עריכת הדף "
רלב"ג/ויקרא/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == <big><strong>פרשת קדושים תהיו</strong></big> וראוי שנזכור הסבה בסדור דבריה קודם שנזכיר התועלת המגיעי' ממנו ואמר כי מפני שזכר העריות אשר התחלתם הוא ערות הורים בא להזכיר בזה המקו' הצווי ביראת ההורים ולהעיר שהכונה בכל אלו הוא להתקרב אל השם יתע' לפי מה שאפשר כמו שהתבאר מדברנו המשיך המאמר בהדרגה מזאת המצוה שהיא תחת דבור כבד את אביך ואת אמך עד שהגיע המאמ' אל הדבור הראשון שהוא אנכי יי' אלהיך ולזה זכר שמירת השבתות אחר זה כי היא קודמת למצות כבד. ואולם לא תשא היא מצד מה שהיה ממנה בדעות תחת לא יהיה לך כמו שהתבאר מדברינו במה שקדם ולזה השמיט זכרונה וזכר עניין ע"ז אמ' אל תפנו אל האלילי' ולהעיר שהמכוון בקרבנות הוא להשיג הש"י כמו שהתבאר מדברינו בהם זכר אחר זה קצת דיני השלמים והנה בחר להזכיר בכאן השלמי' מבין שאר הקרבנות לפי שאינם באים על חטא ולזה יתפרסם יותר בהם שהם לעבודת השם יתע' ולתכלית שנשיג מענינו מה שאפשר ולזה היתה בהם התנופה שהיא מעירה על זה ההערה נפלאה ולפי שכבר נשלמה זאת ההערה בזה שב להזכיר קצת המצות שהם תחת כבד באופן מה אשר בהם תועלת נפלא בעניינים המדיניים והוא חנינת העניים ממה שהשפיע השם יתע' לאדם מהטובות ואחר שזכר אלו המצות שהם תחת דבור כבד זכר קצת המצות שהם תחת הדברות שהם אחריו ולפי שדיני מה שתחת לא תרצח התבארו באופן שלם בפרש' ואלה המשפטי' ודיני מה שתחת לא תנאף התבארו בפרשה הקודמת הנה נעתק המאמר אל מה שתחת לא תגנוב והוא גנבה הממון ומה שיעכב בידו מממון חבירו שלא כדין היה שיהיה זה בגנבה או בגזל או באיחור נתינת לבעל חק חקו נכלל עם זה שבועת שקר מצד מה שימשך ממנה מההפסד בדברי' המדיניים ואחר כך זכר קצת המצות שהם תחת לא תענה ברעך עד שקר שהם באופן מה והוא מה שיחטא איש לאיש בדבור היה שיהיה זה בקללה או שיתעה אותו בדבריו מדרכי התורה או שיעות הדין באיזה אופן שיהיה או שיספר לו לשון הרע ואחר כך זכר קצת המצות שהם תחת לא תחמוד באופן מה והם המצות אשר עקרן בלב אשר בהם ישלם הקבוץ המדיני בשלם שבפנים והוא מה שיחטא איש לאיש בשנאתו אותו בלבבו והמשיך לזה האזהרה מהעניינים המביאים אל השנאה בלב וצוה לעשות הפך זה והוא שיאהב האדם רעהו כמהו. ואחר שנשלם לנו זה בסדור הדברות במה שבין בני אדם והיה שהזהיר בעניין העריות מערות הבהמה הוסיף בזה המקום לגלות טעם זאת האזהרה כי עם שהיא מביאה להמשך לעניין משגל אשר בו הרחקה מכל שלמות אנושי הנה בזה עוד הפסד בדברים הטבעיים ובדעות כמו שהתבאר מדברינו ולזה הזהיר מהרבעת הבהמה כלאים כי זה יגיע להפסד שתפסק ההולדה עם שזה יביא אל שנסכל מציאות הצורה אשר בה יוחד מין מין ויהיה זה סבה אל שנכחש במציאו' השם יתע' כמו שביארנו במה שקדם ולזה המשיך לזאת האזהרה מזריעה השדה כלאים ומלבישת שעטנז ואף על פי שאין בזה הפסד בדברים הטבעיים מפני הפסד שיקרה מזה בדעות והמשיך לזה האזהרה מהמשגל עם האשה שהשיא כמו כלאים רוצה לומר שיש בה צד שהיה בו אשת איש וצד אחר איננה בו אשת איש והיא שפחה חרופה ולפי שהזהיר מענין הצמחים ממה שיש בו הפסד בדעות המשיך אחר זה הצווי בהם במה שיש בו תועלת דעות והוא עניין הערלה ונטע רבעי כי זה עם שיישירנו להאמין שיש בכאן אלוה הוא הפועל על כל אלו הדברים הנה יעמידנו על סוד מסודות הטבעיים והוא שהזרע בצמחים לפי שהוא מותר המזון המצומק והמבושל כמו שהתבאר בטבעיו' הנה בראשית העניין לא יתחזק הטבע על זה כי מזונו יכלה בגדול גופו ולזה אם היה שיהיה שם מותר לא יהיה באופן שישלם החום היסודי בו עם שבזה תועלת להרחיק מהפעולות המגונות שהיו עושין עובדי עבודה זרה למהר הוצאת האילנות פרים כמו שזכר הרב המורה אשר מכללם היה מה שיביא לחלל הבנות להזנותם כמו שזכר ולזה זכר אחר זה אל תחלל בתם להזנותה אחר שהזכיר קצת דברים שיהיו מחקות עובדי עבודה זרה כמו האכילה עם הדם והנחש והעוננות ומה שנמשך לזה מאלו האזהרות עם שבאלו האזהרות תועלת בדעות והוא שאלו הדברי' כלם יביאו להכחיש במציאות השכל ולהאמין שלא תהיה בכאן התחלה כי אם החמר כמו שהתבאר מבאורנו לאלו האזהרות ולזה המשיך לזה הצווי לשמור השבתות ולירא המקדש כי הישיר אל ההאמנה במציאות הצורות ובמציאות הצורה הראשונה והוא השם יתע' וסמך לזה האזהרה מהאוב והידעוני כי הם מביאים להפך זאת הכונה ולזה החמירה התורה בהם והיה ענשה הקשה שבמתות והיא הסקילה להעיר על שאין הטוב בנמצאות מצד החמור כי אם מצד הצורה צותה התורה אחר זה לכבד איש שיבה כי אז הוא בתכלית החסרון מהחמר חולשת הכלים הטבעיים וזה ממה שיורה כי הוא יכובד אז כבוד נוסף מפני התחלה אחרת והיא הצורה המשכלת כי פעולתה היא יותר חזקה אז כמו שנזכר בספר הנפש וכבר אמ' אליהוא בביאור זה אמר בישישים חכמה וארך ימים תבונה ולזאת הסבה צוה לכבד החכם ולפי שזאת המצוה היא תחת דבור כבד באופן מה המשיך לה האזהר' מהונות הגר בממון ומעשיית העול במשפט והמידה והמשקל והמשורה שהוא תחת לא תגנוב באופן מה והשמיט לא תרצח ולא תנאף לסבה שזכרנו במה שקדם ואחר שנשלם לו זה שב להזכיר מדרגות העונשים על הרבה מאלו האזהרות והתחיל מהמולך לחזק ההפסד אשר בעניינו בשלמות האנושי ולזה היה ענשו בקשה שבמיתות ואחר זה המשיך לו עניין האוב והידעוני וביאר שהוא בכרת להעיר כי הם גם כן יבאו לכמו זאת האמונה הנפסדת כמו שהתבאר מדברינו ובסוף העניין ביאר עוד שהעונש עליהם הוא סקילה והמתין זה עד סוף הפרשה לשתי תועלות האחד הוא כי בזכירת זה במקומות רבים תועלת להתרחק יותר מהם כמו שיעשה הרופא שיזהיר החולה מן המאכלים הרעים בתכלית שיוסיף להזהירו על זה פעמים רבות. והשנית היא כי בזה התועלת להעמידנו על כונת התורה בעריות ובמאכלות האסורות ובעניין האוב והידעוני כמו שנבאר אחר זה ולפי שהוא בא לזכור אחר זה הענש על ענייני העריות אשר היתה התחלתם ערות ההורים והיה בגלוי ערות ההורים הבא ממעוט היראה מהם עד שימשך מהם ההפסד גם כן שיקרה בשאר העריות כמו שהתבאר מדברינו במה שקדם באר תחלה עש המקלל הוריו וזכר תחלה שהוא בסקילה ואח כך זכר ענש גלוי ערו' אשת איש כי הוא יותר כולל עד שהבא על הרבה מהעריות יתכן שיתחייבו עליהם משום אשת איש ומשו' ערוה והמשל שהבא על אשת האב בעת היותה אשתו יתחייב עליה משו' אשת איש ומשום אשת אב ואחר כך זכר עונש גלוי ערות אשת אב והמשיך לזה עונש העריו' שהם במין האנושי בסקילה והם הכלה והזכור והמשיך להם מה שהיה מהם בשרפה כי היא היותר קשה שבמיתות אחר הסקילה ואחר זה זכר עונש הערוה שאינה במין האנושי והיא השכיבה עם הבהמה והקדים זכרונה לשאר העריות לחוזק הגנות בה לחוזק העונש אשר בה על ידי ב"ד ואחר הוסיף להזכיר שנית שהעונש על שאר העריות הוא כרת להוסיף הרחקה מהם וביאר שאם זה העונש יקרה כשיתפשט זאת העברה באומה שתקיא הארץ אותם כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם וסמך אל זה העניין המאכלות האסורות והאוב והידעוני להעיר על הכונה אשר בעבודה באו המצות באלו הדברים כלם והוא שנהיה נכונים לשלמות השכל בעיון באופן שנהיה לשם יתע' והוא מבואר שעניין האוב והידעוני הוא לזאת הסבה בעינה כמו שהתבאר מדברינו בהם וממה שקדם מדברינו בזה התבאר התועלות המגיעות מהם ואולם שרשי אלו המצות הנה המצוה הראשונה הוא ליראה מההורים: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף