רבינו בחיי/שמות/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־07:32, 23 ביולי 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית - הטקסט פורסם ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל + התאמה ע"י חברי האוצר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רבינו בחיי TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png א

א

ואלה שמות וי״‎ו זו מחוברת למעלה שאמר, וירא יוסף לאפרים בני שלשים וגו׳‎ ואלה שמות פרש״‎י נמשלו לכוכבים שמוציאן במספר ומכניסן במספר שנאמר המוציא במספר צבאם וגו'. וא״‎ת היכן מצינו שמכניסן במספר, אלא י״‎ל מדקאמר ״‎בשם יקרא״‎ ש״‎מ בהכנסה קאמר.

ואלה שמות חזר ומנאן לומר, שכולם באו מצרים ומתו שם.

הבאים מצרימה היה לו לכתוב אשר באו, אלא מתוך האכזריות שהיו מצרים עושים להם אחר מיתת יוסף היו נראים להם בכל יום כאילו הם באים עכשיו ולא ראו אותם מעולם.

את יעקב. עם יעקב.

איש וביתו. איש ואשתו, כדכתיב ״‎מלבד נשי בני יעקב״‎, לפי שהיה יעקב יודע בהם במצרים שהם שטופי זמה והיה ירא שמא ילמדו בניו ממעשיהם, והשיאם קודם שירדו למצרים.

ב

ראובן שמעון הזכיר כאן בני הגבירות לפני בני השפחות, לפיכך הקדים כאן בנימין לדן ונפתלי וגד ואשר. ומ״‎מ מזכיר הגדול לפני הקטן כסדר תולדותם.

ה

ירך יעקב דרך ארץ וצניעות שהכתוב מזכיר מקום הקרוב לאבר המוליד. ובלשון משנה ״‎אין אשה מתקנאה אלא בירך חבירתה״‎ (מגילה יג,א). ובמקום אחר לקח את הרגלים, כי גם הם קרובים לו כדכתיב, ״‎לא עשה את רגליו״‎.

יצאי ירך יעקב. הוא לא היה ממנין השבעים.

שבעים נפש לספר נפלאותיו של הקב״‎ה נכתב מקרא זה שבשבעים נפש ירדו אבותינו במצרים. ובמאתיים ועשר שנים שעמדו שם נתרבו לששים רבוא גבורים, לבד מזקנים ונשים וטף.

ויוסף היה במצרים. באחרים כתיב הבאים מצרימה, אבל זה לא היה עמהם אלא היה שם לפני בואם והוא מן המנין לכך הוא אומר ויוסף היה במצרים .

ו

וכל הדור ההוא. בין ישראל בין גוים כדכתיב ״‎ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף״‎.

ז

ובני ישראל פרו וישרצו לקיים מה שאמר הקב״‎ה, ״‎אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם״‎.

ותמלא הארץ אתם כמו מהם. פירוש נתמלאה הארץ מהם, שהרי תיבת אותם מגזרת את כדכתיב ״‎אותו ואת בנו״‎, ומצינו את משמש בלשון מן, ״‎כצאתי את העיר״‎, ״‎חלה את רגליו״‎.

ח

ויקם מלך י״‎מ מדלא כתיב מיתה במלך ש״‎מ שהוא עצמו היה, שהיה כבר אלא שנתחדשו גזרותיו. ומהו ויקם, שקם על ישראל כאויב שנאמר, לאור יקום רוצח, כי קמו בי עדי שקר.

ט

ויאמר אל עמו הוא התחיל בעצה תחלה אמרינן בפ״‎ק דסוטה שלשה היו באותה עצה וקא חשיב בלעם. וא״‎ת היאך האריך ימים מקודם שנולד בנו עד מלחמת מדין בשנת המ׳‎ לצאתם מארץ מצרים. שהרי אמרינן בחלק, כתוב בפנקסיה דבלעם בר תלתין ותלת שנין הוה בלעם חגירא כד קטליה פנחס לליסטאה. אלא י״‎ל תרי בלעם הוו וזה אביו של אביו. ונכדו נקרא בלעם ע״‎ש זקנו. וי״‎מ שלשה היו באותה עצה לזנות בנות מואב.

י

[הבה נתחכמה לו בשבילו]

והיה כי תקראנה מלחמה לשון מקרה ומאורע כמו ותקראנה אותי כאלה ומצינו לשון רבים אצל יחיד גבי מלחמה. וכי תבואו מלחמה בארצכם ובמקום אחר הוא אומר, ידה ליתד תשלחנה. פי׳‎ כשתקראנה מלחמות שונאים. ד״‎א לשון קצר הוא. כאלו נכתב כי תקראנה קורות מלחמה. וכמוהו, וברוב יועצים תקום שהרי כאלו נכתב וברך ברכה ולא אשיבנה.

ונוסף גם הוא על שנאינו כתולה קללתו על חבירו. ד״‎א יתחבר על שונאנו ובכך, ועלה מן הארץ בעל כרחנו.

יא

למען ענתו בסבלתם לשון מעוט תשמיש. כמו ״‎אם תענה את בנותי״‎, כלומר שימעטו לשמש מטתם בשביל סבלותם, וכל זה לקיים ״‎וענו אותם״‎.

וכן אמרו רבותינו ״‎את ענינו״‎ - זו פרישות דרך ארץ.

יב

כן ירבה וכן יפרץ שכן אמר לו הקב״‎ה אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם.

יד

ובכל עבדה בשדה לחרוש ולקצור לזמור ולבצור.

את כל עבדתם. עם כל עבודתם אשר עבדו עמהם בתוך העיר בפרך .

טו

[ויאמר מלך מצרים, ויאמר בילדכן לפי שהפסיק בינתיים חזר ואמר ויאמר].

שפרה, פועה י״‎מ הרבה מילדות היו במצרים שהרי שתיים אלו לא היו מספקים מזון לס׳‎ רבוא. אלא שתיים אלו היו שרות על כולן.

טז

וראיתן על האבנים סימן מסר להם הבן פניו למטה והבת פניה למעלה כדרך תשמיש.

אם בן הוא והמתן אתו כשראה שלא הועיל להם ענוי סבלותם כדכתיב וכאשר יענו אותו כן ירבה וגו', אז לקחו להם צד להמית הבנים שדרכם להלחם כי היו יראים מן המלחמה. כדכתיב ונלחם בנו.

ואם בת הוא וחיה אין דרך אשה להלחם.

כ

וייטב אלוקים למילדת ממאי, מוירב העם מאד. ולא נחשדו הן על שפיכות דמים. וממה שלא היה לפרעה לב להרע להם אמר בלבו שתי מילדות הן אינן יכולות להספיק לילד כל הנשים של עם רב כזה, בודאי כדבריהם כן הוא, בטרם תבא אליהן המילדת וילדו.

כא

ויעש להם בהרבה מקומות מצינו לשון זכר גבי נקבה. ויצל אלוקים את מקנה אביכם ויתן לי ויבואו הרועים ויגרשום. ועוד הרבה.

בתים אלו בנים, שבניו של אדם נקראו בית. מישנד״‎א בלע״‎ז. כמו שמצינו בדוד, והגיד לך כי בית יעשה לך וגו׳‎ והקימותי את בניך אחריך וגו׳‎ והכינותי את ממלכתו. אף כאן נתן להם בנים והולך ומפרש כיצד. ד״‎א ויעש להם פרעה בתים לעמוד בם ולא יהיו זזות מהם וצוה להוליך שם העבריות בשעת לידתם להשליך היאורה הזכרים.

כב

לכל עמו כיון שראה שלא עשו המילדות כאשר דבר אליהן עשה כל עמו ממונים עליהם היינו ויצו פרעה לכל עמו, כסבור שלא יהיו יכולים להיות נשמרים מכולם. היארה תשליכהו לפי שראו אצטגניני פרעה שעתיד עם אחד ללקות במים וחשבו הם להפוך הגזרה על ישראל לכך אמרו היאורה תשליכוהו.

וכל הבת תחיון ראו באצטגנינות שלהן שאין עתידים לטבוע רק זכרים וכן היה כי אנשי המלחמה שרדפו אחריהם טבעו.


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.