Editing רא"ש/נדרים/א/ח

Jump to navigation Jump to search

Warning: You are not logged in. Your IP address will be publicly visible if you make any edits. If you log in or create an account, your edits will be attributed to your username, along with other benefits.

The edit can be undone. Please check the comparison below to verify that this is what you want to do, and then save the changes below to finish undoing the edit.

Latest revision Your text
Line 1: Line 1:
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
'''מתני' '''כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן:''' גמ' '''מאן תנא דשני ליה בין נדר לנדבה לימא לא ר' מאיר ולא ר' יהודה דתניא טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם וטוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומקיים [דף י ע"א] ואסיקנא דאתיא כר' יהודה וכי א"ר יהודה בנדבה אבל בנדר לא אמר והא קתני טוב מזה ומזה נודר ומקיים תני נודב ומקיים מ"ש נדר דלא דאתי לידי תקלה נודב נמי אתי לידי תקלה רבי יהודה לטעמיה דתניא רבי יהודה אומר אדם מביא כבשתו חולין לעזרה ומקדישה וסומך ידו עליה ושוחט ושמעינן מהא דלא מיבעי ליה לכשר למינדר או לאישתבועי במידי אלא כדבעי למעבד מידי או אפילו למיתב זוזי לעניים ואפי' לפדיון שבוים וכיוצא בזה אי איתא לההוא מידי בידיה ליתיב לי' מיד ואי לא לישתוק עד דהוי בידיה ויהיב ליה ואם פוסקין צדקה והוא צריך לפסוק עמהם יאמר בלא נדר ומיהו אם מצוה דגופיה היא מיחייב בה ורמי עליה כגון הא דאמר אשנה פרק זה ואשנה מסכת זו וירא פן יתרשל בדבר וגם בידו לקיים הדבר שרי ליה למנדר ולזרוזי נפשיה כדרב גידל וכ"ש היכא דרגיל למישתלי ועבר על אחת ממצות לא תעשה או מתרשל בקיום עשה דשרי ליה ומצוה למינדר ולאשתבועי להחמיר עליו ולשמור ולעשות המצות ועל זה שנו חכמים נדרים סייג לפרישות. גרסינן בפרק שלישי דנדרים (דף כב.) אמר שמואל כל הנודר אע"פ שמקיים נקרא רשע אמר רבי אבהו מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא ואתיא חדלה חדלה כתיב הכא כי תחדל לנדור וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה וגרסינן נמי בפרק נערה (דף עז:) אמר ליה רבא לרב נחמן חזי מר הדין מרבנן דאתי ממערבא ואמר איזדקיקו רבנן לבריה דרב הונא בר אבין ושרו ליה נדריה ואמרו ליה זיל ובעי רחמי על נפשך דחטית א"ל יאות (א"ל) דתני רב דימי אחוה דרב ספרא כל הנודר אע"פ שמקיים נקרא חוטא אמר רב זביד מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא הא לא תחדל איכא חטא: תניא (לקמן דף כ.) לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות אל תהי רגיל אצל עם הארץ שסופו להאכילך טבלים אל תרבה שיחה עם האשה שסופו בא לידי ניאוף. ירושלמי (פ"ק ה"א) אמר מוקש אדם ילע קודש ואחר נדרים לבקר איחר אדם את נדרו פנקסו היא נפתחת מעשה באדם שאמר הרי עלי עולה ושהה להביאה ושקעה ספינתו בים:
+
 
 +
{{הועלה אוטומטית}}
 +
 
 +
 
 +
מתני' כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן: גמ' מאן תנא דשני ליה בין נדר לנדבה לימא לא ר' מאיר ולא ר' יהודה דתניא טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם וטוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומקיים דף י ע"א ואסיקנא דאתיא כר' יהודה וכי א"ר יהודה בנדבה אבל בנדר לא אמר והא קתני טוב מזה ומזה נודר ומקיים תני נודב ומקיים מ"ש נדר דלא דאתי לידי תקלה נודב נמי אתי לידי תקלה רבי יהודה לטעמיה דתניא רבי יהודה אומר אדם מביא כבשתו חולין לעזרה ומקדישה וסומך ידו עליה ושוחט ושמעינן מהא דלא מיבעי ליה לכשר למינדר או לאישתבועי במידי אלא כדבעי למעבד מידי או אפילו למיתב זוזי לעניים ואפי' לפדיון שבוים וכיוצא בזה אי איתא לההוא מידי בידיה ליתיב לי' מיד ואי לא לישתוק עד דהוי בידיה ויהיב ליה ואם פוסקין צדקה והוא צריך לפסוק עמהם יאמר בלא נדר ומיהו אם מצוה דגופיה היא מיחייב בה ורמי עליה כגון הא דאמר אשנה פרק זה ואשנה מסכת זו וירא פן יתרשל בדבר וגם בידו לקיים הדבר שרי ליה למנדר ולזרוזי נפשיה כדרב גידל וכ"ש היכא דרגיל למישתלי ועבר על אחת ממצות לא תעשה או מתרשל בקיום עשה דשרי ליה ומצוה למינדר ולאשתבועי להחמיר עליו ולשמור ולעשות המצות ועל זה שנו חכמים נדרים סייג לפרישות. גרסינן בפרק שלישי דנדרים דף כב. אמר שמואל כל הנודר אע"פ שמקיים נקרא רשע אמר רבי אבהו מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא ואתיא חדלה חדלה כתיב הכא כי תחדל לנדור וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה וגרסינן נמי בפרק נערה דף עז: אמר ליה רבא לרב נחמן חזי מר הדין מרבנן דאתי ממערבא ואמר איזדקיקו רבנן לבריה דרב הונא בר אבין ושרו ליה נדריה ואמרו ליה זיל ובעי רחמי על נפשך דחטית א"ל יאות א"ל דתני רב דימי אחוה דרב ספרא כל הנודר אע"פ שמקיים נקרא חוטא אמר רב זביד מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא הא לא תחדל איכא חטא: תניא לקמן דף כ. לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות אל תהי רגיל אצל עם הארץ שסופו להאכילך טבלים אל תרבה שיחה עם האשה שסופו בא לידי ניאוף. ירושלמי פ"ק ה"א אמר מוקש אדם ילע קודש ואחר נדרים לבקר איחר אדם את נדרו פנקסו היא נפתחת מעשה באדם שאמר הרי עלי עולה ושהה להביאה ושקעה ספינתו בים:
  
  
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}

Please note that all contributions to אוצר הספרים היהודי השיתופי are considered to be released under the שימוש אישי בלבד–ללא שימוש מסחרי–וללא שימוש ציבורי (see אוצר:זכויות יוצרים for details). If you do not want your writing to be edited mercilessly and redistributed at will, then do not submit it here.
You are also promising us that you wrote this yourself, or copied it from a public domain or similar free resource. Do not submit copyrighted work without permission!

Cancel Editing help (opens in new window)