רב פעלים/ג/סוד ישרים/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:05, 28 במאי 2020 מאת מערכת (שיחה | תרומות) (השלמת דף שנשמט בשגגת המעלה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png סוד ישרים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שאלה. בעה"ב שהוא מקדש בשבת על הכוס בלילה וביום לו ולבני ביתו שהם אשתו ובניו הגדולים השומעים הקדוש ממנו לצאת י"ח, אך הוא אינו יכול לשתות היין, ורק טועם ממנו ונותן הכוס לאחד מן המסובין לשתותו, ונסתפקנו אם ירצה הבעה"ב לתת הכוס לאשתו לשתותו אי שפיר עביד בהכי, כיון דהיא חייבת בקדוש מן התורה, או"ד עדיף טפי לתתו לאחד מבניו הגדולים מפני שהוא זכר ועדיף מאשה בכל דבר, ואם אין הפרש בזה כפי הפשט, יודיענו אם יש בזה הפרש כפי הסוד ושכמ"ה:

תשובה. תחלת הכל אודיע לך, דאע"ג דלפו"ד אם לא שתה המקדש שיעור מן הכוס ושתה אחד מן המסובין יצאו י"ח בזה, מ"מ לפי סודן של דברים נראה דעדיף טפי שישתה המקדש עצמו, וכמ"ש בשער הכונות דף ק"ד ע"ב בסוד שתיית היין של הקידוש וז"ל, הנה האדם בעצמו הוא סוד ז"א והכוס אשר בידו הוא הנוקבא העומדת בחזה שלו, והיין אשר בתוכו הוא בחינת הארת המוחין הנמשכין ממוחין דז"א, ועתה ז"א עצמו שותה היין הזה שהם האורות האלו וכו', ולכן צריך שהאדם שהוא ז"א שותה הוא עצמו היין הזה כדי שירד עד המקום ששם עומדת כנגדו הנוקבא מבחוץ ומשם יוצאין ונכנסין בה עכ"ל זלה"ה ע"ש. הרי להדיה דקפיד רבינו ז"ל בדבר זה שיהיה המקדש עצמו שותה היין כדי שיבא הסדר נכון, מיהו אם המקדש הוא אנוס ואינו יכול לשתות הוא עצמו הא ודאי אם ישתהו אחד מן העומדין לצאת י"ח קידוש, ג"כ חשיב זה סדר זה נעשה כראוי ע"פ הסוד, יען כי כל א' מן העומדים שם ששומע ברכת הקידוש ומתכוין לצאת בה י"ח חשיב כאלו הוא תופס הכוס בידו ומקדש, ואם ישתה היין חשיב שהוא דוגמת ז"א שהוא עצמו שותה היין שהוא בחינת אורות המוחין, ולפ"ז עדיף טפי שיתן אותו לאחד מן העומדים שהוא זכר, ולא לאשתו שהיא נקבה דידוע שהאדם התחתון הוא דוגמת צורה העליונה וכאשר יתעוררו למטה יתעוררו למעלה והאיש הוא דוגמת ז"א, והאשה דוגמת הנוקבא, ולכן ודאי מצוה מן המובחר שישתהו זכר שהוא דוגמת ז"א:

ומטעם זה נ"ל בס"ד דאפילו האשה יודעת לקדש ואין לה בעל לקדש מוטב שיקדש לה איש גדול וישתה הוא היין כדי שיבאו העניינים מכוונים ע"פ הסוד האמור לעיל, ורק צריך שיהיה המקדש הוא עצמו ג"כ יוצא י"ח קדוש בזה, וכל זה למצוה מן המובחר, אבל אם לא נמצא לה איש גדול לקדש לה אה"ן תקדש היא בעצמה ותשתה הכוס:

ודע כי מצינו בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף קמ"ב בסוד התוקע שכתב שם שהתוקע הוא אימא עלאה וכו', ע"ש, ולכאורה קשא איך יהיה התוקע שהוא איש זכר, דוגמא אל אימא עלאה, והלא פרצופי הזכר לחוד ופרצופי הנוקבא לחוד, ונראה לתרץ דאין מדמין אפשר לאי אפשר, דמה נוכל לעשות באופן אחר וכי נביא נשים להוציא אותנו י"ח בתקיעת שופר, ועל כן מוכרח שתתקיים דוגמא זו באיש שהוא זכר, ומזה יוצא סיוע לדברינו הנז"ל שכתבנו אם לא נמצא איש להוציא את האשה י"ח קידוש וישתה הכוס, כי אם רק היא לבדה אה"ן תקדש ותשתה הכוס ותתקיים הדוגמה שלמעלה בה אע"פ שהיא אשה:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד לתרץ קושיא הנז' שהקשינו בתקיעות, והוא דאיתא בשער מאמרי רשב"י בביאור זוהר בראשית בדף יו"ד ע"ב האדם התחתון הוא דוגמת צורה העליונה ופיו כפה העליון ועיניו כעיני העליון וכאשר יתעוררו למטה יתעוררו למעלה, וזה כי כללות הפה ירמוז לבינה, דהיינו כל עשר ספירות שבכללות הפה רומזים אל עשר ספירות שבבינה עצמה ע"ש, ולפ"ז ניחא שיהיה התוקע דוגמת אימא אע"פ שהוא איש, מפני כי באמת עשר ספירות אימא עלאה רמוזים בפה האדם הזכר, וגדולה מזו מצאנו לרבינו ז"ל שכ' בביאור אד"ז דף נו"ן ע"ב וז"ל, האדם התחתון או האשה איננה נמשלת אל דמיון אבא לבדו או אל ז"א לבדו או אימא לבדה, אמנם האדם התחתון רומז אל כל עשר ספירות דאצילות הכוללת כל האצילות ביחד מרום א"א עד סיום נוקבא דז"א עכ"ל ע"ש, וכיוצא בדברים אלו כתב ג"כ בעץ חיים שער הולדת או"א פרק ה' ע"ש, ובזה נתיישבה היטב קושיתינו בענין התקיעות אך עכ"ז מה שהעלתי בענין הקידוש הוא נכון:

ודע נמי דהגם שכתב רבינו ז"ל שיש באדם התחתון הזכר איזה דוגמא ורמז לנוקבא דז"א, מ"מ אין שייכות לאדם התחתון בדברים המתייחסים לנוקבא דז"א יען כי לעולם אחיזת הזכרים היא בז"א דוקא והנקבות אחיזתם בנוקבא דז"א, ורק לזכרים יש שייכות בדברים המתייחסים לז"א, יען כי הזכר והנקבה התחתונים נקראים בנים לזו"ן בסוד בנים אתם לה' אלהיכם ולכן לעולם הזכר התחתון הוא סוד ז"א והנקבה התחתונה היא סוד מלכות נוקבא דז"א, ולכן כל דבר המתייחס לז"א עצמו אין שייכות כ"כ לאשה בו, ודבר המתייחס לנוקבא דז"א אין שייכות כ"כ לאיש בו, ואע"ג שימצא רמז בזכר לנוקבא דז"א, וכמו שאנו רואין בענין השערות שיש זכר ששערותיו אדומים שזה רומז לנוקבא, וכן יש נקבה ששערותיה שחורים שזה רומז לז"א:

ועל כן תמצא בסוד ספירת העומר שכתב רבינו זלה"ה בשער הכונות דף קכ"ב ע"ד וז"ל, ואמנם היות שצריך האדם לספור העומר בפיו ומוציא הבל מתוך פיו לחוץ גורם שיצא הבל אור המקיף מפי האדם שהוא ז"א, ומקיף לכל ז' תחתינות שבו וכו', ואח"ז בדף קכ"ה כתב ובזה תבין טעם למה מצות ספירת העומר תלויה באנשים ולא בנשים, והטעם הוא לפי שאין בחינה זו נעשית אלא בפי הזכר ז"א כנודע עכ"ל, הרי לך שהדברים המתייחסים אל ז"א לא שייכי לעשותם באשה התחתונה כי אם רק בזכר שהוא דוגמת ז"א:

וכן תמצא כיוצא בזה בענין הנענועים של הלולב שכתב רבינו ז"ל בשער הכונות דף קנ"ג ע"ג וז"ל, ותכוין כי אתה המנענע הלולב נרמז בז"א אשר מנענע החסדים שבו, שהוא הלולב ומיניו עד הדעת שבו, וממשיך הארה אל הנוקבא אשר ראשה כנגד החזה שבו וכו' ע"ש, ואל תתמה א"כ איך התירו הפשטנים שתטול האשה לולב ותברך, נראה ודאי דלא שייכה בהאי מצוה אלא היא בידה כאדם שאינו מצוה ועושה דעכ"פ מקבלת שכר:

ובענין הציצית כתב רבינו בשער הכונות בדרוש א' של הציצית וז"ל, והנה זה הטלית איננו מגיע רק עד החזה שהוא רובו של גוף האדם, כי שם מאחורי החזה דז"א, יצאה נוקבא דידיה ואין שם בחינת טלית, וזהו הטעם שהנשים פטורות מן הציצית עכ"ל ע"ש. ובענין התפילין כתב רבינו בעץ חיים שער תיקון הנוקבא פרק א' וז"ל, ובזה תבין למה הנשים פטורות מן התפילין, כי אין לרחל בחי' אורות מקיפין שה"ס התפילין כמו שיש ליעקב ע"ש, ועיין עוד מ"ש רבינו ז"ל, בשער הכונות בדרוש ה' דתפילין דף יו"ד מה שעשה טעם אחר בזה ע"ש, והא דקפדי רבנן בענין ציצית ותפילין שלא תלבוש האשה ולא קפדי בלולב כבר בארתי בס"ד טעם נכון בזה במ"א, הנה כאן זכרתי דברים שבאו בפירוש בדברי רבינו האר"י ז"ל מה ששייך לאנשים דוקא, ומצינו עוד בר"ח דשייך לנשים ולא לאנשים, וכמ"ש בשער הכונות דף ק"י ע"א הטעם למה הנשים אסורות בעשיית מלאכה בר"ח ולא האנשים ע"ש:

ועל פי הדברים האלה תמצא כי יפה העלתי בס"ד בענין הקידוש שצריכה האשה להשתדל למצוא לה איש זכר שיקדש וישתה, ואם לא אפשר לה אה"ן תקדש היא בעצמה ותשתה, וגם בזה יהי' סדר הדוגמה למעלה לנכון. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.