רב פעלים/ג/סוד ישרים/יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב פעלים ‏ ג סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מכתב מחד צורבא מרבנן. עיצה טובה בעינא מן מעכ"ת, אם יוכשר בעיני דמר שאתפלל בסידור שיש בו סדר כונות לקוחים משער הכונות של רבינו האר"י ז"ל דסידרם גברא רבא מקובל מומחה. יורינו ושכמ"ה:

תשובה. מבין רסי עיני המכתב שלך ניכר שדעתך וחשקך להתפלל בסידור כונות רבינו האר"י ז"ל או בסידור רבינו הרש"ש ז"ל שפרטיהם עצמו, ונראה שאתה חושב בדעתך כיון שאתה מתפלל בסידור כונות רבינו האר"י זיע"א נחשבת תפלתך כתפלת רבינו האר"י זצ"ל, וכיון שאתה מתפלל בסידור רבינו הרש"ש נעשית תפלתך כתפלת רבינו הרש"ש ז"ל, כי תאמר מה הפרש יש ביני לבינם מאחר שהכל מסודר לפני ואני רואה כל השמות והכנויים כתובים בספר לנגד עיני, ובאמת החושב כזאת הוא טועה גמור כי הוי יודיע דרבינו האר"י זלה"ה לא גילה טפח הכונות שצריך לכוין בברכות התפלה כמצטרך אלא גילה וכיסה ארבעה טפחים כי יש פרטות ופרטי פרטות בזה פוק חזי הפרטות שפרט רבינו הרש"ש בסידור שלו, ועוד יש פרטות עשר ידות על מ"ש בסידור הרש"ש ז"ל, וגם במה שכתוב יש הרחבת ביאור בכונות שצריך לכוין בהם והמה בע"פ שלא נתפרשו בספר הכונות, ורבינו האר"י לא גילה אלא כפי מה שיכולין אנשי דורו והבאים אחריהם לסבול, כי ראה נתמעטו הלבבות ואין לב רחב לסבול ולהכיל בו כל הדברים שצריך לכוין ולחשוב בהם, על כן קיצר בדברי הכונות כפי מה שאפשר לקצר:

אמנם הוא עצמו בודאי היה לו לב רחב ופתוח כפתחו של אולם שיכיל כונות רבות ועמוקות לכוין בהם בדברים שמוציא מפיו, והיה יכול לסקור בסקירה אחת כונות רבות ועמוקות בכל מלה ומלה ולא היה צריך לו זמן הרבה בתפלתו עד שישלים כל הכונות הראויות לכוין, והראיה לדברינו אלה דמצינו שכתב רבינו מהרח"ו ז"ל עליו שהיה מתפלל מנחה עם דמדומי חמה ואם היה צריך לו זמן רב עד שישלים תפלת העמידה מחמת רבוי הכונות, הנה אם יתחיל בדמדומי חמה היה צריך להשלים אחר בין השמשות ואיך היה עושה כן לכתחילה, עיין בסה"ק רב פעלים ח"א בא"ח סי' ה' עי"ש. לכן מוכרח אתה לומר מחמת שהיה לבו פתוח כפתחו של אולם היו הכונות סדורים על לוח לבו. ולא עוד אלא שהיה דרכו להתפלל תפלת העמידה בע"פ כי כן העיד עליו רבינו מהרח"ו ז"ל דהזמירות היה אומרם מתוך הסידור ורק תפלת העמידה היה מתפלל בעינים סגורות, וכל המקובלים שקודם דורינו היו מתפללים ומכוונים מתוך הסידור וא"א להם בע"פ. גם עוד דהסודות שהיה מגלה לרבינו מהרח"ו ז"ל בע"פ היא תעיד עליו שהיה לבו פתוח כפתחו של אולם, כי הוא לא היה לו ספר שחיבר בכ"י, ומה שתמצא בשער מאמרי רשב"י דרושים שמביא מכתיבת ידו זה היה בתחלת לימודו כשהיה במצרים. ופוק חזי השרשים שגילה בשער הגלגולים שפורט האנשים מן אדה"ר עד סוף האמוראים והגאונים וכולם אומרים מלבו בע"פ וקולע אל השערה ולא יחטא אע"פ שבשרש אחד רבו אנשיו, ורבינו מהרח"ו ז"ל היה שומע מפיו וכותב כל שורש בפ"ע, והוא פלא:

וכבר אמרתי על החכמים שדרכם לקצר בכונות התפלה בדרך הסוד שאין מכוונים אלא בפירוש מלל ותלפי פשוטן, ומציירים צורת האותיות של המלות בהבבם, כאשר יעץ הגאון מהר"ח ואלוזין ז"ל עצת חכם בדבר זה, דהא ודאי יפה הם עושים ומה טוב ומה נעים מנהגם זה, דלבם בטוח אם יעשו כן בודאי השכינה משלמת הכונה הצריכה להיות בעבור בנין של מעלה בעולמות העליונים, והוא ע"ד שארז"ל בגלות מצרים השכינה השלימה המנין. ועליהם אמרתי סימן לדבר זה ויאמר לקוצרים ה' עמכם כלומר ה' עמכם להשלים התיקון שצריך לכוין בו בכל מלה ומלה, ולא ישר בעיני דרך אותם האנשים המצפצפים בחכמת הקבלה והם נגשים לתפוס הסידור של רבינו הרש"ש ז"ל ולכוין בו ע"י הסתכלות עיניהם בסידור, דהא ודאי טלית זו של הכונות נאה להשרידים אשר תורת הסוד אומנתם ואין להם עסק במילי דעלמא ויגעו בלימוד חכמה זו בעיון ולא בגרסא בלבד, וכל אדם צריך לבדוק עצמו ויכיר ערכו וינסה עצמו בכונות ארוכות, שנמצא על כל מלה עמוד אחד מלא, אם יוכל לסדר בעינים סגורות רביע של העמוד או חציו, ואם יראה עצמו שאפילו שני שיטות לא יוכל להשלים מלבו בעינים סגורות אא"כ יראנה בעיניו סדורה בספר שבידו, איך ידחוק עצמו וילבש טלית זו שאינו נאה לה:

ודע דכל ענין סוד ובפרט הכונות של התפילות דעבדי בהו עובדא לעילא בבנין ותיקון עולמות העליונים ופרצופים העליונים אם לא קבל בהם האדם הקדמות בע"פ מן רב מובהק עליו ועל כיוצא בו נאמר ויאמר ה' אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב, פירוש אל יהרסו לעלות אל ה' בכונות התפלה אע"פ שעושים ע"פ הראיה שרואין הדברים מסודרים בספר נגד עיניהם ומכוונין במה שרואין נגד עיניהם הריסה היא מתקריא אם הוא באופן שנפל ממנו רב כלומר חסר מהם רב ללמדם ונפל לשון חסרון כמו לא נופל אנכי מכם, ואות וא"ו משמע במקום אם כמו וצמית ברות שפירושו אם צמית, וכן כאן ר"ל אם נפל ממנו רב שחסר ממנו רב ללמדו סוד הדברים המסורים מפה לאזן, כן י"ל בדרך צחות:

והא לך לשון זוה"ק פרשת האזינו דף רצ"ז ע"א וז"ל, זכאה חולקיה מאן דקרי למלכא וינדע למקרי כדקא יאות, ואי איהו קרי ולא ידע למאן דקרי אתרחק קב"ה מיניה דכתיב קרוב ה' לכל קוראיו וכו', למאן קרוב חזר ואמר לכל אשר יקראוהו באמת, וכי אית למאן דיקרי ליה בשקרא, א"ר אבא אין, ההוא מאן דקרי ולא ידע למאן דקרי, מנ"ל, דכתיב לכל אשר יקראוהו באמת מאי באמת בחותמא דגושפנקא דמלכא דהוא שלימו דכלא (פירוש ז"א הנקרא אמת והוא שלימו דכלא שבו מתלבשין כל הפרצופים) זכאה חולקיה למאן דעאל ונפק למנדע אורחוי דקב"ה, וע"ד כתיב וארח צדיקים כאור נגה עכ"ל, שים עיניך ולבך אל דברי הזוהר הקדושים האלה ותראה כי דברתי נכונה בעזה"י בדבר זה:

ואת היותרת על מה שכתבתי אעתיק לך דברי ידידינו הרב החסיד מהר"א מני זצ"ל אשר כתב לי בכ"א מנחם שנת תרי"ט וז"ל, ומ"ש רו"ם כת"ר בסי' ב' וג' בהקדמת הרב י"ל ז"ל וכו' לנעמי מודע שספר הנז' אינו מצוי בידי, ומ"מ מבין ריסי גי"ק משמע שרוצה לידע סדר הכינות, ולמי כל חמדת ישראל, אי לזאת ימחול רו"ם כת"ר שאין בידי מזה כלום. וזה דומה למי ששואל לסריס כמה בנים יש לך שא"א להיות לו בנים ומוכרח שלא להשיב לו כלום. ועוד למשמע אזן שמענו שסדר הכונות שסדר רבינו הרש"ש זיע"א בין בכללות בין בפרטות ולא נתנו ליכתב אלא בע"פ (פירוש קאי על סודם ומקורם בדברי רבינו האר"י ז"ל), וכמו שמצינו רבני אר"ץ יע"א כשנתעורר לבם לכוין הוכרחו לשום לדרך פעמם ולבא לעה"ק ירושלם תוב"ב וישבו שם ישיבה שיש בה ממש ולמדו הסדר, ואעפ"כ בעוה"ר לא שלחו ידם בצלח"ת כאשר ידוע, ובעונות נתבטלו זה זמן זמניהם. זאת ועוד לפק"ד ימחול רו"ם כת"ר אין לך עסק בכונות הנסתרות, ולא נעלם שאמרו הראשונים ז"ל והזכיר דבריהם הרב פרי הארץ דמה שאמרו שצריך האדם להיות שמח בחלקו הוא אפילו על התורה ועל העבודה. וגם בספר התניא לרבינו זלמן ז"ל כתוב מי שרוצה ליכנס לפנים ממדרגתו מרוב החשק ואינו מתרוה צמאונו במה שיודע הרי זה דומה ליושב בתוך הנהר ורוצה מים לשתות שבודאי זה ללעג לו ולא לכבוד ועל זה נתאונן הנביא ואמר הוי כל צמא לכו למים וכו' יעי"ש בד"ק. וא"כ אם תרצה לשמוע לעצה, לא עת להעמיק בדברים שעומדים ברומו של עולם ומה דאפקדת בעי למעבד ובהדי כבשי דרחמנא למה לך, והיה לי להאריך ברם לחכם כמותו די בהערה זאת עכ"ל. כתבתי לך גם דברי הרב החסיד ארי במסתרים הרא"ם ז"ל שכתב לי בשנת תרי"ט כדי שתשמע אזהרה על זאת גם מפי אחרים ולא ממני בלבד והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.