ר"ן/חולין/כח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
(באדיבות מכון עטרת התורה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{חלקי}} | {{חלקי}} | ||
ואילו שחט את הגרגרת לא קתני. נראה לי דאע"ג דתנא הכא לאו בשיעור שחיטה עסיק{{הערה|עי' תפארת יעקב ד"ה ואילו, דאין לומר דמקשי' מסיפא דהול"ל גוונא דנשמט הושט ואח"כ שחט הגרגרת דהוי' טריפה, דהא אשמעי' חידוש טפי בכה"ג שנשמטה הגרגרת ואח"כ שחט הושט דאע"פ שהחיות אינה תלויה כ"כ כמו בושט, מ"מ הויא טריפה.}} הכי קא דייק דודאי האי תנא בבבא דשחט את הושט ואחר כך נשמטה הגרגרת כשרה, אתא לאשמועינן דאף על פי שנולד בה טרפות שיצא נשמתה כיון שכבר נשחט בה שיעור שחיטה כשירה, שלא תאמר כיון דקיימא לן דשחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה כל שנולדו בה סימני טריפה קודם יציאת הנשמה אסורה דכי נפקא חיותא בטרפות קא נפקא{{הערה|עי' תפארת יעקב שם, דצ"ב הך סברא, דהא מתה אחר שחיטת ושט כשירה, וא"כ מ"ל שנטרפה אחר שחיטה. ובעיק"ד רבינו, יש שר"ל דמוכח מהכא דלא כמש"כ הגר"ח [הו' בחי' מרן רי"ז הלוי בסוה"ס במכתב] דפסול טרפות היינו משום דחסר בשחיטה, דלדבריו איך ס"ד דאחר שחיטה תיפסל משום טריפה, ויש לדחות דאה"נ דזה גופא אשמעי', א"נ דשפיר תיפסל השחיטה למפרע, כיון שסו"ס לא גמרה מיתת הבהמה.}}, קמשמע לן דליתא דעיקר חיותא בשיעור שחיטה קא נפיק, ואם איתא דגרגרת סגי הוה ליה לתנא לאשמועינן רבותא טפי דאפילו שחט את הגרגרת אף על פי שאין החיות תלוי בו כל כך דאפילו הכי אם נולד בו טרפות לאחר מכאן אינו אוסר, אי נמי הכי דייק דאם איתא דאו הא או האי הכי הוה ליה למיתנא שחט אחד מהן ואחר כך נשמט השני כשר מדלא קתני הכי שמע מינה דושט דוקא{{הערה|עי' תפארת יעקב ד"ה והיה, דכמו"כ יל"פ בד' רש"י ד"ה ואילו, יעו"ש בארוכה. וע"ע שיטמ"ק ד"ה ואילו.}}. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־13:35, 28 באפריל 2022
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א מאירי ר"ן מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
ואילו שחט את הגרגרת לא קתני. נראה לי דאע"ג דתנא הכא לאו בשיעור שחיטה עסיק[1] הכי קא דייק דודאי האי תנא בבבא דשחט את הושט ואחר כך נשמטה הגרגרת כשרה, אתא לאשמועינן דאף על פי שנולד בה טרפות שיצא נשמתה כיון שכבר נשחט בה שיעור שחיטה כשירה, שלא תאמר כיון דקיימא לן דשחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה כל שנולדו בה סימני טריפה קודם יציאת הנשמה אסורה דכי נפקא חיותא בטרפות קא נפקא[2], קמשמע לן דליתא דעיקר חיותא בשיעור שחיטה קא נפיק, ואם איתא דגרגרת סגי הוה ליה לתנא לאשמועינן רבותא טפי דאפילו שחט את הגרגרת אף על פי שאין החיות תלוי בו כל כך דאפילו הכי אם נולד בו טרפות לאחר מכאן אינו אוסר, אי נמי הכי דייק דאם איתא דאו הא או האי הכי הוה ליה למיתנא שחט אחד מהן ואחר כך נשמט השני כשר מדלא קתני הכי שמע מינה דושט דוקא[3].
- ↑ עי' תפארת יעקב ד"ה ואילו, דאין לומר דמקשי' מסיפא דהול"ל גוונא דנשמט הושט ואח"כ שחט הגרגרת דהוי' טריפה, דהא אשמעי' חידוש טפי בכה"ג שנשמטה הגרגרת ואח"כ שחט הושט דאע"פ שהחיות אינה תלויה כ"כ כמו בושט, מ"מ הויא טריפה.
- ↑ עי' תפארת יעקב שם, דצ"ב הך סברא, דהא מתה אחר שחיטת ושט כשירה, וא"כ מ"ל שנטרפה אחר שחיטה. ובעיק"ד רבינו, יש שר"ל דמוכח מהכא דלא כמש"כ הגר"ח [הו' בחי' מרן רי"ז הלוי בסוה"ס במכתב] דפסול טרפות היינו משום דחסר בשחיטה, דלדבריו איך ס"ד דאחר שחיטה תיפסל משום טריפה, ויש לדחות דאה"נ דזה גופא אשמעי', א"נ דשפיר תיפסל השחיטה למפרע, כיון שסו"ס לא גמרה מיתת הבהמה.
- ↑ עי' תפארת יעקב ד"ה והיה, דכמו"כ יל"פ בד' רש"י ד"ה ואילו, יעו"ש בארוכה. וע"ע שיטמ"ק ד"ה ואילו.