ט|תהלים קו ט]]}} מוליכם בתהומות כסוס במדבר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סג#יג|ישעיה סג יג]]}}. והאויר יקרא רוח וכבר נודע כי היסודות הארבע מקשה אחת והעמוד שלה הוא עגול על הארץ והמים מקיפין על הארץ והאויר מקיף על המים והאש מקיף על האויר{{הערה|ראה רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יסודי התורה/ג#י|יסודי התורה פ"ג ה"י]]}}.}}. ואמר הכתוב כי הארץ לבשה צורה והיה האש מקיף למעלה על המים והעפר המעורבים והרוח מנשבת ותכנס בחשך ותרחף על המים. ויראה לי שהנקודה הזאת בלובשה הצורה והיתה בהו היא שהחכמים קורין אותה אבן שתיה {{ממ|[[בבלי/יומא/נד/ב|יומא נד:]]}} שממנה נשתת העולם. והנה שיעור הכתובים '''בתחלה ברא אלדים''' מאין '''את השמים''' וברא מאין '''את הארץ''', '''והארץ''' בהבראה '''היתה תהו''' והיתה '''בהו''' ובהם חשך ומים ועפר '''ורוח''' נושבת '''על המים''' והנה הכל נברא ונעשה וסמך ה'''רוח''' ל'''אלדים''' בעבור שהיא דקה מכולם ולמעלה מהם רק{{הערה|בדפו"י: דק}} שהיא '''מרחפת על פני המים''' באמרו של הב"ה ואם תבקש בריאה למלאכים שאינם גוף לא נתפרש זה בתורה ודרשו בהם שנבראו ביום שני שלא תאמר שסייעו בבריאת העולם אבל אם תזכה ותבין סוד מלת בראשית ולמה לא הקדים אלדים ברא בראשית תדע כי על דרך האמת הכתוב יגיד בתחתונים וירמוז בעליונים ומלת בראשית תרמוז בחכמה שהיא ראשית הראשים כאשר הזכרתיו. ולכך תרגמו בתרגום ירושלמי בחכמתא והמלה מוכתרת בכתר בית.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:אוצר - דפים הדורשים פיענוח
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף