רד"ק/תהילים/יח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:08, 22 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רד"קTriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

למנצח לעבד יהוה מי ששם כל כחו וכונתו באל יתברך בכל עניניו הוא נקרא עבד יי'.

לדוד ו דוד בכל אשר הלך ובכל אשר פנה היתה כונתו ובטחונו באל יתברך בכל כעבד המצפה אל יד אדניו.

אשר דבר ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו והוא היה מציל אתו בכל אשר היה בסכנה כאדון המציל עבדו לפיכך אמר בזה המזמור: לעבד יי'. וזאת השירה כתובה בספר שמואל (ב כב), אלא שמתחלפת בכמה מקומות במלות; והענין אחד. וזאת השירה חבר אותה בסוף ימיו כשהניח יי' לו מכל אויביו. ואמר:

מכף כל איביו ומיד שאול: כי שאול היה שקול כנגד כל איביו.

ב[עריכה]

ויאמר ארחמך החי"ת נקראת בקמ"ץ חטוף בשקל אזכרך מארץ ירדן (תהלים מב ז); ופרושו אאהבך. תרגום ויאהב (בראשית כה כח) ורחים. והאהבה הוא סוף מה שיכול האדם לעשות בזה העולם להתקרב אל הבורא; וכן אמר (ישעיהו מא ח) זרע אברהם אהבי. והיראה קודמת לאהבה. וכשירגיל אדם עצמו ביראה יבא לידי אהבה, שיעבד הבורא מאהבה אפילו לא יהיה לו גמול בזה. ויש מפרשים (אבן עזרא וזולתו): ארחמך אבקש רחמים ממך.

יהוה חזקי: החי"ת בחיר"ק, והוא מן חזק; ואם לא נמצא, כי אם מן חזק יאמר חזקי בקמ"ץ חטוף, כמו הלא בחזקנו (עמוס ו יג):

ג[עריכה]

יהוה סלעי ומצודתי כמו הסלע והמצודה שישגב האדם שם מפני איבו. אמר: אני אין לי סלע ומצודה להשגב בהם כי אם שמך, כמו שכתוב (משלי יח י) מגדל עז שם יי' בו ירוץ צדיק ונשגב.

ומפלטי כי הסלע והמצודה שישגב אדם בהם פעם ינצל ופעם לא ינצל שם, כי שם יתפשהו איבו; אבל אני נשגבתי בשמך והצלת אותי בכל הפעמים.

אלי צורי כפל הענין במלות שונות, כי האל נקרא כן לפי שהוא חזק ויכול.

אחסה בו לפיכך הדין עלי שאחסה בו.

מגני וקרן ישעי דרך המקרא לכנות החזק ב קרן , כמו וקרני ראם קרניו (דברים לג יז); האיל בעל הקרנים (דניאל ח ו), לפי שהאיל והשור והראם חזקים בקרניהם שהם מנגחים בהם. ואמר: כי האל מגני שיגן בשמו מאיביו, והוא קרני שינגח בו אויביו ויושע מהם.

משגבי: כי הוא לי כמו המגדל והסלע שאשגב בהם. ובמדרש (שוחר טוב): לפי שנפלו לפני דוד עשרה שונאים גבורים קלסו בשירה זו בעשרה קלוסין. ואלו הם עשרה שונאים: שאול, דואג ואחיתפל, שבע בן בכרי, שמעי בן גרא, ושלשת אחי גלית וגלית, ואיש מצרי שהכה אותו בניהו בן יהוידע; חמשה מישראל וחמשה מאמות העולם. ואלו הן עשרה קלוסין: חזקי, סלעי, מצודתי, מפלטי, אלי, צורי, מחסי, מגני, קרן ישעי, משגבי .

ד[עריכה]

מהלל אקרא יהוה כשאני מתפלל אקרא יי' מהלל , שאהללנו בתהלותי; אז ומן איבי אושע:

ה[עריכה]

אפפוני סבבוני.

חבלי מות בסגו"ל החי"ת, כמו חבלי יולדה (הושע יג יג) וענינם אחד; ויפלו חבלי מנשה (יהושע יז ה) בפת"ח החי"ת והוא ענין אחר. ואמר זה על הצרות הגדולות שהיה בהן קרוב למות כמו שהיה בסלע המחלקות (שמואל א כג כח); ובדבר הפלשתי כשעזרהו אבישי (שם ב כאי ז).

ונחלי בליעל יבעתוני: הצרות הן כנחל השוטף; ובליעל אמר על כל אחד ואחד מאיביו. או יהיה בליעל שם הרשע, ויונתן תרגם בספר שמואל (ב כב ה): משרית וסיעת חיבין[א]. ואפשר לפרש נחלי מן נחלה מכתך (ירמיהו ל יב).

ו[עריכה]

חבלי שאול כבר פרשנוהו; ויונתן תרגם בספר שמואל (שם ו): משרית רשיעין כמו חבל [ב] נבאים (שם א י ה).

סבבוני קדמוני מוקשי מות: שיצאו בפני. ודרש (שוחר טוב) מדבר על ארבע מלכיות: אפפוני חבלי מות בבבל; ונחלי בליעל יבעתוני במדי; חבלי שאול סבבוני ביון; קדמוני מוקשי מות באדום. למה כתב בראשונה וברביעית מות ? שזו החריבה בית ראשון וזו החריבה בית שני.

ז[עריכה]

בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע בעת שהיה צר לי לא פניתי אל מושיע אחר זולתו.

ישמע מהיכלו קולי מן השמים היה שומע קולי בכל עת שהייתי קורא אליו.

ושועתי לפניו תבוא באזניו: שועתי ששועתי לפניו באה באזניו מיד, והיה מסיעני ומושיעני.

ח[עריכה]

ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו:

ט[עריכה]

עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו:

י[עריכה]

ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו:

יא[עריכה]

וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח:

יב[עריכה]

ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים:

יג[עריכה]

מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש:

יד[עריכה]

וירעם בשמים יהוה ועליון יתן קלו ברד וגחלי אש:

טו[עריכה]

וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם:

טז[עריכה]

ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אפך:

יז[עריכה]

ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים: ותגעש ותרעש הארץ מזה הפסוק (למעלה ח) עד ישלח ממרום יקחני (שם יז) יש מהפרשים (רש"י וזולתו) שפרשו שהם רמז על הנסים שעשה הקדוש, ברוך הוא, לישראל, ועל המופתים שחדש; וכן דעת המתרגם. ופרשו ותגעש ותרעש הארץ במהפכת סדום ועמרה; וכן עלה עשן באפו . והמתרגם פרש עלה עשן באפו על דבר פרעה; ויט שמים וירד במתן תורה; וכן דעת הדרש (שוחר טוב וזולתו); וכן הפסוקים שאחריהם: וירעם בשמים יי' ירמוז לברד שירד בימי יהושע; ויראו אפיקי מים רמז לקריעת ים סוף וירדן. ואמר: האל אשר עשה כל אלה הנפלאות יעשה גם עמי נפלאות; ישלח ממרום יקחני! והנכון לפי דרך הפשט כי כל אלו הפסוקים הם משל על איבי דוד וישראל, וכי יי' נלחם להם באיביהם, כי הצרה היא להם רעש הארץ והשמים, וחשך, וערפל, וגחלים, ואש, וחצים, וברק; והכל דרך משל. וכן תמצא במקרא בהרבה מקומות על הצרה: חשך, ואפלה, ענן, וערפל, וקדרות השמש, והירח והככבים. ומה שאמר: ויט שמים וירד כאלו הטה שמים וירד לכלותם במהרה; וזהו וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח , רצונו לומר: מהירות הגזרה. וכן מצאנו במקום אחר בדברי רבותינו, זכרם לברכה (שוחר טוב): אמר רבי שמואל בר נחמני אין הרעש בא אלא על הפסק מלכות; וכן הוא אומר ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יי' (ירמיהו נא כט). עלה עשן באפו , משל על חרות אפו באיבים כמו אז יעשן אף י' וקנאתו (דברים כט יט). ואש מפיו תאכל, אש שיצאה מפיו תאכלם, וגחלים שיצאו ממנו בערו אותם. ויט שמים וירד , כבר פרשנוהו. וערפל תחת רגליו שם להם ערפל וחשך תחת רגליו שדרכם באפו. וירכב על כרוב, פרשנוהו. וידא בדל"ת מן הקל כמו כאשר ידאה הנשר (שם כח מט); וענינו ויעף. ובשמואל (ב כב יא): וירא הרי"ש מבנין נפעל, כלומר היה נראה; והענין אחד. ישת חשך סתרו , רמז לצרות כמו שפרשנו, שהם להם חשך . או פרושו: כי האל המוריד להם הגזרות ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו שלא יראוהו, כי נעלם מהם. חשכת מים ובשמואל (שם יב) חשרת מים שענינו קשור העננים מתרגום וחשקיהם (שמות כז י) חשוריהון [ג]; והענין אחד, כי בהתקשר העננים זה בזה תהיה החשכה והחשרה מן המים שימלאו עבי שחקים. מנגה נגדו, מנגה שהוא לפניו אל אוהביו עביו עברו לאיביו, והוא חשך ברד וגחלי אש; כלומר: אותם העבים ממטירים על האיבים ברד וגחלי אש , על דרך ואש מתלקחת בתוך הברד (שם ט כד). וירעם בשמים, הרעים בשמים על האיבים ונתן קלו עליהם; והענין ששם מרך ויראה בלבבם ויראו ממנו כמו שירעד אדם ויבהל לקול הרעם. ואמר עוד: ברד וגחלי אש , כי עם הקולות יש מעשה הגזרות שיכלה אותם, שהם כברד וגחלי אש. וישלח חציו ויפיצם, שלח חציו והפיץ האיבים. וברקים רב ויהמם, המם האיבים בברקים ש רב עליהם. ורב מן וימררוהו ורבו (בראשית מט כג), ענינו ירה חצים ; והוא פעל עבר מפעלי הכפל. והחצים והברקים הם הגזרות הקשות. ויראו אפיקי מים , הם עמקים מלאים מים, כמו לאפיקים ולגאיות (יחזקאל ו ג); על כל אפיקיו (ישעיהו ח ז). והמים הם הצרות והסכנות שהיה בהם; והתשועה מהן על שתי דרכים. האחת: כאדם הטובע במים רבים שירחיב האל המים ויראו האפיקים ויגלו מוסדות תבל שהיו מכוסים במים, וזהו בגערת יי' במים. וזו מגערתך יי': כמו ויגער בים סוף ויחרב (תהלים קו ט). וכן מנשמת רוח אפיך , שנשב בהם ויבשו, וזהו על דרך משל למפלת האיבים במלחמה; ודוד נושע. והתשועה לטובע במים בדרך אחרת: שיזדמן לו מי שימשהו מן המים. וכן תשועת דוד בלא מפלת איביו במלחמה, כמו בסלע המחלקות שנושע דוד ולא נפלו איביו; ועל זה אמר: ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים . ועל זה אמר דוד והודה לאל על שהושיעו בשתי הדרכים.

יח[עריכה]

יצילני מאיבי עז לשון יחיד על גלית או ישבי בנב.

ומשנאי כי אמצו ממני:

יט[עריכה]

יקדמוני ביום אידי יונתן תרגם בספר שמואל (ב כב יט): יקדמוני ביום טלטולי. אידי טלטולי; כלומר: ביום שהיה לי איד , והייתי גולה ומטלטל, איבי היו מקדימים אותי ברעותם, כמו שעשו הזפים.

ויהי יהוה למשען לי:

כ[עריכה]

ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי: חלצני מן הצרה שהייתי בה והוציאני למרחב .

כא[עריכה]

יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי: כי הוא ידע כי הצדק עמי והעול עם איבי, לפיכך גמלני כצדקי והשיב לי כבר ידי והושיעני מידם. ואמר כבר ידי , ענין נקי כפים (תהלים כד ד).

כב[עריכה]

כי שמרתי דרכי יהוה יש לפרש בכל המצות, כלומר אני שמרתי דרכיו והוא שמרני מאיבי.

ולא רשעתי מאלהי: לא עשיתי ברשע ובזדון שיצאתי מדרכי יי' אלא אם כן הייתי שוגג. ויש לפרש גם כן על דבר שאול: כי שמרתי דרכי יי' ולא רשעתי מאלהי, שהייתי נדוף מפניו ונרדף ממנו ולא שלחתי בו יד כשהיה לאל ידי ויכלתי עליו כמו שאמר (שמואל א כו ט): כי מי שלח ידו במשיח יי' ונקה? כי עון היה לו אם היה הורגו אף על פי שהיה רודפו, כי שאול מלך היה.

כג[עריכה]

כי כל משפטיו היו לנגדי תמיד ולא הייתי שוכח אותם.

וחקתיו לא אסיר מני: שלא הייתי מפנה לבי לדברים אחרים, אלא כל זמן הייתי נשמר מכל עון בכל כחי.

כד[עריכה]

משוה רגלי כאילות אם הוצרכתי לברוח ולהמלט שם רגלי כאילות.

ועל במתי יעמידני: ואחר כן במקום שהייתי נמלט שם, והם במתי , שם יעמידני בטוח.

כה[עריכה]

וישב יהוה לי כצדקי כבר ידי לפי שנשמרתי מעון השיב יי' לי כצדקי , ושאול הוא ומלכותו וביתו כלו, ואני עמדתי ומלכותי קימת. ואמר

לנגד עיניו: כי הוא יודע מעשי ויודע כונתי לטוב.

כו[עריכה]

עם חסיד תתחסד כי כן דרכך, כי עם החסיד תראה חסידותך ותשיב לו עוד יותר מן הראוי לו.

עם גבר תמים תתמם: גבר איש, כתרגום איש (בראשית ב כד); וכן גבר, אלא שהוא משקל אחר. ועם איש תמים תראה תמימותך וישרך.

כז[עריכה]

עם נבר תתברר כמו וישב יי' לי כצדקי כבר ידי.

ועם עקש תתפתל: תביא עליו כדרכו הנפתלה:

כח[עריכה]

כי אתה עם עני תושיע לעולם אתה סומך את העניים והנרדפים, ותשפיל הגבהים שהם קמים על העניים ; וזהו שאמר:

ועינים רמות תשפיל: וסמך הגבהות לעינים כי הן סבת הגבהות והחטאים, כמו שאמר (במדבר טו לט): ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם; וכן אמר (איוב לא ז): ואחר עיני הלך לבי.

כט[עריכה]

כי אתה תאיר נרי הצרה היא החשכה, והתשועה ממנה היא האורה והנגה; וזהו שאמר: יהוה אלהי יגיה חשכי:

ל[עריכה]

כי בך ארץ גדוד בעזרתך אשבר גדודי איבי. ו אר ו ץ משרש רצץ; ובא בשור"ק [ד] כמו (משלי כט ו) ירון ושמח; ישוד צהרים (תהלים צא ו). או פרושו: ארץ לקראת גדוד איבי ולא אירא מהם. וכן

ובאלהי אדלג שור: אדלג חומות ערי איבי לכבשם; ואמר: אדלג למהירות כבשו אותם, כאלו בדלוג יכנס בהן. ובמדרש (שוחר טוב): כי על כבוש ציון נאמר זה הפסוק, והפסוק שלמעלה מזה על מלחמת עמלק. גיס גדול משל עמלק בא על דוד, ודוד עשה עמהם מלחמה שני לילות ויום אחד שנאמר (שמואל א ל יז) ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. מי היה מאיר לו באותם שני לילות? אמר רבי יהושע בן לוי בברקים היה הקדוש, ברוך הוא, מאיר לו; וזהו כי אתה תאיר נרי. כי בך ארוץ גדוד: בשעה שהלך דוד אל יבוס לעשות עמהם מלחמה התחיל דוד ואמר כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר (דברי הימים א יא ו). מה עשה יואב? הלך והביא ברוש אחד רענן וקבעו בצד החומה וכפף ראשו שהיה רך ואחז בו דוד וקפץ יואב על ראשו של דוד ונתלה בברוש ודלג לחומה. אמר דוד (תהלים קמא ה): יהלמני צדיק חסד ויוכיחני. מה עשה הקדוש, ברוך הוא? קצר את החומה עד שעלה דוד אחריו שנאמר: ובאלהי אדלג שור.

לא[עריכה]

האל תמים דרכו הוא אלי שהיכלת בידו ומה שעושה עושה בתמימות וביושר, ומשלם לאיש כמעשהו והשיב לי כצדקתי ולאיבי כרשעתם.

אמרת יהוה צרופה ואמרתו צרופה שאין בכל משפטיו סיג אלא הכל על קו היושר והאמונה צרוף ומזקק מכל סיג.

מגן הוא לכל החסים בו:

לב[עריכה]

האל המאזרני חיל הוא בעל הכח והוא נותן כח.

ויתן תמים דרכי: נותן שלם דרכי שלא נפקד אחד מאנשי במלחמה.

לה[עריכה]

מלמד ידי למלחמה כשהייתי מצליח במלחמה לא הייתי מתהלל בגבורתי, אלא שהוא היה מלמד ומרגיל ידי למלחמה .

ונחתה קשת נחושה זרועתי: כל כך למד ידי עד שיפילו קשת נחושה מאיבי, והיתה נשברת בזרועתי ; וזהו דרך הפלגה. או פרושו כאלו שברוה זרועתי כי לא תועיל להם קשתם עמי. ופרוש נחושה : חזקה כנחושה והוא הברזל החזק; וכן ואת ארצכם כנחשה (ויקרא כו יט). ובמדרש (שוחר טוב): שהיה דוד נוטל קשת נחושה וכופפה. דבר אחר: נוח לו לאדם לכוף קשת נחושה ולא לכוף זרועותיו ל דוד.

לו[עריכה]

ותתן לי מגן ישעך בכל המלחמות ישעך היה לי מגן , שלא נגפתי באחת מכל המלחמות, ולא היה זה אלא

וימינך תסעדני ש ימינך תסעדני

וענותך תרבני: כלומר ענותך וחסידותך עשתה זאת. כי לא הייתי ראוי לכך, אלא שחסידותך הרבתה אותי; כי אני הייתי בעם מעט ואיבי בעם רב, וענותך הרבתה אותי והייתי מנצח כאלו הייתי אני רב מהם. ואמר: וענותך דרך משל כאלו השפלת כבודך להשגיח בי.

לז[עריכה]

תרחיב צעדי תחתי כמו בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל (משלי ד יב); וזהו:

ולא מעדו קרסלי: אם הייתי רץ לפני איבי. ופרוש קרסלי: כרעי, כתרגום אשר לו כרעים (ויקרא יא כא): דיליה קרסולין.

לח[עריכה]

ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם: כמו שעשה לעמלק.

לט[עריכה]

אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי: לא היתה להם תקומה מפניו כי כלם המית לבד ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינסו שמואל א ל יז).

מ[עריכה]

ותאזרני חיל למלחמה אזרת מתני בחיל ובכח.

תכריע קמי תחתי: ולא מעדתי, והם מעדו והכרעתם תחתי.

מא[עריכה]

ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם: שנסו מלפני והפכו לי ערף.

מב[עריכה]

ישועו ואין מושיע על יהוה על יי' כמו אל יי'; וכן ותתפלל על יי' (שם א י); וכן ונתן הספר על אשר לא ידע ספר (ישעיהו כט יב).

ולא ענם: כי הם קוראים אל יי' ולבם לא נכון עמו.

מג[עריכה]

ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חצות אריקם: אריקם הנח תמורת הדג"ש כי שרשו רקק מענין רקק הנזכר בדברי רבותינו, זכרם לברכה, (בבלי חולין כז ב): עוף הנברא מן הרקק. ופרושו: אשימם רקק, כמו טיט חוצות. או יהיה מענין רקוק בשר כמו ורקיקי מצות (שמות כט ב; ובמקומות אחרים).

מד[עריכה]

תפלטי מריבי עם ובספר שמואל (ב כב מד): מריבי עמי. אמר: תפלטני ממלחמת שאול והסומכים את ידו מבני עמי, גם אבשלום ואשר עמו.

תשימני לראש גוים מריבי עם מלטתני ושמתני לראש אמות העולם.

עם פרושו: בנים

לא ידעתי יעבדוני: לא ידעתי , שאינם מבני ישראל כמו אדום וארם שהיו עבדים לדוד (שם ח ו; יד).

מה[עריכה]

לשמע אזן ישמעו לי כמו שכתוב ויעש דוד שם בשבו מהכות את ארם (שם יג). ופרוש ישמעו: יתקבצו כמו וישמע שאול את העם (שם א טו ד). והוא לשון קבוץ לפי שקבוץ העם על ידי השמעת קול הכרוז.

בני נכר יכחשו לי מיראתם אותי יכחשו ויכזבו לי. אותם שהיו במלחמה נגדי יאמרו: לא נלחמנו עליך ולא היינו לנגדך. או פרושו: יכחשו לבני בריתם בעבורי כמו ארם שהיו בברית עם בני עמון; וכאשר ראו כי נגפו נאמר (שם ב י יט): וישלמו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בני עמון.

מו[עריכה]

בני נכר יבלו מיראתם אותי הם כעלה נובל.

ויחרגו ממסגרותיהם: אפילו במקום שהם נסגרים שם מפחדם, אפילו שם יפחדו. ויחרגו מתרגום ומחדרים אימה (דברים לב כה): ומתוניא חרגת מותא.

מז[עריכה]

חי יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי: כלומר כל הטוב וכל הכבוד הזה שיש לי למה? כי יי' הוא צורי , כלומר חלקי והוא אלוהי ישעי. הוא חי וברוך ורם והכל בידו להרים ולהשפיל, והעשר והכבוד מלפניו.

מח[עריכה]

האל הנותן נקמות לי הנקמות שאני נוקם מאיבי הוא נותן אותם לי , כלומר נותן לי הכח.

וידבר עמים תחתי: מתרגמינן וינהג (שמות ג א): ודבר. מנהג ה עמים ממקומם אלי ונותנם תחתי . או הוא מן ותדבר את כל זרע הממלכה (דברי הימים ב כב י) שהוא ענין דבר.

מט[עריכה]

מפלטי מאיבי לא די שמציל אותי מהם, אלא שמרומם אותי עליהם; וזהו אף מן קמי תרוממני מאיש חמס תצילני: משאול שהיה עושה לי חמס ברדפו אחרי הצלתני . ובאותה ההצלה בא אליו כל הכבוד ולכן ספרו באחרונה כי הצלתו שהצילו מידו היתה תחלת כל כבודו.

נ[עריכה]

על כן על כן שעשית לי כל אלה

אודך בגוים יהוה לפני כל ה גוים שהם נשמעים אלי ועובדים אותי אודה , כי הגבורה והכח מאתך יי' הם לי

ולשמך אזמרה:

נא[עריכה]

מגדל ישועות מגדל ובספר שמואל (ב כב נא): מגדול, והוא תאר; והענין אחד.

מלכו ועשה חסד למשיחו מלכו ומשיחו הוא אומר על עצמו.

לדוד ולזרעו עד עולם: וכמו שהגדיל ישועותיו ועשה לו חסד כן יעשה לזרעו עד עולם .



שולי הגליון


  1. בתרגום שלפנינו כתוב: סיעת חיבין בלבד; ומשרית (רשיעין) הוא התרגום של חבלי שאול (שם ו) כאשר הביא רבנו בעצמו בבאור הפסוק שאחרי זה.
  2. בתרגום שלפנינו הוא: סיעת ספריא.
  3. בתרגום שלפנינו כתוב: וכבושיהון; ובלי ספק נסחת רבנו דוד היא הנכונה. ונעלמה מעיני כל חי בעל נ ת י נ ה ל ג ר ומעוף השמים (הנשר: רב נתן א ד ל ר) נסתרה.
  4. לפנינו הרי"ש בקבו"ץ שפתים; ואולם בשור"ק היתה המלה מנקדת לראשונה.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.