רלב"ג - ביאור המילות/דברים/יז

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Revision as of 16:50, 21 July 2020 by מושך בשבט (talk | contribs) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

לא תזבח להש' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום. הזהיר בזה שלא לזבוח לשם יתע' בעל מום אף על פי שהוא מום עובר כמו גרב לח ומה שידמה לו:

כל דבר רע כי תועבת ה' אלהיך הוא. הרצון בזה שאף על פי שלא היה בו מום כיון שיש בו דבר רע הוא תועבת הש' יתע' כמו אתנן זונה ומחיר כלב ומוקצה לעבודה זרה ועובד ורובע ונרבע הזוכה אותו לה' עובר בלא תעשה:

ב[edit]

כי ימצא בקרבך באחד שעריך והוגד לך ושמעת ודרשת היטב. מגיד שצריך לדרוש ולחקור בזה מאד אם הענין אמת אם לא:

ד[edit]

והנה אמת נכון הדבר. רוצה לומר שאחר החקירות והבדיקות נמצא שעדות העדים מכוון:

ה[edit]

והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אל שעריך. רוצה לומר שיביאם להשפט לפני השפטים אשר בערים כי לא יצטרך להביא זה הענין לפני בית דין הגדול שבמקום הבחירה כי איננו דבר גדול וזה שהדבר גדול ראוי שיבא לפני סנהדרי גדולה כמו שמצאנו בשופטים ששם משה על ישראל שלא נתן להם כח בדבר גדול כי היו מביאים אותו אל משה והוא היה סנהדרי גדולה עם שבעים איש שהיו עמו שנ' אספה לי שבעים איש מזקני ישר' ומזה המקום למדנו שהיחידים נדונין בסנהדרי קטנה לא העיר כלה ומזה המקום יתבאר שעיר הנדחת היו דנין אותה סנהדרי גדולה וזה שאיש ואשה אתה מוציא אל שעריך לא כל עיר או רובה:

וסקלתם באבנים ומתו. ראוי שתדע שזאת הסקילה תהיה בעיר שנמצאו כמו שמצאנו בנערה המאורשה ובכלל הנה בזה האופן יגיע התועלת לבני העיר שצמח זה הרע בתוכם ונוסרו הנשארים והנה אמר ומתו כי כבר תקרא סקילה אף על פי שאין שם מיתה כאמרו ויסקל באבנים ועפר בעפר:

ו[edit]

על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת. הזהיר בזה המקום שלא נענש למות על פי עד אחד כי אם על פי שנים עדים או יותר והנה אמר או שלשה עדים להודיע כי כמו שנרבה בדרישות וחקירות ובדיקות אם היו שני עדים כן נרבה בהם אם היו יותר משנים ולא נאמר כיון שהסכימו רבים בזה העדות הנה הוא אמת ואפילו הן מאה או אלף והנה הקיש שנים לשלשה אם היו שם כתות מכחישות זו את זו הרי השנים כשלשה והשלשה כשנים אפילו הן אלף ובצד אחר גם כן שכמו ששני עדים אם ימצא אחד מהם רשע או חומס או אחד מהדברים שיפסל העד בעבורו עדותן בטלה כן הענין אם היו שלשה או יותר בעדות אחד ובאו להעיד עליו:

ז[edit]

יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו. ביאר בזה שבאבן שישליכו בו כל אחד מהעדים ראוי שיהיה כדי להמית או אם ירה יירה יהיה בהשלכה כדי להמית ואם לא מת בירייה ההיא ישליך עליו העד השני אם יש בה כדי להמית במקום שימות בו בקלות יותר כמו שהתבאר בשרשים הכוללים ואם לא מת בזה תהיה בו יד כל העם באחרונה זה אחר זה עד שימות ואמנם צותה התור' שתהיה בו בראשונה יד העדים כדי שידקדקו יותר בעדותן שיהיה אמתי שאם היה שקר יקשה להם זה יותר מהעדה בשקר כמו שזכרנו במה שקדם:

ח[edit]

כי יפלא ממך דבר למשפט. למדנו שהוא מדבר בחכם שנעלם ממנו דבר מה למשפט ממשפטי התורה. וזה שמי שאינו יודע דבר לא יאמר עליו שכבר נעלם ממנו אחד מדיני התורה אבל יאמר זה בעצמו' במי שיודע השא' וכ"ש בזה המקו' שלא אמר שיעלם ממנו המשפט ההוא אבל דבר מה ממנו והכונה בזה המאמר שיהיה מחלוקת בשעריך מאחד מהשופטים אשר יש שם עם חביריו או מקצתן עם קצת בדרך שיפלא ממך בשעריך דבר למשפט ולא יוכל להתברר שם:

בין דם לדם. הנה המחלוקת היה בין דם לדם הוא שיאמרו קצתם שה הדם טמא באשה מצד מראהו וקצתם יאמרו שהוא טהור כי אין לו מראה הדם הטמא או שיאמר קצת שהוא דם טהור כאלו תאמר שתהיה שופעת מתוך ארבעים לאחר מ' או מתוך שמונים לאחר שמנים וקצתם יאמרו שהוא דם טמא כי הימים גורמים והתורה טמאהו אחר ימי מלאת או שיאמר קצתם שהוא דם זיבה וקצתם יאמרו שהוא דם נדה או דם לידה כי זמני טומאתה חלוקים:

בין דין לדין. כאלו תאמר שנחלקו בשומ' משכון אם יש לו דין שומר חנם או שומר שכר וכן במה שידמה לזה:

בין נדע לנגע. שנחלקו בדבר הנגעים שקצתם יאמרו שזה הנגע הוא טמא מפני שעזרו או מפני מראהו ויאמרו קצתם שהוא טהור כי אין לו שיעור הנגע הטמא או שאין לו המראה הטמא ויהיה המחלוקת ביניהם בשעור הראוי לנגע הטמא או במראהו וכן מה שידמה לזה והיה מפני זה דברי ריבות בשעריך ומחלוקת שה אומר כך וזה אומר כך:

וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה'. למדנו מזה שבמקום הבחיר' היו יושבי' סנהדרי גדולה הכוללת לכל ישראל שהיא על כל הסנהדרין שיש בכל שער ושער:

ט[edit]

ובאת את הכהנים והלוים. לפי שנאמר בהם יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל אמר תחלה הכהנים הלוים כי מהם ראוי לבחור לסנהדרי גדולה אם יש בהם ראוים לזה:

ואל השופט אשר יהיה בימים ההם. רוצה לומר או אל השופט שיהיה בימים ההם והרצון בזה אף על פי שלא היה כהן ולא לוי ואמר שיהיה בימים ההם שיהיה אז ראוי להיות שופט לפי הדור ההוא ואף על פי שלא היה ראוי לפי דורות אחרים:

ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. תדרוש עמהם ותחקור מהם להודיע להם המחלוקת במה שהוא ובאיזה טעם נתלה כל אחד מהם. והם יגידו לך את דבר המשפט לפי הנראה להם אם מהקבלה אם מהסברא:

י[edit]

ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא. צוהב כאן לעשות בהוראה הזאת לפי מה שהסכימו ב"ד הגדול שבמקום הבחירה ולפי שלא היה צריך לומר מן המקום ההוא למדנו מזה שאם יצאו מן המקום ההוא והגידו לא חוייב לשמוע לדבריהם ומי שעבר על דבריהם אינו חייב מיתה כי התורה דקדקה שיגידו זה מהמקום ההוא:

ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. מגיד שאנחנו מחוייבי' להמשך בדבריהם כדברי התורה ובכל מה שיתבארו ממנה ולזה אמר ככל אשר יורוך:

יא[edit]

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. הזהיר בכאן מעבור על דבריהם וביאורם לדברי התורה אפילו לאסור מה שהתירו או לטמא מה שטהרו וכל שכן להתיר מה שאסרו או לטהר מה שטמאו ולפי שאמר ועשית על פי הדבר ושמרת לעשות אשר יאמרו לך תעשה למדנו שאינו מחוייב ללמוד לתלמידיו כמו שיאמרו בית דין הגדול אך כשיורה הוראה למעשה יחוייב לו להורות על פי התורה אשר הורו סנהדרי גדולה:

יב[edit]

והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן. על הוראה למעשה הוא חייב לא על למוד והוראה לתלמידיו לא למעשה ולזה אמר אשר יעשה ועל זדון הוא חייב ואינו חייב אם בשוגג הורה למעשה הוראה זו ולזה אמר בזדון ועל מה ששמע מהסנהדרין ההוא הוא חייב לא אם שמע מפי שומע והנה אמר הכהן או השופט כי המופלא שבבית דין והוא מי שהוא ראש עליהם הוא אשר יאמר לו מה שיסכימו בו סנהדרי גדולה כי אין ראוי שיגמ' הדבר כי אם על פיו:

העומד לשרת שם את פני יי' אלהיך. למדנו מזה שמקום סנהדרין היה אצל בית הבחירה אשר ישרתו שם השם יתעלה למדנו מאמרו העומד לשרת שהשירות לא יהיה אלא בעמידה:

ומת האיש ההוא. זאת המית' חנק הוא לפי מה שתתבאר מהשרשים הכוללים אחר שהתבאר שכבר עשה זה בזדון:

ובערת הרע מקרבך. אמר זה לפי שזה המחלוקת יהיה גורם להריסת התורה אם ישפוט בה כל איש לפי דעתו וסברתו ולזה יסדה התורה זה השרש להסיר המחלוקת מענייני התורה בדור ודור ולפי שהאיש ההוא הוא יחיד דנין אותו למיתת בית דין שבעירו אחר החקירה והדרישה ולפי שאמר וכל העם ישמעו וייראו רוצה לומר שכלם ישמעו דבר זה הדין הנפלא וייראו מעשו' כך ולמדנו מזה שמעלין אותו למקום הבחירה ומשהין אותו עד הרגל שיעלו שם הכל ואז יתכן שישמעו זה כל העם וכן הענין במסית שהרי נאמר בו וכל ישראל ישמעו וייראו ולא יזידון עוד רוצה לומר שלא יזידו השופטים להורות לעשות כך כנגד הוראת בית דין הגדול והנה מפני שמצאנו בפרטים שזכרה התורה שהיה בהם המחלוקת שבכלם משתתפים כשיש בהם צד אל שיביאם המחלוקת לדבר שחייבם על זדונם כרת ועל שגגתו חטאת והיה מבואר שאין ראוי שנתן זה הדין החמור למה שהוא קל מהם בזה הענין הנה אם לא היה המחלוקת אשר ביניהם מבוא בשום צד לחטוא בדבר שחייבין על זדונם כרת ועל שגגתו חטאת אין זקן ממרא חייב מיתה עליו אם הורה לעשו' כהוראתו וזה דבר מבואר מהשרשים הכוללים והמשל שאם היה המחלוקת בצציות או בכלאי הכרם או בלולב או בשופר או בסכה ומה שידמה לזה שאי לו מבוא בשום פנים להביא אל חטא שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת לא יהיה חייב מיתה אם הורה לעשות כהוראתו אמנם אם היה המחלוקת בממון או בדבר מביא לידי ממון בדרך שימשך בהוראתו שיהיה הממון לזה בדין או הפך הנה זה יביא לדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת כאלו תאמר שקדש אשה בזה הממון ולדברי האומר שהוא כדין הרי היא מקודשת ואם קדשה שני אינה מקודשת לשני וזה המחלוקת יביא לחטא במה שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת והוא איסור אשת איש ואולם המחלוקת בין דם לדם בין נגע לנגע יביא תכף למה שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת כי לדברי האומר טהור יכנס במקדש ואם היה טמא הרי הוא חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ולפי שמצאנו זה העונש החמור בזקן ממרא לפי שלא נמשך להוראת בין דין הגדול והיה מבואר שזה הדין הוא יותר ראוי בו מבאיש אחר מפני מעלתו ולפי שכבר יתכן שימשך מזה מההפסד יותר ממה שיקרה באחר לפי שהוא יורה לעשות לרבים ויחטיא בזה רבים אמנם איש אחד לא יחטיא בזה זולתו ולזה הוא מבואר שאיש אחד שעבר על הוראת בית דין הגדול אינו חייב מיתה אך הוא עובר בלא תעשה שנאמר לא תסור וגומ' ובטל מצות עשה שנאמר על פי התור וגו' ולזה רצה שכל ישאל ישמעו וייראו כדי שלא יעברו על הוראת בית דין הגדול:

יד[edit]

כי תבא אל הארץ. הנה הודיעה התורה העתיד להיות לישראל והוא שאחר ירושה וישיבה ישתדלו להשים עליהם מלך ככל הגוים וגו' שמלכם שופט אותם ולזה סמך משה זאת הפרשה לפרשת סנהדרי גדולה וכן היה העניין שהרי אמרו ישראל לשמואל שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים. והיינו גם אנחנו וגו'. והוא מבואר שמזה העניין ימשך הפסד התורה בכללה כי התורה התחכמה אל שיהיו שם תמיד ראויי' להוראה לבאר משפטי התורה וחקיה ומצותיה בכללם והם יעמידו התורה וישמרוה מהפסד אך כשיהיה זה הענין מסור למלך לא ישאר שם מי שיעמיד התורה ולזה השגיחה התורה בזה האופן שהשגיחה בזקן ממרה והשתדלה שעם היות להם מלך ימשכו לדברי התור' לא לזולתם כמו שיתבאר מדברינו בבאור זאת הפרשה:

טו[edit]

שום תשים עליך מלך. היא מצות עשה עם התנאים שזכר אחר זה והוא שיהיה זה המלך אשר יבחר ה' בו ר"ל ע"י נביאו כמו העניין בשאול שבחרו ה' יתע' ע"י שמואל כדי שמה שיבחרהו ראוי להתנהג לפי התורה:

מקרב אחיך תשים עליך מלך. ר"ל כשהיה שלא יהיה שם נביא ותבחר אתה המלך שימלוך עליך הנה תחוייב למנותו מקרב אחיך כדי שיתנהג בדרכי התור' אשר גדל בה ומנוי המלך יהיה על ידי ב"ד הגדול כי להם הדברים הכוללים לכל ישראל והנה אמר מלך ולא מלכה כי הנשים דעתן קלה ואל תאוה להם המלוכה:

לא תוכל לתת עליך איש נכרי וגו'. הזהיר מנתינת איש נכרי על ישר' שלא ידיחם ויביאם לעבור על דברי תורה ואף על פי שהיה גר ממשפחת גרים אלא אם היתה אמו מישראל שאפילו נתעברה מגוי הרי הבן הוא אחינו רוצה לומר שהוא ישראל כמו שבארנו במה שקדם:

טז[edit]

רק לא ירבה לו סוסים. רוצה לומר יותר מהצורך למרכבתו:

ולא ישיב את העם מצרימה וגו'. רוצה לומר שבה יהיה נשמר שלא ישיב העם מצרימה כי אם הותר לו להרבות סוס ישלח לו אנשים לקנותם משם כי שם נמצאים מאד כאמרו ותעל ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה. והנה אם יעברו האנשים האלה למצרים יעברו על מצות השם יתברך כי הוא צוה לישראל שלא יוסיפו לשוב בדרך הזה עוד רוצה לומר בזה יהיה נשמר שלא ישיב העם מצרימה כדי שלא ילמדו ממנהגיהם המגונים מאד כמו שנזכר בפרשת קדושים תהיו:

יז[edit]

ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו. מגיד שאם ירבה לו נשים יסור לבבו מהשם יתעלה ומתורתו לרוב נטות מחשבתו על הנשים מצד רבויים הלא תראה כי שלמה שלא קם כמהו במלכים ושרתה עליו רוח הקודש הטו נשים לבבו והנה המספר המותר למלך לקחת מהנשים ואינו רבוי ביחס אל המלך י"ח שהרי מצאנו בדוד שהיו לו שש נשים ואמר לו השם יתעלה ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה ולא התיר לעצמו לקחת יותר ממה ששלח לו הש"י עם הפלגשי' ושלקח ולזה כאשר הוצרך אל אבישג השונמית לחממו לא לקחה לאשה ולא ידעה ולזה היה שואל אותה אדוניה בן חגית להיות לו לאשה כי לא לקחה דוד לו לאשה:

וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד. רוצה לומר להשימו בבית גנזיו לאצרו לו לעצמו והסבה בזה כי בקשתו רבוי הכסף והזהב יביאהו לקחת אותו שלא כדין ויסור מהתורה ויביאהו אל הגאוה שהיא גם כן סבה לסור מדברי התורה ואולם אם ירבהו לא לו אך לשם יתעל כמו שעשה דוד באוצר הרב ההוא אשר הכין לה' לבנו' בית המקדש או עש זה לצרכי הציבור ומלחמותיהם אין בזה חטא לו:

יח[edit]

והיה בשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה וגומ'. הנה נתחייב בזה המלך יותר על הספר שיחוייב כל איש לכתוב לעצמו כמו שיתבאר בג"ה והנה נצטוה המלך בזה כדי שישקוד על התורה ותהיה כל הנהגתו על פי התורה ואמו על ספר הוא המגלה לפי הוראת הגדר:

מלפני הכהנים הלוי'. אחשוב שאמ' זה להעתיקו מהספר שאצל הכנים הלוים שהוא היותר מדוקדק שאפשר:

יט[edit]

והיתה עמו. ר"ל התורה תהיה עמו תמיד שהוא פנוי שיוכל להתעסק בה וקרא בו כל ימי חייו ר"ל בספר ההוא יקרא תמיד ואף על פי שקרא התורה פעמים רבות לא יפטר מה כי הכונה הוא לדבקו בדברי התורה בתכלית מה שאפשר כדי שילמד ליראה את השם יתעלה וישמור את כל דברי התורה והחקי' אשר בה לעשותם:

כ[edit]

לבלתי רום לבבו מאחיו. מגיד שהגאוה מסירה המלכות ממנו ולזה השתדל הש"י להסיר הגאוה ממנו במה שצוהו לשקוד על דברי התורה ושלא ירבה לו כסף וזהב מאד ובזה גם כן ישמור שלא יסור ממצות התורה ימין ושמאל כדי שיאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל וזה כי בשכר קיומו התורה יתמיד המלכות לו ולזרעו זמן ארוך ואמר הוא ובניו להגיד שהמלך כשזכה במלכות זכה בו לו ולבניו אם לא יגדו' החטא שיסיר הש"י המלכו' מהם וראוי שתדע שמאמרו שום תשים עליך יתבאר הוא ראוי שיהיה באופן שיהיה עליך מלך ר"ל שתשים בלבך שהוא מלך עליך ולזה ראוי שתירא ממנו ולא תעשה דבר שתסור אימתו מעלך ולא יעשה הוא זה גם כן כי ענין המלך לפי מה שיורה עליו הגדר הוא זה וראוי גם כן שיהיה ענינו ותואו בצד שלא יעשוק ממנו האימה על האנשים והוא מכו' שכל האמור בפר' מלך בספר שמואל מלך מותר לו ולזה הסכמנו לזכרו פה כדי שיהיו דיני מלך נכללי' בזה המקום והנה מה שנזכר שם הוא שיש לו רשות לקחת מבני ישר' מעשר מהבהמות והזרעי' והפרות שנא' צאנכם יעשור ויש לו רשות לקחת בעל כרחם עבדיה' ושפחותיהם וחמוריהם לעשות מלאכתו שנאמר ועשה למלאכתו ויקח בני ישראל לחרוש חרישו ולקצור קצירו ולעשו' כלי מלחמתו וכלי רכבו ובנותיה' יקח לרקחות ולטבחו' ולאופות ובניה' לשי' במרכבתו ולהיות פרשיו ולהיות רצים לפני מרכבתו ובחוריהם היפים יש לו לקחת לשמש לפניו ויש לו להטיל על העם מס או מכס שנאמר ואתם תהיו לו לעבדים ועניין העבדו' הוא נתינת המס שנא' יהיו לך למס ועבדוך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.