רב פעלים/ג/סוד ישרים/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב פעלים ‏ ג סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה. מצינו בספר אבקת רוכל והיא שו"ת למרן הקדוש ז"ל בסי' קל"ו ששאל מורינו הרב הקדוש רבינו האר"י ז"ל, שאלה בענין דיני ממונות וצידד בה כמה צדדים, ומרן ז"ל החזיר לו תשובה בדרך כבוד, ומן התשובה נראה שנעלם ח"ו מן רבינו האר"י ז"ל כמה דברים שהם פשוטים כאשר יראה הרואה שם, ונתפלאנו על זאת איך נעלמו ח"ו דברים פשוטים אלו מרבינו האר"י ז"ל שהוצרך מרן ז"ל לפרשם לו, ואיך לא כיון ח"ו לדברים פשוטים האלה ולא הרגיש ח"ו בהם, אין דעתינו סובלת זה:

עוד תמיהא לן האי מלתא דמצינו בשער הגלגולים בהקדמה ל"ו על בניהו בן יהוידע הכהן ע"ה יען אשר הרג ליואב לכן נתגלגל יואב ביואש המלך, ובניהו נתגלגל בזכריהו בן יהוידע הכהן והרג יואש לזכריהו, וקשיא לן דאיתא בגמרא דסנהדרין דף מ"ט על יואב מורד במלכות היה וכדין נהרג, ואמאי נענש בניהו עליו שנתגלגל בזכריהו ונהרג. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה:

תשובה. על שאלה הראשונה הנה נודע כי רבינו הגדול האר"י זלה"ה היה חכם גדול ואדיר גם בתכנית הפשט הפלא ופלא, וכאשר העיד רבינו מהרח"ו ז"ל בשער רוה"ק דף י"א ע"ב שהיה תמיד מעיין ששה פירושים של פשט בהלכה כנגד ששת ימי החול, ופירוש שביעי ע"ד הסוד כנגד יום שבת עי"ש. אמנם ברירא לי כפי ק"ד דלאו רבינו האר"י ז"ל חתים על אותה שאלה ולא ממנו יצאו אותם הדברים אלא תלמיד עלה בלבו לפלפל בדעתו באותו דבר וכתב בדברים ההם שמיה דרבינו האר"י ז"ל, והביאה למרן ז"ל כדי שיקבל ממרן ז"ל משא ומתן בדברים ההם שכתב, שאם היה הוא מגיש הפלפול שעשה בשאלה לא היה מרן נושא ונותן בדבריו בתשובתו ורק היה מקבל ממנו תשובה בקיצור ולפום דינא וכאשר תמצא שכתב מרן ז"ל בתחלת דברי תשובתו וז"ל מתוך שדבריך ערבים עלי אמרתי לישא וליתן בדבריך, ש"מ אם היו דברים אלו מוגשים אליו מאדם אחר לא היה היה פונה אליהם לישא וליתן בהם כאשר עשה עתה, ואותו התלמיד חשב כן בלבבו מעיקרא, ולכך תלה השאלה בשם רבינו האר"י ז"ל והוליכה בעצמו בסוג שליח, והוא עצמו חזר וקבל התשובה ממרן ולא ידע מרן כי מתנכר הוא ויתכן שהורה התלמיד היתר לעצמו לעשות כך מחמת שלקח רשות מן רבינו האר"י שישאל ממרן ז"ל שאלה זו ולא הגיד לפני רבינו האר"י ז"ל הפלפול שעשה לצדד בשאלה, ואיך שיהיה ברור הוא לפק"ד שלא יצאו דברים אלו מרבינו האר"י ז"ל, ואח"ז מצאו העתק שאלה ותשובה זו בכתבי מרן ז"ל והדפיסו אותה:

והנה זה זמן רב ראיתי בספר שו"ת לאחד מגאוני אשכנז ז"ל ועל הרוב הוא הגאון מהרי"ש ז"ל בשו"מ שהביא תשובה זו דספר אבקת רוכל הנז' ועשה ישוב לדברי רבינו האר"י שבשאלה הנז' בדוחק. חן חן שנתקנא לכבוד רבינו האר"י ז"ל, אך לדידי אין צורך לזה כי לפק"ד אתרמי כאשר כתבתי:

ועל שאלה הב' נראה דמלבד דאיכא טעמים לומר על חיוב יואב מדין מורד במלכות אינו ברור לפום דינא, הנה אפילו אם נניח במונח שחייב הריגה בבירור ובניהו היה חייב להרגו מחמת מצות המלך שצוהו בכך, עכ"ז אין זה חידוש אם הוצרך בניהו ע"ה כפרה על הדבר לפי גודל מעלת צדקתו וקדושתו שנעשה דין זה על ידו ליואב שר צבא ישראל אשר הפליגו רז"ל בצדקתו בגמרא דסנהדרין בפסוק ויקבר בביתו במדבר עי"ש, והא ודאי אדם זכאי אין ראוי שיהיה חובה על ידו לאדם גדול ודוגמה לזה ארז"ל הרואה בליל שבת חלום שצריך להתענות עליו יתענה אפילו בשבת, כי נראה יש רצון מן השמים שיתענה בו ביום, אמנם צריך למיתב תענית בחול בשביל שהתענה בשבת, נמצא אע"פ דהתענה בשבת לעשות רצון השמים עכ"ז לכבוד השבת יתענה יום אחר לכפר בעדו, וכן הדבר כאן אע"ג דבניהו הרג כדין ברשות הסנהדרין ושלמה הע"ה צוהו בכך ולא היה יכול למנוע עצמו מדבר זה עכ"ז צריך לו כפרה לפי ערכו מפני שנעשה דבר זה ליואב שהיה אדם גדול על ידו, וכן דברי אלה תמצאם מבוארים בדברי רבינו ז"ל בסוף הקדמה ל"ו שכתב ואז הרג יואש לזכריהו לפרוע מה שנהרג על ידו ע"כ ע"ש:

ודוגמה לזה ג"כ תמצא בענין אהרן הע"ה בעשיית העגל שעשאו כדי להציל ישראל מכליה, שאם היה מסרב היה נהרג ואז לא היה להם תקומה, ושבחו השי"ת בזה ונתן לו שכרו הכהונה, וכנז' במדרש ע"פ על כן משחך אלהים שמן ששון מחביריך, עכ"ז הוצרך לכפרה שנתגלגל באוריהו הכהן שהרגו יהויקים, וכזאת תמצא בכמה צדיקים וחסידים ואין צורך להאריך יותר בזה, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.