רמב"ם/מזוזה/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:22, 30 בספטמבר 2020 מאת Do2or (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|{{גופן|5||פרק ששי}}}} {{אות סעיף|א}} {{הג"ה|<small>{{גופן|4|וילנה|'''השגת הר...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רמב"םTriangleArrow-Left.png מזוזה TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
ברכת אברהם
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
רבי עקיבא איגר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


פרק ששי

א

השגת הראב"ד
עשרה תנאים כו' עד ויהיו לו דלתות. כתב הראב"ד ז"ל שיהיו לו דלתות לא נאמר אלא משום היכר ציר, ובשער שבין שני בתים שיש לשניהם יציאה מכאן ומכאן ואין ניכרת ביאתה לשער האמצעי אלא בהיכר ציר שבו, ולפיכך אמר לו קבע דשי ברישא עכ"ל:

עשרה *תנאין יש בבית ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה. ואם חסר תנאי אחד מהן פטור מן המזוזה ואלו הן. שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יתר. ושתהיינה לו שתי מזוזות. ויהיה לו משקוף. ותהיה לו תקרה. ויהיו לו דלתות. ויהיה השער גבוה עשרה טפחים או יותר. ויהיה הבית חול. ויהיה עשוי לדירת אדם. ועשוי לדירת כבוד. ועשוי לדירת קבע:

ב בית שאין לו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל חמש זויות ואין צריך לומר שאם היה ארכו יתר על רחבו, הואיל ויש בו לרבע ארבע אמות על ארבע אמות חייב במזוזה:

ג אכסדרה והוא המקום שיש לו שלשה כתלים ותקרה, אף על פי שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מן המזוזה. מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות נעשו. וכן התקרה שאין לה כתלים אלא עומדת על עמודים מכאן ומכאן אע"פ שהיא כתבנית בית פטורה לפי אין לה מזוזות. שאלו העמודים להעמיד התקרה הן עשויין.

ד בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן וכיפה כמין קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף. אם יש בגובה המזוזות עשרה טפחים או יתר חייב במזוזה. ואם אין בהן עשרה טפחים פטורין מפני שאין לו משקוף:

ה בית שאין לו תקרה פטור מן המזוזה. היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה, יראה לי שאם היה הקירוי כנגד הפתח שהוא חייב במזוזה, ומעמידין הדלתות ואחר כך קובעין את המזוזה:

ו הר הבית הלשכות והעזרות ובתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהן בית דירה פטורין לפי שהן קדש. בית הכנסת של כפרים שהאורחין דרין בו חייב במזוזה. וכן בית הכנסת של כרכין אם היה בו בית דירה חייב. כל השערים שהיו במקדש לא היה להם מזוזות חוץ משער נקנור ושלפנים ממנו. ושל לשכת פרהדרין מפני שהלשכה הזאת היתה בית דירה לכהן גדול בשבעת ימי ההפרשה:

ז בית התבן בית הבקר בית העצים בית אוצרות פטורין מן המזוזה, שנאמר ביתך. ביתך המיוחד לך, פרט לאלו וכיוצא בהן. לפיכך רפת הבקר שהנשים יושבות בה ומתקשטות בה חייבות במזוזה, שהרי יש בה יחוד לדירת אדם. בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה

השגת הראב"ד
מפני שאינן עשויין לדירה. כתב הראב"ד ז"ל תמיה אני על שער הגינה שפטר, שאם יש בו בית הרי הוא חייב ואם אין שם בית הרי הוא פטור, מה צורך לומר והלא אף בית שאינו מקורה אמר שהוא פטור. ואולי אע"פ שים בה שומירה לגנה אמר שהיא פטורה לפי שאינה קבועה כדי שיתחייב לא בית שער שלה ולא שער הגינה עכ"ל.

*מפני שאינם עשויין לדירה. אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין במזוזה:

ח לפיכך אחד שערי חצרות ואחד שערי מבואות ואחד שערי מדינות ועיירות הכל חייבים במזוזה, שהרי הבתים החייבין במזוזה פתוחין לתוכן. אפילו עשרה בתים זה פתוח לזה וזה פתוח לזה, הואיל והפנימי חייב במזוזה כולן חייבין. ומפני זה אמרו שער הפתוח מן הגינה לחצר חייב במזוזה:

ט בית הכסא ובית המרחץ ובית הטבילה ובית הבורסקי וכיוצא בהם פטורין מן המזוזה לפי שאינן עשויין לדירת כבוד. סוכת חג בחג ובית שבספינה פטורין מן המזוזה לפי שאינן עשויין לדירת קבע.

השגת הראב"ד
שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. כתב הראב"ד ז"ל אף הפנימית אין לה קבע:

*שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו החיצונה פטורה מן המזוזה לפי שאינה קבועה. החנויות שבשווקים פטורין מפני שאינן קבועים לדירה:

י בית שיש לו פתחים הרבה אע"פ שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחת מהן חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח. פתח קטן שבין בית לעליה חייב במזוזה. חדר שבבית אפילו חדר בחדר חייב לעשות מזוזה על שער החדר הפנימי ועל שער החדר החיצון ועל שער הבית, שכולן עשויין לדירה וקבועין:

יא פתח שבין בית המדרש או בין בית הכנסת וביתו, אם רגיל לצאת ולבוא באותו הפתח חייב במזוזה. פתח שבין שני בתים הולכין אחר הציר של דלת מקום שהציר נראה עמו - שם קובעים את המזוזה:

יב והיכן קובעים את המזוזה, בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ בתחלת שליש העליון של גובה השער. ואם קבעה למעלה מזה כשרה. והוא שירחיקנה מן המשקוף טפח, וצריך לקובעה על ימין הנכנס לבית, ואם קבעה משמאל פסולה. ובית של שותפין חייב במזוזה:

יג חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד. וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם, שמו של הקדוש ב"ה ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן. וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים. אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים, והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא, שנאמר חונה מלאך יי' סביב ליראיו ויחלצם. בריך רחמנא דסייען:



שולי הגליון


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף