רב פעלים/ג/סוד ישרים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:05, 28 במאי 2020 מאת מערכת (שיחה | תרומות) (השלמת דף שנשמט בשגגת המעלה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png סוד ישרים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שאלה. מחד צורבא מרבנן. ראיתי בספרי המקובלים דלעתיד תתעלה המלכות במעלה גדונה על התפארת בסוד אשת חיל עטרת בעלה, הראיני היכן נמצא דבר זה בדברי רבינו האר"י ז"ל. גם בעיקר הדבר אין הדעת סובלת דבר זה ומה טעם יש בו, דבכ"מ מצינו השמש גדולה מן הירח ומאיזה טעם תהיה כך להיות עטרת בעלה:

גם אשאלה ממעלתך שאלה קטנה וגדולה היא אלי, כי הנה מצינו בדברי רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום שכ' אין לו מגע יד בשום ספר מספרי המקובלים כי אם רק לומד בע"ח ומב"ש ושמונה שערים, ואנחנו רואין הקדמות חדשות בדברי רבינו הרש"ש שאין מפורשים בדברי רבינו האר"י ז"ל בספרים הנז', וגם לא בעולת תמיד ואצרות חיים ופרי עץ חיים:

גם רציתי לדעת כי אני עבדך שמעתי אומרים שהיה לרבינו הרש"ש ז"ל גילוי אליהו זכור לטוב, ומה כבודך אומר בדבר זה אם כנים הדברים, וימחול להודיעני דעתו בזה ושכמ"ה:

תשובה. על שאלה ראשונה הנה דבר זה מפורש בשער מאמרי רשב"י בביאור אד"ז דף מ"ג ע"ג וז"ל, ונתחיל עתה לבאר ענין העשר ספירות שהאציל הא"ס, דע כי תחלת וראשית כל מה שהאציל הא"ס הם עשרה ספירות השרשיות ומקוריות אשר הם שורש ומקור וחיות אל כל האצילות כולו, והם עשרה חלקי הכתר של האצילות ונקרא א"א, ואלו העשר ספירות הם הנרמזים כאן באומרו כד אתקן אפיק תשעה נהורין דלהטין מיניה מתקונוי וכו', והם הם אותם הנזכרים בפרשת נח דף ס"ה ע"א ובפרשת פקודי דף רכ"ז ודף רס"ט, (א"ה זה המאמר הקדוש הנזכר בזוה"ק בשלשה מקומות הוא עמוק עמוק מי ימצאנו, ובסה"ק בן איש חי הלכות שנה ראשונה פרשת... הבאתי אזהרה גדולה ללמדו בכל יום, וכאן ביאר רבינו האר"י ז"ל על שתי שורות בלבד ממנו באיזה מקום הם מדברים, ומכאן תבין כמה עמוק המאמר, ולכן כל אדם ראוי להזהר ללמדו בכל יום כאשר כתבתי שם) וז"ל, וכדין דא נהירו דמחשבה דלא אתידע בטש בנהירו דפריסא ונהרין כחדא ואתעבידו תשעה היכלין, והיכלין לאו אינון נהורין ולאו אינין רוחין ולאו אינון נשמתין ולא אית מאי דקיימא בהו וכו', ואלה שמותם כתר חכמה בינה גדולה גבורה ת"ת נצא הוד יסוד, הרי הם תשעה ספירות הנזכרים כאן, ועוד יש בחינה עליונה מכולן, והיא הנקראת רישא עלאה דלא אתידע כלל כנז' לקמן, והיא רישא הראשונה שבתלת רישין הנז' לקמן דאתגלפן דא לגו מן דא וכו' והרי עמה נשלמו לעשר ספירות שהם השרשיות ומקוריות והם חיות לכל העולמות ולכל האצילות כולו, ואם כן צריך שתדע כי התרין רישין תתאין מאלו התלת רישין הנז', הנה הם סוד כתר וחכמה הנז' באלו התשעה ספירות והראש העליונה של שתיהן שהיא הנקראת רישא עילאה דלא אתידע היא למעלה מן התשעה ספירות הנז' ועמה נשלמין לעשר ספירות גמורות. והנה בחינת המלכות לא נזכרה ולא נגלית באלו התשעה ספירות השרשיות, אמנם אח"כ נגלית המלכות מסוד האי רישא עלאה דלא אתידע העומדת למעלה מן התשעה ספירות שרשיות הנז', ובזה תבין מעלת וגדולת המלכות כי היא עטרה בראש צדיק היתה לראש פינה אשר לעתיד תהיה גדולה מן השמש והבן זה עכ"ל:

הרי דבר זה מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל ומפורש הטעם של הגדלות שלה כיון שהיא נגלית מסוד האי רישא עלאה דלא אתידע העומד למעלה מן התשעה ספירות שרשיות אשר הת"ת הוא מהם, וענין זה הוא מוכרח על פי הטבע כי המים שיוצאין במקום גבוה, ואח"כ יורדין למקום נמוך הנה הם עולין מאליהם למקום גבוה לפי שיעור הגובה שממנו יצאו ובאו, והבן זה היטב. ובזה תבין הטעם מ"ש בפרקי היכלות שראה ר"י כבודו של דוד הע"ה למעלה עצום ונורא מאד שלא נזכר על צדיקים אחרים זולתו, וגם הוא לא שאל לראות אלא על כבודו של דוד הע"ה מפני שידע והבין בסוד ה' שזוכה לכבוד ומעלה יתירה על שאר צדיקים מפני שהוא בסוד המלכות העתידה להתעלות עילוי גדול שתהיה גדולה מהשמש כאשר נתבאר בדברי רבינו ז"ל הנז':

ודע כי בענין עילוי המלכות לעתיד, כתב רבינו ז"ל בעץ חיים שער מ"ד שער השמות פ"ו וז"ל, גם נודע כי כל האורות המקיפים לכל הפרטים הנז' הנכללים בזו"ן כולם הם בחינת אור הבינה המקיף את הבנים בסוד פריסת סוכת שלום, ועתה אור המקיפים אותם הוא אור הבינה, אבל לעת"ל ברא ה' חדשה בארץ כי הנוקבא דז"א היא המלכות תסובב אתגבר הוא כדמיון מה שעתה מסבבת אותו הבינה, והטעם כי תתעלה המלכות למעלה מן הז"א בסוד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם עכ"ל, ופירש הרב תורת חכם דף קי"ב ע"א וז"ל, הכונה שלעת"ל יעלו זו"ן למקום או"א כמ"ש הרב ז"ל בפירוש הפסוק ביום ההוא יהיה ה' אחד, א"כ הבריאה תעלה ותהיה תמיד במקום ז"א והבריאה תקרא אז ז"א, לכך המקיפים דז"א שהוא בחי' הז"א יהיו מן המלכות, אבל ז"א לעולם היא למעלה מן המלכות והוא כמ"ש בס' הכונות בדרושי השבת עמ"ש רז"ל לא זז מחבבה עד שקראה אמי ע"ש, שהוא במוסף שבת שעולה המלכות בנה"י דאו"א עלאין, והטעם שהכלים עולים והעצמות אינו זז ממקומו עכ"ל, והמשכיל יבין כי מה שהבאתי לעיל מדברי רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י בביאור אדר"ז בענין עילוי המלכות הוא דבר ויהיה זה העילוי לבסוף והבן זה, ועיין בסוף ספר מבוא שערים מ"ש שם מספר הכונות ישן בביאור ברכת הלבנה וביאור הפסוק והיה אור הלבנה כאור החמה וכו' ע"ש:

ואשר שאלת איך אנחנו רואין הקדמות חדשות בדברי רבינו הרש"ש ז"ל שלא נמצאו בספרי רבינו האר"י ז"ל אשר סמך עליהם רבינו הרש"ש ז"ל שהם ע"ח ומב"ש וכו', הנה דע כי באמת נאמן הוא רבינו הרש"ש ז"ל שלא חידש שום דבר מדעתו או מספרי קבלה אחרים להוסיף דבר א' על דברי רבינו האר"י ז"ל, ברם הוא שידד עמקים בדברי רבינו האר"י ז"ל ולקח כללים אשר נתפרשו להדיה בדברי רבינו האר"י ז"ל, ראשון בקודש שני כללים אשר הובאו בספר הקדוש מבוא שערים ש"ב ח"ב פ"ו שכתב רבינו מהרח"ו ז"ל עליהם שם אלו השני כללים של מ"ן ושל מוחין הם כמעט כוללים כל החכמה הזאת ושניהם תלוייים זב"ז, וכאשר הזכיר זה רבינו הרש"ש בספרו הבהיר נהר שלום דף ס"א פ"ב, בד"ה אמנם הכל כתוב שם וכו' ע"ש, ועוד לקח ב' ושלש כללים אחרים אשר פירש אותם מהרח"ו ז"ל במקומות אחרים. ועוד הוסיף למצוא ולהכריח מדברי רבינו האר"י ז"ל כללים אחרים אשר לא נתפרשו להדיה, אך הם מוכרחים בלי שום תפונה, ולמד אותם והכריחם מדברי רבינו האר"י ז"ל משלש וארבע מקומות באופן שהם ברורים בלי שום ספק, וכמו ענין הערכין שנקראת בחינה זו כך ונחשבת כך בערך בחינה אחרת אך היא אינה כך ממש, ובהצעה של הכלל הזה יתורצו כמה קושיות וכמה דברים שנראין סותרין זא"ז, ואזכיר לך כאן דבר אחד לדוגמה והוא מ"ש בתורת חכם דף קמ"ד ע"א וז"ל, שמעתי משם מורי הרב ז"ל (הוא הרש"ש) ישוב על ענין ברכת הנהנים וכיוצא, שכפי הש"ס הם מדרבנן וכפי הזוהר הם דאורייתא, והשיב דלא פליגי, דמ"ש הזוהר שהם דאורייתא ר"ל אורייתא דרבנן שהם בחי' זו"ן דיעקב ורחל הנקרא דאורייתא בערך יעקב ורחל דיעקב ורחל, והוא דוגמת הישוב שיישב בענין הק"ש ותפלה ששניהם דאורייתא והם בזו"ן אלא כיון שהתפלה היא בנה"י נקרא דרבנן בערך הק"ש שהיא בחב"ד דז"א, והם בחי' דרבנן דאורייתא עכ"ל. ועוד נשתמש רבינו הרש"ש ז"ל בענין זה דערכין בכ"מ, ועיין תורת חכם, דף צ"ד עמוד ב' מה שכתוב בענין ערכין, ועוד עיין דף ג' ע"א ועוד בדף ד' סוף ע"א, באופן שהצעת הכלל זה דערכין הוא דבר יקר ונחמד, שבו יתיישבו כמה מאמרים, וכמו שמצינו בדברי רבינו האר"י ז"ל בעצמו בשער הכונות בענין ערבית של שבת דרוש ב' דף ס"ז ע"ד שבזה הענין של ערכין יישב מאמרים סותרים ע"ש, ונמצא כלל זה דערכין הוא מוסכם ויוצא מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל, וע"פ הכלל הזה וע"פ כללים המפורשים בדברי רבינו האר"י ז"ל, וע"פ כללים אשר הוליד אותם רבינו הרש"ש מדברי מרן רבינו האר"י ז"ל יסד ובנה רבינו הרש"ש כל בנין שלו בנה"ש ובסידור הקדוש:

ואשר שאלת ששמעת שהיה לרבינו הרש"ש ז"ל גילוי אליהו זכור לטוב, ובקשת להגיד לך השערת שכלי בדבר זה איך הוא, דע כי יש הזהרה לנו מדברי קבלה אל תגעו במשיחי ובנבאי אל תרעו, על כן אין לנו לדבר באנשים גדולים ועצומים בהשערת השכל שלנו, ורק רשאי אני להגיד לך דבר אחד בגילוי אליהו זכור לטוב, דודאי בענין שיזכה האדם לדבר עמו פנים בפנים כמו שהיה לרבינו האר"י ז"ל, דבר זה קשה המציאות אפילו בדורות הראשונים וכ"ש בדורות האחרונים, ברם בזאת אפשר להאמין שיהיה גילוי אליהו זכור לטוב בהשכל של הצדיק, דהיינו יתלבש ניצוץ מן אליהו זכור לטוב בעין השכל של הצדיק ויורה לו האמת, והצדיק אינו מרגיש בגילוי אליהו זכור לטוב בשכלו, אלא חושב שהוא משיג האמת בשכלו, ובאמת אינו כן אלא הוא משיג הדבר ע"י התלבשות ניצוץ מן אליהו זכור לטוב בשכלו, ודבר זה נזכר בדברי מהרח"ו ז"ל בהקדמתו לשער ההקדמות שכתב וז"ל, גם נזכר בהקדמת התיקונים בכתיבת יד וז"ל ואנת אליהו עתיד לאתגלייא בסוף יומייא, ואית מאן דעתיד לאתגלייא אפין באפין, ואית מאן דעתיד לאתגלייא ליה בטמירו בעין השכל דיליה וכו' עכ"ד ע"ש, על כן חשבתי דרכי לומר כי אצל רבינו הרש"ש ז"ל היה גילוי אליהו זכור לטוב בטמירו בעין השכל דיליה, ועל ידו השיג הכללים בחכמה היוצאים ומוכרחים מדברי רבינו האר"י ז"ל עצמו שעליהם בנה כל הבנין שלו שבנה בנהר שלום ובסידור, ולפ"ז מ"ש בתיקונים הנז"ל אית מאן דעתיד לאתגלייא ליה אפין באפין, היינו כמו גילוי אליהו זכור לטוב לרבינו האר"י ז"ל, ומ"ש ואית מאן דעתיד לאתגלייא ליה בטמירו בעין השכל היינו כמו גילוי שנגלה לרבינו הרש"ש ז"ל וא"ש את"ם. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.