רב פעלים/ג/סוד ישרים/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב פעלים ‏ ג סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה. בענין אמירת בריך שמיה דמארי עלמא, בהוצאת ספר תורה, אם נוכל לאומרו גם בימי החול, ואת"ל בימי החול אין לאומרו, אם יש לאומרו ביו"ט, או"ד אין לאומרו אלא בשבת, כי כן מצאתי כתוב במחזור של התפלה דאין לאומרו אלא בשבת, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. בזוה"ק פרשת ויקהל דף ר"ו ע"א משמע דבכל פעם שמוציאין ס"ת נכון לאומרו, כן נראה מסתמות דברי הזוהר שם, ברם הגאון חיד"א ז"ל בהגהותיו על הזוהר שם בגליון כתב וז"ל, אר"ש כד מפקין ס"ת וכו', פירוש בשבת דעסיק ביה, וכן פירש האר"י זצ"ל, וה"ה במנחת שבת, ודלא כאחרוני זמנינו שמפרשין אף בחול, וקבלת רבינו האר"י זצ"ל מכרעת עכ"ל, ואחהמ"ר מכבוד תורתו וקדושתו מ"ש דבזוהר איירי בשבת אין שום הוכחה מדברי הזוהר בכך, כי הזוהר בכל הני מילי דקתני על ס"ת לא איירי בהו בשבת, אלא הדברים אמורים על כל זמן שמוציאין ס"ת, דבאמת כל הנהו מילי דנקיט התם תורה אחת להם לשבת ולחול, דהא נקיט התם דבעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא באימתא בדחילו וכו', ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני וכו', ויהון צייתין וירכון אודנייהו, ולית רשו לעמא למפתח פומהון אפילו במילי דאורייתא וכו', ועל כן מאחר דכל אלו דנקיט התם הם שוים בשבת ובחול למה נשתנה ענין תפלה זו לומר דנקיט לה על יום שבת דוקא, ואדרבה איכא למידק מסתמות דבריו להפך דאי קאי על יום שבת דוקא הול"נ כד מפקין ס"ת בצבורא בשבתא למקרי ביה, ולמה אמר כד מפקין ס"ת בציבורא למקרי ביה, ועל כן ודאי מסתימות דבריו משמע דקאי על כל פעם דמפקין ס"ת בציבורא, וזה ברור:

גם עוד איכא למידק מדבריו דאיירי בכל פעם, דהא קאמר כד מפקין ס"ת בציבורא למקרי ביה מתפתחין תרעי שמייא דרחמין ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי בריך שמיה וכו', וכתבתי בס"ד בהגהותי לזוה"ק דמ"ש מתפתחין תרעי שמיא דרחמין קאי על בקיעה הב' שהיא בקיעת היסוד דז"א עצמו כי ז"א נקרא שמים ואמר דרחמין היינו משום כי הוא אור של יסוד דאבא שהוא רחמים גמורים, ועל כן נראה שזמן תפילה זו של בריך הוא אחר שיוציא הס"ת מן ההיכל הרומזת לבקיעה הראשונה שאז הוא מוכן להיות בקיעה הב' בפתיחת הס"ת כשמראין אותו לקהל, ואיך שיהיה הנה ענין זה דקאמר מתפתחין תרעי שמיא ודאי הוא רומז על סוד הבקיעות שכ' בשער הכינות בעת הוצאת ס"ת, ודבר זה שוה בין בחול בין בשבת, וא"כ למה יגרעו ימי החול מתפילה זו:

ומ"ש הגאון חיד"א ז"ל שכן פירש רבינו האר"י זצ"ל, הנה הרואה יראה שבדברי רבינו בשער הכונות לא נתפרש בדברי רבינו האר"י ז"ל דבר זה, ורק בדרוש שחרית של שבת דף ע"ג, כתב רבינו מהרח"ו ז"ל ענין הס"ת, מורי ז"ל היה נוהג ונזהר בכל יום שבת בשחרית בעת הוצאת ס"ת מן ההיכל לומר אותו הנוסח הכתוב בספר הזוהר בפרשת ויקהל והוא בריך שמיה וכו', ואם הגאון חיד"א ז"ל דייק ממה שכתב בכל יום שבת, ולא כתב בדרושי הס"ת שבחול שהיה נוהג בזה, אין זו הוכחה, דיד הדוחה נטויה דהוצרך ללמדינו חידוש זה בשבת, דלא תימא אסור לומר זה בשבת משום חשש שאלת צרכיו בשבת, ולכך קמ"ל דגם בשבת היה אומר זה:

וראיתי בספר פרי עץ חיים דפוס דובראוונא שכתוב שם בדף ע"א ע"ג וז"ל, בעת פתיחת ההיכל להוציא ס"ת ביום שבת היה נוהג מורי זלה"ה לומר בריך שמיה מ"ש בזוה"ק פרשת ויקהל דף ר"ו, ובקונטרסים אומר ג"כ, גם מורי זלה"ה היה אומר סדר הכתוב בזוהר שצריך לומר בעת הוצאת ס"ת בריך שמיה וכו', ולא הזכיר שבת אלא נקיט בעת הוצאת ס"ת בסתם ע"ש, וכ' מהר"י צמח ז"ל שם בהגה"ה וז"ל, כן נראה מלשון זוה"ק שם דקאמר רזא דס"ת וכו', דיומא דא וכו', אח"כ דף ר"ו קאמר בריך שמיה משמע שאין לאומרו כי אם בשבת, ואפ"ה אין אסור לאומרו גם בחול בשעת הוצאת ס"ת עכ"ל מהר"י צמח שם ע"ש, משמע מדבריו דדייק דאיירי הזוהר בשבת ממ"ש בדף ר"ה ע"ב בראש הענין בזה"ל רזא דס"ת ביומא דא הא אוקמוהו וכו', דודאי בראשית דבריו קאי על יום השבת, וא"כ גם מ"ש על תפילה זו קאי על יום השבת, וכבר כתבתי לעיל דאין זו הוכחה דבאמת אע"ג דתחלת דבריו קאי על יום השבת, וכן אח"ז בריש דף ר"ו מדבר בשבת דכתב בהאי יומא בעי לסלקא שבעה וכו', מ"מ אח"כ נקיט עוד דברים בהלכות ס"ת דשייכי גם להוצאת ס"ת בחול, דהא אמר כד סליק ס"ת לתמן כדין בען כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא באימתא בדחילו ברתת ובזיע ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא ויהון צייתין וירכון אודנייהו ולית רשו לעמא למפתח פומהון, אפילו במילי דאורייתא, וכל שכן במלה אחרא, אלא כולהו באימתא כמאן דלית ליה פומא והא אוקמוהו דכתיב וכפתחו עמדו כל העם ואזני כל העם אל ספר התורה, אמר ר"ש כד מפקין ס"ת בצבורא למקרא ביה מתפחין תרעי שמייא דרחמין ומעוררין האהבה לעילא ואבעי ליה לבר נש למימר הכי בריך שמיה דמארי עלמא וכו', הרי דבר זה של בריך וכו', נאמר סמוך אל אותם אזהרות שאמר שיהיו באימת, וגם שיצייתו אל ספר התורה, וגם דאסור להם לדבר אפילו בדברי תורה ויליף זה מקרא של וכפתחו וכו', ואזני כל העם וכו', וכמו דאזהרות אלו ישנם בכל הוצאת ס"ת ואפילו בחול, כן אמירת בריך שמיה היא שייכה לכל הוצאת ס"ת אפי' בחול. ועוד איכא דיוקא רבא דענין זה של אמירת בריך וכו' אינו מעורב עם כל אותם הדברים דנקיט לעיל מזה, אלא נקיט דבר זה ענין בפ"ע דאמר אמר ר"ש כד מפקין ס"ת בצבורא למקרי ביה וכו', שחזר ואמר כד מפקין ס"ת בצבורא ולא סמך דברים אלו על הוצאת ס"ת שמדבר בה קודם זה ומוכח להדיה דענין זה של אמירת בריך אמרו ר"ש בפ"ע על הוצאת ס"ת ולא אמרו עם אותם הלכות ואזהרות דנקיט לעיל בדף ר"ה ע"ב ובדף ר"ו ע"א אלא זו ברייתא בפ"ע היא וכתבה מסדר הזוהר עם דברים ועניינים של ס"ת דנקיט כאן, ועל כן ודאי יש לומר כיון דלא אמר ר"ש כד מפקין ס"ת בצבורא בשבתא אלא אמר בצבורא בסתם משמע דאיירי על כל הוצאת ס"ת, ואפילו בחול, וזה ברור ופשוט:

מיהו גם למהר"י צמח ז"ל דדייק לאומרו בשבת הא כתב להדיה דליכא איסור אם אומרו גם בחול ובאמת רבים אחרונים הכי נקטי לאומרו גם בחול, וכאשר פרט אותם הרב פתח הדביר סי' קל"ד אות ב' וז"ל, ועיין להרב פ"מ בא"א שכתב דשפיר דמי לאומרו אף בחול, שכן דקדק א"ר מדברי סדר היום, וכן העיד פ"מ על המנהג לאומרו אף בחול, והרב המגיה בש"ץ דף רי"ד כתב דמדברי רבינו האר"י ז"ל לא משמע אלא דאין חיוב לאומרו בחול, מיהו האומר לא הפסיד, וכן בסידור הרב המקובל מהר"י קאפיל ובסידור דרך החיים להגאון מהרי"ע כתוב לאומרו גם בחול. והשומר אמת העיד מנהג צפת תוב"ב לאומרו בכל יום הוצאת ס"ת, וראיתי להרב יסוד יוסף שכ' קבלה יש בידו ממקובל אלהי שאחד מתקוני פגם הברית הוא להיות נזהר לומר בריך וכו' בשעת הוצאת ס"ת וכו' עכ"ד:

הרי רבים דס"ל דיש לאומרו גם בחול, והכי מסתברא, מיהו פה עירינו יע"א לא נהגנו לאומרו בחול, הואיל ונפיק מפומיה דהגאון חיד"א ז"ל לשלול מזה יומי החול, אבל ביו"ט אומרים אותו די"ל גם הגאון חיד"א מודה ביו"ט ולא בא לאפוקי אלא יומי החול בלבד, ובספר כסא אליהו כתב לאומרו ביום ר"ח ג"כ:

ודע דאנא עבדא חקרתי בדעתי על מה ועל מה כל החרדה הזאת שחרדו אותם הסוברים שלא לאומרו בחול, ומה בכך אם יאמרו אותו והלא תפלה ובקשת רחמים הוא זה, ואמרתי אולי מפני שאומר בתחלת הבקשה בריך כתרך ואתרך, ודבר זה מורה על יום שיש בו הארה גדולה של כתר, והוא שבת ויו"ט שאומרים בו מוסף שיש בו קדושת כתר, ולכן ס"ל דאין לאומרו בימי החול, ולפ"ז בר"ח שיש במוסף קדושת כתר אומרים אותו וכמ"ש בכסא אליהו. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.