רא"ש/נדרים/א/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Revision as of 00:46, 14 January 2022 by Sije (talk | contribs) (השוואה מול ד' וילנה)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

רא"ש TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

פסקי הרא"ש - נדרים
< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

האומר לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך מרוחק אני ממך שאני אוכל לך שאני טועם לך אסור מנודה אני לך ר"ע היה חוכך בזה להחמיר: גמ' ואסיקנא תירוצא דמתני' הכי כל כינויי נדרים כנדרים וידות נדרים כנדרים ואלו הן ידות האומר לחבירו מודרני ממך וכו' וידות היכן כתיבן דכתיב איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר ותניא נזיר להזיר לעשות ידות נזירות כנזירות אין לי אלא בנזירות בנדרים מנין ת"ל לנדור נדר נזיר להזיר מקיש נדרים לנזירות מה נזירות עשה ידות נזירות כנזירות אף נדרים עשה ידות נדרים כנדרים: האומר לחבירו מודרני אני ממך וכו' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך אבל אמר מודרני ממך לא משמע דאמר איסור הנאה מאי טעמא דילמא מודרני ממך דלא משתעינן בהדך משמע מופרשני ממך דלא עבידנא משא ומתן בהדך משמע מרוחקני ממך דלא קאימנא בארבע אמות דילך משמע וכיון דמספקא לן אי לאיסור הנאה קאמר או להנך מילי דפרישנא הלכך אינו אסור לא בזה ולא בזה דאין הלשון מוכח לזה יותר מלזה והוי לתרוייהו ידים שאין מוכיחות וקסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ואין לומר דמודרני ממך מוכח טפי לחד מהנך מילי מדמוכח לאיסור הנאה דאדרבה איפכא משמע מדקאמר ליה רב פפא לאביי לימא קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים משמע דאי סבירא ליה דהויין ידים הוה אסור בהנאה אע"ג דלא אמר שאני טועם לך אלמא דיותר נוטה לשון מודרני לאיסור הנאה מלשאר מילי הלכך אם לא אמר שאני טועם לך מותר לגמרי ודייק רבא להא דשמואל דאמר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ממתניתין דקתני שאני אוכל לך שאני טועם לך ולא קתני שאני אוכל שאני טועם שמע מינה בעינן ידים מוכיחות אבל לא אמר לך בין אמר מודרני ממך בין אמר מודר אני ממך שאני אוכל לא משמע דאמר אסור אלא מודר אני ממך דלא משתעינא בהדך אי אכילנא היום או עד יום פלוני משמע ולא חייל נדר כלל דהוה ליה ידים שאין מוכיחות וכן הלכתא כדדייק רבא ממתניתין ואיתמר נמי ידים שאין מוכיחות אביי אמר הויין ידים רבא אמר לא הויין ידים והלכתא כרבא בכל דוכתא לבר מיע"ל קג"ם ואע"ג דבשילהי נזיר (דף סב. ע"ש) גרסינן איפכא אביי אמר לא הויין ידים רבא אמר הויין ידים גירסא דהכא עיקר כדפרישית בפרק קמא דקידושין (סימן ב) ושם הארכתי הלכך לא הויא יד עד דאמר מודרני ממך שאני אוכל לך ואם אמר שאני אוכל לך בלא מודרני ממך נראה דלא הוי יד דמודרני ממך הוא במקום קונם שאני אוכל לך אבל כשאומר שאני אוכל לך לחוד לאו כלום הוא אבל אם אמר אני נודר שלא אוכל עמך או שאוכל עמך לכאורה אפילו יד לא הוי דדוקא כשאמר מודרני ממך אסר על עצמו הנאת חבירו אע"פ שלא התפיס בדבר הנדור יד מיהא הוי אבל אם אמר אני נודר זה הלשון לשון שבועה הוא שאוסר את עצמו בשבועה ולא לשון נדר אם לא שנדר לעשות מצוה דבפיך זו צדקה ומיהו כיון דהאידנא מרגלא בפומא דאינשי למנדר בהאי לישנא אין להקל להם וצריך התרה כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:


מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.