עריכת הדף "
ר"ש/שביעית/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== '''{{עוגן1|כלל}} גדול.''' הא דתנן הכא ובפרק קמא דפאה {{ממ|[[משנה/פאה/א#ד|משנה ד]]}} כלל אמרו בפאה ולא תנן גדול מפרש במסכת שבת בריש כלל גדול {{ממ|[[בבלי/שבת/סח/א|שבת סח.]]}}: '''{{עוגן1|ולדמיו}} שביעית.''' אם מכרן וקבל דמים יש בדמיהן קדושת שביעית: '''{{עוגן1|יש}} לו ביעור.''' כשכלה לחיה מן השדה ולקמן בפ"ט {{ממ|[[משנה/שביעית/ט#ח|משנה ח]]}} מפרש דין ביעור: '''{{עוגן1|עלה}} הלוף שוטה.''' הא דלא נקט לוף פיקח לוף שוטה איצטריך ליה משום דתנן בפרק בתרא דעוקצין {{ממ|[[משנה/עוקצין/ג#ד|משנה ד]]}} עלה לוף שוטה אין מטמאין טומאת אוכלין עד שימתקם סד"א לא ליחול עלייהו קדושת שביעית כדמפרש בירושל' {{ממ|[[ירושלמי/שביעית/ז/א|הל' א']]}} ופריך ולא כן אמר ר' יוסי בר' חנינא עולשי חשובין הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית כלומר ב' מיני עולשין הן כדתנן בריש כלאים {{ממ|[[משנה/כלאים/א#ב|משנה ב]]}} עולשין ועולשי שדה ובשאר שנים דמצויין בשל גינה לא חשיבי דשדה לטמא טומאת אוכלין אבל בשביעית דאסור לזרוע ואין של גינה מצויין חשיבי להו דשדה ומאי איצטריך לתנא למתני ומשני אתמר טעמא הדא אמרה עד שלא התיר ר' להביא ירק מחו"ל לארץ אבל משהתיר היא שביעית היא שאר שני שבוע ובהא לא הוי חשיבות עד שיחשב עליהם דרבי יוסי בר' חנינא קודם שהתיר רבי כדאמר בפרקין דלעיל דהתקינו שיהא מותר להביא אבל לאחר שהתיר רבי איצטריך משום דצריכות חשיבות שיש להם ירק הרבה ולא חשיבו להו קמ"ל דחשיב עלייהו ומצינו דבר בתחלה אין קדושת שביעית חלה עליו ובסוף קדושת שביעית חלה עליו ומשני התיבון הרי {{ממ|[[משנה/שביעית/ח#א|מכילתין פ"ח מ"א]]}} הסיאה האזוב והקורנים שליקטם לעצים אין קדושת שביעי' חלה עליהן חישב עליהן לאוכלים קדושת שביעית חלה עליהם א"ר חנינא שכן אם ליקטן לאוכלין קדושת שביעית חלה עליהן מיד: '''{{עוגן1|והכרישין}}.''' כמו שפירשנו בעולשין צריך לפרש בכרישין דיש כרישי גינה וכרישי שדה כדתנן בריש כלאים {{ממ|[[משנה/כלאים/א#ב|פ"א מ"ב]]}} כרשין וכרשי שדה וכן רגילה ונץ החלב כולם מאכל אדם ע"י הדחק דסתם חציר לבהמה כדכתיב מצמיח חציר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קד#יד|תהלים קד]]}}: '''{{עוגן1|רגילה}}.''' יש אומר דהן חלגלוגות: '''{{עוגן1|ונץ}} החלב.''' פירש בערוך פרחים לבנים ויש אומרים עשב כשמתחתך יוצא ממנו חלב: '''{{עוגן1|יש}} להם שביעית.''' להאכיל בקדושת שביעית שלא להפסידן: '''{{עוגן1|ולדמיהן}} שביעית.''' אם מכרן ולקח בהן דמים וקנה מהן בשר ומן הבשר דגים כדפרשינן בע"ז בפרק ר' ישמעאל {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/נד/ב|דף נד:]]}} כי יובל היא קודש {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יב|ויקרא כה]]}} מה קודש תופס דמיו אף שביעית תופסת דמיה אי מה קודש תופס דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת דמיה ויוצאה לחולין ת"ל תהיה {{ממ|[[ תנ"ך/ויקרא/כה#יב|שם]]}} בהויתה תהא הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערין בשביעית כולה ברייתא כדאיתא התם: '''{{עוגן1|יש}} להם ביעור.''' כשיבוא זמן הביעור ולדמיו ביעור ויתחלק לכל אדם כדנפרש לקמן פ"ט {{ממ|[[ר"ש/שביעית/ט#ט|מ"ט]]}} ובפרק בא סימן {{ממ|[[בבלי/נדה/נא/ב|דף נא:]]}} דרשינן לה מדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#|שם]]}} ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת מן השדה האכל לבהמתך בבית כלה לחיה בשדה כלה לבהמתך מן הבית והני כיון דאין מתקיימין כלו להן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף