Editing רא"ש/נדרים/א/ב

Jump to navigation Jump to search

Warning: You are not logged in. Your IP address will be publicly visible if you make any edits. If you log in or create an account, your edits will be attributed to your username, along with other benefits.

The edit can be undone. Please check the comparison below to verify that this is what you want to do, and then save the changes below to finish undoing the edit.

Latest revision Your text
Line 1: Line 1:
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
'''האומר '''לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך מרוחק אני ממך שאני אוכל לך שאני טועם לך אסור מנודה אני לך ר"ע היה חוכך בזה להחמיר: '''גמ' '''ואסיקנא תירוצא דמתני' הכי כל כינויי נדרים כנדרים וידות נדרים כנדרים ואלו הן ידות האומר לחבירו מודרני ממך וכו' וידות היכן כתיבן דכתיב איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר ותניא נזיר להזיר לעשות ידות נזירות כנזירות אין לי אלא בנזירות בנדרים מנין ת"ל לנדור נדר נזיר להזיר מקיש נדרים לנזירות מה נזירות עשה ידות נזירות כנזירות אף נדרים עשה ידות נדרים כנדרים: האומר לחבירו מודרני אני ממך וכו' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך אבל אמר מודרני ממך לא משמע דאמר איסור הנאה מאי טעמא דילמא מודרני ממך דלא משתעינן בהדך משמע מופרשני ממך דלא עבידנא משא ומתן בהדך משמע מרוחקני ממך דלא קאימנא בארבע אמות דילך משמע וכיון דמספקא לן אי לאיסור הנאה קאמר או להנך מילי דפרישנא הלכך אינו אסור לא בזה ולא בזה דאין הלשון מוכח לזה יותר מלזה והוי לתרוייהו ידים שאין מוכיחות וקסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ואין לומר דמודרני ממך מוכח טפי לחד מהנך מילי מדמוכח לאיסור הנאה דאדרבה איפכא משמע מדקאמר ליה רב פפא לאביי לימא קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים משמע דאי סבירא ליה דהויין ידים הוה אסור בהנאה אע"ג דלא אמר שאני טועם לך אלמא דיותר נוטה לשון מודרני לאיסור הנאה מלשאר מילי הלכך אם לא אמר שאני טועם לך מותר לגמרי ודייק רבא להא דשמואל דאמר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ממתניתין דקתני שאני אוכל לך שאני טועם לך ולא קתני שאני אוכל שאני טועם שמע מינה בעינן ידים מוכיחות אבל לא אמר לך בין אמר מודרני ממך בין אמר מודר אני ממך שאני אוכל לא משמע דאמר אסור אלא מודר אני ממך דלא משתעינא בהדך אי אכילנא היום או עד יום פלוני משמע ולא חייל נדר כלל דהוה ליה ידים שאין מוכיחות וכן הלכתא כדדייק רבא ממתניתין ואיתמר נמי ידים שאין מוכיחות אביי אמר הויין ידים רבא אמר לא הויין ידים והלכתא כרבא בכל דוכתא לבר מיע"ל קג"ם ואע"ג דבשילהי נזיר (דף סב. ע"ש) גרסינן איפכא אביי אמר לא הויין ידים רבא אמר הויין ידים גירסא דהכא עיקר כדפרישית בפרק קמא דקידושין (סימן ב) ושם הארכתי הלכך לא הויא יד עד דאמר מודרני ממך שאני אוכל לך ואם אמר שאני אוכל לך בלא מודרני ממך נראה דלא הוי יד דמודרני ממך הוא במקום קונם שאני אוכל לך אבל כשאומר שאני אוכל לך לחוד לאו כלום הוא אבל אם אמר אני נודר שלא אוכל עמך או שאוכל עמך לכאורה אפילו יד לא הוי דדוקא כשאמר מודרני ממך אסר על עצמו הנאת חבירו אע"פ שלא התפיס בדבר הנדור יד מיהא הוי אבל אם אמר אני נודר זה הלשון לשון שבועה הוא שאוסר את עצמו בשבועה ולא לשון נדר אם לא שנדר לעשות מצוה דבפיך זו צדקה ומיהו כיון דהאידנא מרגלא בפומא דאינשי למנדר בהאי לישנא אין להקל להם וצריך התרה כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:
+
 
 +
{{הועלה אוטומטית}}
 +
 
 +
 
 +
האומר לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך מרוחק אני ממך שאני אוכל לך שאני טועם לך אסור מנודה אני לך ר"ע היה חוכך בזה להחמיר: גמ' ואסיקנא תירוצא דמתני' הכי כל כינויי נדרים כנדרים וידות נדרים כנדרים ואלו הן ידות האומר לחבירו מודרני ממך וכו' וידות היכן כתיבן דכתיב איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר ותניא נזיר להזיר לעשות ידות נזירות כנזירות אין לי אלא בנזירות בנדרים מנין ת"ל לנדור נדר נזיר להזיר מקיש נדרים לנזירות מה נזירות עשה ידות נזירות כנזירות אף נדרים עשה ידות נדרים כנדרים: האומר לחבירו מודרני אני ממך וכו' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך אבל אמר מודרני ממך לא משמע דאמר איסור הנאה מאי טעמא דילמא מודרני ממך דלא משתעינן בהדך משמע מופרשני ממך דלא עבידנא משא ומתן בהדך משמע מרוחקני ממך דלא קאימנא בארבע אמות דילך משמע וכיון דמספקא לן אי לאיסור הנאה קאמר או להנך מילי דפרישנא הלכך אינו אסור לא בזה ולא בזה דאין הלשון מוכח לזה יותר מלזה והוי לתרוייהו ידים שאין מוכיחות וקסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ואין לומר דמודרני ממך מוכח טפי לחד מהנך מילי מדמוכח לאיסור הנאה דאדרבה איפכא משמע מדקאמר ליה רב פפא לאביי לימא קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים משמע דאי סבירא ליה דהויין ידים הוה אסור בהנאה אע"ג דלא אמר שאני טועם לך אלמא דיותר נוטה לשון מודרני לאיסור הנאה מלשאר מילי הלכך אם לא אמר שאני טועם לך מותר לגמרי ודייק רבא להא דשמואל דאמר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ממתניתין דקתני שאני אוכל לך שאני טועם לך ולא קתני שאני אוכל שאני טועם שמע מינה בעינן ידים מוכיחות אבל לא אמר לך בין אמר מודרני ממך בין אמר מודר אני ממך שאני אוכל לא משמע דאמר אסור אלא מודר אני ממך דלא משתעינא בהדך אי אכילנא היום או עד יום פלוני משמע ולא חייל נדר כלל דהוה ליה ידים שאין מוכיחות וכן הלכתא כדדייק רבא ממתניתין ואיתמר נמי ידים שאין מוכיחות אביי אמר הויין ידים רבא אמר לא הויין ידים והלכתא כרבא בכל דוכתא לבר מיע"ל קג"ם ואע"ג דבשילהי נזיר דף סב. ע"ש גרסינן איפכא אביי אמר לא הויין ידים רבא אמר הויין ידים גירסא דהכא עיקר כדפרישית בפרק קמא דקידושין סימן ב ושם הארכתי הלכך לא הויא יד עד דאמר מודרני ממך שאני אוכל לך ואם אמר שאני אוכל לך בלא מודרני ממך נראה דלא הוי יד דמודרני ממך הוא במקום קונם שאני אוכל לך אבל כשאומר שאני אוכל לך לחוד לאו כלום הוא אבל אם אמר אני נודר שלא אוכל עמך או שאוכל עמך לכאורה אפילו יד לא הוי דדוקא כשאמר מודרני ממך אסר על עצמו הנאת חבירו אע"פ שלא התפיס בדבר הנדור יד מיהא הוי אבל אם אמר אני נודר זה הלשון לשון שבועה הוא שאוסר את עצמו בשבועה ולא לשון נדר אם לא שנדר לעשות מצוה דבפיך זו צדקה ומיהו כיון דהאידנא מרגלא בפומא דאינשי למנדר בהאי לישנא אין להקל להם וצריך התרה כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:
  
  
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}

Please note that all contributions to אוצר הספרים היהודי השיתופי are considered to be released under the שימוש אישי בלבד–ללא שימוש מסחרי–וללא שימוש ציבורי (see אוצר:זכויות יוצרים for details). If you do not want your writing to be edited mercilessly and redistributed at will, then do not submit it here.
You are also promising us that you wrote this yourself, or copied it from a public domain or similar free resource. Do not submit copyrighted work without permission!

Cancel Editing help (opens in new window)