רלב"ג - ביאור המילות/בראשית/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:44, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

ויכל אלהים ביום השביעי פירש בו זולתינו ענין ההשלמ' והביאם זה אל שיפרשו ביום השביעי קודם יום השביעי וזה זר מאד עם שיהיה בזה המאמ' מותר כי אח' שנשלמו שמים וארץ וכל צבאם בששת הימים שזכר הנה כלתה המלאכה בהכרח קודם יום השביעי. ולזה יהיה פירושו אצלנו מעניין חשק וכוסף כטעם ותכל דוד שהוא מעניין החשק כמו שאמר נכספה וגם כלתה נפשי ואם יספק מספק עלינו ויאמר שאם היה הדבר כן יהיה חסר נפש כמו ותכל דוד שהרצון בו ותכל נפש דוד לפי שזה הפועל הוא נקשר עם הנפ' אמרנו לו שזה אמנ' יתכן כשהיה החושק מורכב מגוף ונפש כמו האדם ר"ל שאם ייוחס זה החשק לנפש אשר הוא החלק ממנו שאפשר שייוחס לו החשק והכוסף אמנם השם יתעלה אין בו חלק ייוחס לו לבדו החשק כי איננו מורכב ולזה ייוחס החשק אשר הוא חושק אליו בעצמו לא אל חלק ממנו ואופן חשקו ביום השביעי מלאכתו אשר עשה הוא שהוא חושק בזה הסדור המושכל אשר לעולם אשר הוא השם ית' באופן מה כמו שזכר הפילוסוף במה שאמר שהשם יתברך הוא נימוס הנמצאו' וסדרם וישרם עם מה שכבר ביארנוהו מזה בספר מלחמות יי' והוא אשר ממנו השתלשל המציאות רוצה לומ' שבזה הסדור המושכל אצל ה' המציא העולם כמו שימציא הפועל הכלי מהסדור מושכל אשר לו בנפשו כאלו תאמ' שהגר יעשה הכסא מהסידור המושכל אשר לו בנפשו ולזה תמצא רבותי' ז"ל שאמרו שבקצת שם השי"ת נברא העולם אמרו שהעולם הזה נברא בה"א והעולם הבא ביו"ד וסמכו אל זה מה שאמר הכתוב כי ביה יי' צור עולמי'. וזה נפלא מאד ומסכי' לאמת כבר תבי' זה כשתתבונן במה שביארנוהו מזה העניין בספר מלחמות יי' וזה החשק אשר לה' יתע' בזה הסדור המושכל הוא סבה שישיגהו אל השי"ת תמיד ובזאת ההשגה יהיה נשמר זה המציאות על עניינו כמו שהתבאר למי שיפליג העיון באלהיות וזה כי השכלים הנפרדים יחשקו גם כן להדמות לבוראם להיותו הולך מהם מהלך הפועל והצורה והתכלית וישיגו מזה הסדור לפי מדרגתם ויחשקו לעשות לפי מה שיגזרהו הסדור ההוא לפי מה שנתן להם השם ית' מהפעולו' בהשלמות העולם ובשמירתו ויתנועעו הגלגלים בעבור זה הציור באופן אשר הם מתנועעים בו וישלימו בזה כל הנמצאות.

ז[עריכה]

לנפש חיה ר"ל לנפש אשר ימצא בה החיות והקיום בעצמותה מה שאין כן בנפש שאר הב"ח כי היא ההיולאנית ולזה היא נפסדת בהפסד החומר ואולם נפש האדם היא נבדלת באופן מה כמו שביארנו בא' ממלחמות יי' ומזה הצד היה אפשר בה שתשאר קיימת בהפרדה מן החומ' ומפני זה תרגם אנקלוס ע"ה לנפש חיה לרוח ממללא הורה בזה שהו' תואר לנפש המדברת אשר בה האדם אדם ומזה הענין ג"כ באמרו כל אשר יקרא לו האד' נפש חיה הוא שמו וזה שמה שקרא אדם מהשמות אין הרצון בו קריאת השם לפי הסכמת הלשון לבד מזולת שיורה על מהות זה השם הנקרא בו אבל הרצון קריאת השם המורה על מהות דבר ודבר והשמות אשר זה עניינם הם הגדרים אמרו בב"ר בשעה שבא השם לברא אדם הראשון נמלך במלאכי השרת אמר להם נעשה אדם אמרו לו אדם זה מה טיבו אמ' להם חכמתו מרובה משלכם הביא לפניהם עוות ובהמות וחיות אמר להם חכמתו מרובה משלכם היבא לפניהם עופות ובהמות וחיות אמר להם זה מה שמו ולא היו יודעין העבירן לפני אדם ואמר לו זה מה שמו ואמר זה שור וזה חמור וזה סוס וזה גמל וכו' כבר הורו לך שקריאת אלו השמות חכמה נפלאה ואם היתה קריאתם לפי הסכמת הלשון לד לא תהיה בזה חכמ' כי כבר היה יכול לקראת באיזה שם שירצה כאלו תאמר שכבר היה אפשר לו שיקרא לשור חמור ולחמור שור לפי הסכמתו ומה שהוא בזה התואר לא יהיה יחוד השם לנקרא בו חכמה אבל כאשר הנחנו השמות ההם על מהות הדברים הנקראים באלו השמות היה בזה מהחכמה מה שלא יעלם לאחד מבעלי העיון. ולזה יחסו ז"ל קריאת אלו השמות לחכמה נפלאה ואמ' שכל מה שיקרא האדם מהשמות כזה האופן יהיה השם ההוא נפש ימצא בה החיות בעצמותה כי השם ההוא הוא מושכל הדבר הנקרא בו ואלו המושכלות כשהגיעו לאדם הם נצחיו' כמו שביאר' בראשון ממלחמות יי'.

ח[עריכה]

גן הוא רמז אל השכל ההיולאני ואופן ההמשל בזה שכמו שימצאו בגן הצמחי' אשר הוא כחיי עליהם בכח כן ימצאו בשכל ההיולאני המושכלות אשר הוא כחיי עליהם בכח וכבר נכפל ההמשל בזה האופן בשיר השירים כמו שביארנו שם. ובדברי רז"ל תמצא ג"כ זה ההמשל אמרו בשני מחגיגה פרק אין דורשין. ד' נכנסו לפרדס וכו' ואמר ' נטעו כי בזולת זה לא יהיו הצמחים בו בכח קרוב והנה הודיענו בזה המאמר שהשכ' ההיולאני אינו במדרגת העדר והכח הגמור אבל הוא צורה ידבק בה זה הכח ולזאת הצורה היה לאדם מה שהוא ואופן נטיעת זה הגן שהוכנו לו כלים להשגת הדברים המוחשים אשר בהם יגיעו אלו המושכלות בשפע השוע לו מהשכל הפועל כמו שיגיעו לגן הנטוע הוית פירותיו בנהר אשר ישקה אותו באופן הראוי, עדן, הוא רמז אל השכל הפועל וקראו עדן להיותו תכלית התענוג האפשרי לנו שנדבק בו ונשיגהו באופן האפשרי לנו וזה התענוג לא ישוער להפלגתו עד שאין יחס לתענוגים הגופניים אליו וכבר יהיה זה התענוג לאדם על תכליתו אחר המות וזה יתבאר מהערבו' והתענוג אשר נשיגהו אנחנו במה שנשיג המושכלות בהיותינו דבקים בהומר אשר לא ידבק בנו כי אם זמן מועט מאד לקושי השמע השפע כחו' הנפש אל השכל אשר בנו עד שישלים לו כל ההתבודדות הראוי לו בהשגתו והנה אנחנו נמצא התענוג ההוא נפלא מאד עד שאין יחס לתענוגנו הגופיים אליו וכל שכן יהיה התענוג ההוא בהשגה שתהיה אחר הפרד מהחומ' יותר חזק להיותו בלתי נפסק ולהיות השכל משיג אז יחד כל המושכלות אשר קנה בהיותו דבק עם הגוף ולזה נקרא עדן כי התענוג השלם יהיה לאדם בדבקו בו כפי מה שאפש' וכבר העירו בו רז"ל על זה הביאור אמרו בפרק חלק מאי דכתיב עין לא ראתה אלהים זולתך אלהים יעשה למחכה לו ואמרו קצתם זה עדן שלא שלטיה בו עין מעולם ואם תאמר אדם הראשון היכן היה דר בגן וא"ת גן הוא עדן ת"ל ונהר יוצא מעדן הנה כבר ביארו לך מה שהעירונו עליו ואולם אמרם שלא שלטה בו עין מאולם הוא מבואר שאינו גוף שתשלט בו העין ועין השכל האנושי גם כן לא יתכן שישיגהו בשלמות כמו שביא' במה שאין ספק בו בא' ממלחמות יי'.

מקדם. ר"ל מראשית הענין.

ט[עריכה]

ויצמח יי' אלהים מן האדמה. הוא מושך עצמו ואחר עמו ועניינו שכבר הצמיח הש' ית' מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל והצמיח גם כן ממנה בתוך הגן עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. העץ נחמד למראה וטוב למאכל הוא רמז להשגת הדברים הערבים כי העץ הוא רמז להשגה בזה המשל. וכבר תמצא זה האופן מההמשל במשלי אמר על השגת התורה עץ חיים היא למחזיקים בה ובשיר השירים ימצא זה ההמשל הרבה ועץ החיים הוא סדור המושכל אשר לנמצאות שהשכל האנושי כחיי על השגתם כי בזאת ההשגה ישיג השכל האנושי החיים הנצחיים. אמרו בבראשית רבה עץ החיים מהלך ת"ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין תחתיו. רבי יודן אומר בשם רבי יהודה ב"ר אלעאי לא סוף גופו מהלך ת"ק שנה אלא קורתו מהלך ת"ק שנה ירצו בזה שעץ החיים הוא הסדור המושכל אשר לנמצאות השפלות ששעורם ת"ק שנה אצלם כמו שזכרנו במה שקדם. ולזה אמרו שכל מימי בראשית מתפלגים תחתיו כי מזה הסדור המושכל יתהוה כל ההוה מהם כמו שיתבאר בחכמת הטבעית ובמה שאחר הטבע. ואמנם זכרו זה המציאות הטפל לבד להיות השכל הפועל הוא הסדור המושכל אשר מאלו הנמצאות השפלות כמו שבא' במלחמו' יי' להיות האדם יות' כחיי על השגתו מהשגת מה שלמעלה ממנו ולזה גם כן תמצא שאמרו ז"ל שקומת אדם הראשון היה מהארץ ועד לרקיע ואחר כך נתמעטה קומתו כשחטא וזאת הקומה שיעורה אצלם ת"ק שנה וראוי שתדע שעם היות הענין כן תגיע לאדם הצלחתו גם כן במה שיקנה מן ההשגה בנמצאות העליונות אבל תהיה ההשגה חלושה אשר לו בהם יותר נכבדת ויותר חשוקה מההשגה החזקה אשר לו באלו הדברים השפלים ואומר שהוא בתוך הגן לפי שהגן הוא כחיי על השגתו כמו שקדם ועץ הדעת טוב ורע ענינו ועץ הדעת דעת טוב ורע וכמוהו הארון הברית וביאורו השגת הערב והבלתי ערב הנאה והמגונה והמועיל והמזיק ושאר מה שיאמר עליו הטוב והרע לפי מה שיראו האנשי' ואלו ההשגו' ג"כ בתוך הגן כמו שקדם כי מהשכל האנושי יגיעו באופן מה כאמצעי' החושי' והדמיון וכבר אמרו בב"ר שעץ הדעת לא גלהו הקב"ה לאדם ולא עתיד לגלותו ראה מה כתוב ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אותה והרגת את האשה ואת הבהמה. אם אדם חטא בהמה מה חטאת אלא שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקלה פלונית על ידה אם על כבוד תולדותיו חס הקב"ה על כבוד אד' עצמו על אחת כמה וכמה. וכבר אמרו זה לפי שכבר אמרו קצתן שחיטה היתה שהשיגו באכילתה הטוב המגיע ממנו וקצתם אמרו תאנה היתה והשיגו בה מהערבות מה שהביאם לחקור בטוב וברע. וזה החכם אמר שלא נתגלה זה האילן לאדם ולא יתגלה וזה לכבוד אדם הראשון. ועל דרך האמת אף על פי שכבר נשיג הטוב והרע באמצעות השכל באופן מה אין ההשפעה בזאת ההשגה המכוונת בעצמותה מהש"י וראוי שתדע שעדן הוא מקום מהישוב ולמזרחו היה נמצא הגן אר בו כל פרי מגדים אמר בעדן גן אלהים היתה וכו'. כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביופיו וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יי' כגן עדן הארץ לפניו וזה כלו ממשה שיורה שזהו מקום נמצא בישוב ושהמקום ההוא רענן ודשן מאד ולזה גם כן המשיל בו מה שהמשיל ומן המבואר גם כן שמעדן יצא נהר להשקות את הגן ההוא.

י[עריכה]

ומשם יפרדו. אלו הארבע נהרות המפורסמות שזכר אשר הם נהרות גדולים ישקו חלק גדול מהישוב לפי מה שהתפרסם מעניינם וזה היה מחכמת זה המשל שפשוטו הוא דבר נמצא כן וזה מה שיוסיף העלם והסתר במה שכוון בזה המשל והתפרד הנהרות מהגן הוא משל למה שיושפע מהשכל ההיולאני אל שאר כחות הנפש כמו שממנו כל ענינם ופעולותיהם.

טו[עריכה]

ויקח יי' אלהים את האדם. ר"ל ששם באלו הטבעיות טבע ימשכהו לעבוד ולשמור הגן בדרך שיוציא פריו וזאת העבודה והשמירה היא ההשתמשות בקניין המושכלות בדרך שיצא מה שבכח הגן אל הפעל והנה זה הטבע אשר ימשכהו הוא מה שיראה בתחלת העניין באלו הנמצאות הטבעיות משלמות היצירה וטוב הסדר והיושר כי זה ממה שימשוך האדם אל שיחקור בענינם עד שידע הסדור המושכל אשר לאלו הנמצאות וכבר ביארנו זה בספר שיר השירים. אמרו בבראשית רבה כי אמרו ויקח יי' אלהים ר"ל פתה אותו כמה דתימה קחו עמכם דברים וזה מסכים למה שאמר אכל תאכל הוא משל אל ההשגה כי האכילה תאמר על ההשגה כמו שאמר אכול דבר הרבות לא טוב וכבר נכפל ההמשל בזה בשירי השירים ובמשלי.

יז[עריכה]

מות תמות. ר"ל תפסק השגתך והפך זה ותחי רוח יעקב אביהם.

כא[עריכה]

מצלעותיו. ר"ל מצדדיו. אמרו בב"ר ויקח אחת מצלעותיו. ר' שמואל בר נחמן אמר מן סטרוהי כמה דתימה ולצלע המשכן.

ויסגר. אצר והסתיר כמו יסגור על איש. והענין היה שהש' יתע' ברא על דרך מופת באחד מצדדי האדם קרום בדמות שליא ברא בו הבשר שנתהוה ממנו חוה ואמנם היה בריאת האשה מן האיש לפי שהוא הסבה במציאותה ר"ל שהיא נברא לעבודתו ולהורות שהוא במדרגת ההתחלה לה הושמה בריאתה ממנו כדי שתהיה יותר נשמעת אליו לעבדו העבוד הצריכה לו עם שבזה האופן ג"כ נמצאת יותר מתיחסת אל טבע האדם ואולם בשאר הב"ח אין העניין כן ולזה נבראו יחד ממקום אחד וכבר אמרו זה בב"ר ר"ל שאדם נברא מן האדמה וחוה נבראה מאדם ודע כי אי' אמ' עצם מעצמי ממה שיתחיל שתהיה בריאת' מן האדם כשלקח ה' עצם מעצמיו והוא הצלע שאם היה הדבר כן היה גם כן מחוייב לזאת הסבה שתהיה בריאתה ממנו כשלחק ה' חלק מבשרו כי הוא אמר ובשר מבשרי, וג"כ אם היה הדבר כן היה האדם חסר זה העצם אחר בריאת חוה וזה מגונה.

כה[עריכה]

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.