רב פעלים/ג/סוד ישרים/יב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העלאה אוטומטית מתוך ספריא + התאמה בידי עורכי האוצר)
 
מ (מערכת העביר את הדף רב פעלים/ג/חושן משפט/יב לשם רב פעלים/ג/סוד ישרים/יב בלי להשאיר הפניה: שגיאה בעת העלאה)
(אין הבדלים)

גרסה מ־02:50, 28 במאי 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png סוד ישרים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שאלה. מצינו בשער הכונות דף נ"ג בדרושי הלילה שכתב מ"ש רז"ל בפרק אין עומדין חסידים הראשנים היו שוהין שעה אחת ואח"כ מתפללים, ושעה אחת אחר התפלה עצמה ע"ש, ומדבריו משמע דלית ליה גרסה דידן דגרסינן היו שוהין עוד שעה בתפלה עצמה:

ועוד קשיא לן בדברי רבינו ז"ל שם דמצינו שנתן טעם על אשר היו שוהין שעה אחת אחר התפלה כדי לגרום למעלה קיום העמדת המוחין בזו"ן שעה אחת אחר התפלה ולא יסתלקו תכף, ועל שעה אחת דקודם התפלה לא נתן טעם, וצריכין אנחנו לידע טעמא דמלתא למאי אצטריך שעה אחת, דבשלמא אחר התפלה רוצים לגרום העמדת המוחין בזו"ן שלא יסתלקו, ולכך שוהין שעה אחת מפני שאין יכולים להעמיד יותר משיעור זה, ולכך עשו כפי מה שיכולין לעשות, אבל קודם תפלה עדיין לא נעשה המשכת המוחין, ובשביל מה שוהין שעה אחת אם ליישב דעתם סגי להו בחצי שעה או ברביע שעה, יורינו תשובה על שאלותינו ושכמ"ה:

תשובה. על שאלה הא' היה טעות דפוס בשער הכונות, שנשמט מלשונו שעה אחת בתפלה עצמה, וכן בשער הכונות הנדפס מחדש בעה"ק ירושלים תוב"ב, הובאה לשון השמטה זו בהגהות וביאורים שנדפסו שם ע"ש:

ועל שאלה הב' ששאלת, הנה נודע כי התפלה נקראת בדברי רז"ל חיי שעה, וכמ"ש בגמרא דשבת דף יו"ד רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה אמר מניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה, נמצא קרו לתפלה חיי שעה, והטעם כי התפלה אע"פ שהיא בתיקון וזווג תפארת ומלכות שהם זו"ן נקראת על שם המלכות מפני שעיקר התיקון הוא לצרכה, וגם ההתחלה היא בה וידוע דהמלכות נקראת שעה, כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בסוד המאמר אין לך אדם שאין לו שעה, והיינו כי השעה היא תתר"ף רגעים והמלכות בניינה על ידי חמשה פעמים גבורה שהם ה"פ רי"ו שעולים תתר"ף, ולכן נקראת המלכות בשם שעה, ועיין מ"ש בשער הכונות בריש הספר בכונת ברכת אשר יצר, וז"ל א"א להתקיים אפילו שעה אחת דהיינו בחינת מלכות שבעשיה הנקראת שעה כנז' בתיקונים תיקון ס"ט בסוד מזל שעה גורם ובסוד שעה עומדת לו עכ"ל ע"ש, ולכן חסידים הראשנים היו מושכין תפלה שלהם שיעור שעה אחת שהיא תתר"ף רגעים שהיא בתיקון ובניין המלכות שבניינה ע"י חמשה פעמים גבורה שעולין תתר"ף, וזהו הטעם האמיתי של שיעור תפלה עצמה שהיתה במשך שעה, ועל זה עשו אותם שתי שעות שקודם התפלה ושאחר התפלה:

והענין הוא הנא תמצא בשער הכונות בדרושי העמידה כתב שבעה דרושים שכולם מדברים בכונות שצריך לכוין האדם בכל הברכות של תפלת העמידה בתיקון העולמות ויחוד השעות והספירות בסדר נכון מריש ועד סוף, באופן דכל ברכות העמידה גנוז ואצור בהם סודות עמוקים וכונות גדולות בסדר תיקון העולמות ויחוד השעות והספירות, ובודאי חסידים הראשונים אשר ידעו בסוד ה' על האמת, ולבם היה פתוח כפתחו של אולם היו מכונים בכל ברכות העמידה מתחלה וע"ס בתיקון סדר העולמות ויחוד השעות והספירות בהרחבה גדולה בדברי התפלה היוצאים מפיהם בעמידה שנמשכת שעה אחת, על כן היו מתכוונים שיעור שעה אחת קודם התפלה בשתיקה באין אומר ואין דברים אלא רק לכוין בלבבם בכל אותם הסודות שהם מוכנים לכוין בהם בדבור התפלה במחשבתם דוקא ואחר שעה זו עומדין להתפלל, וכל הכונות ההם אשר הכינום וסדרום בשעה אחת במחשבתם בשתיקה, הנה עתה כשמתפללים חוזרים ומכוונים בהם אותם בברכות התפלה מתחלה וע"ס ומאריכים בתפלתם שיעור שעה מטעם שכתבנו לעיל:

ואחר שגמרו התפלה חוזרין וסודרין בלבבם בשתיקה במחשבה בלבד כל סדר הכונות שעשו בתפלת העמידה מריש וע"ס כאלו חוזרים ומתפללים, כאדם שבועל ושונה בכונה בלבד באין אומר ואין דברים דאינו דרך ארץ לחזור ולהגות התפלה שנית בפיהם תכף אחר שגמרו התפלה בפיהם, ומאריכים בכונות ההם במחשבחם שיעור שעה אחת כנגד שיעור זמן התפלה, ולכך אין המוחין מסתלקין תכף אחר התפלה אלא משהין אותם ע"י כונה זו דמכוונים בשעה אחת אחר תפלה ונעשים בשעה זו כל התיקונים שנעשו למעלה בעת התפלה:

ודע דענין זה שפירשנו שהיו מכוונים חסידים הראשונים שעה אחת קודם ושעה אחת אח"כ בשתיקה באין אומר ואין דברים אין זה חידוש, כי תמצא עתה מנהג החסידים במדרש בית אל בעה"ק ירושלם בר"ה שחל בשבת וביום ראשון של סוכות שאל בשבת, לכוין בשתיקה בכל הכונות של השופר ושל הלולב שמציירים בדעתם כאלו תוקעין מאה קולות וכאלו יש בידם לולב ומיניו ועושין בו נענועים ומכוונים בכונות הכל כאלו עושים מעשה בידם והוגים בפיהם, ועיין שפת אמת בסוף אמת ליעקב ניניו ז"ל דף ק"ב ע"ג, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.