קרן אורה/תענית/כט/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א גבורת ארי קרן אורה רש"ש |
גמרא וכתיב ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש כו' וכתיב ויסעו מהר כו' פירש"י ז"ל דחודש ימים התחיל מכ"ג אייר אחר ג' ימים שסרו ונשלם החודש בכ"ב סיון היינו חודש חסר ואח"כ ז' ימי הסגרה של מרים הוי להו כ"ט סיון ובאותו היום שלחו מרגלים וקשיא טובא על פירושו ז"ל דהא בהדיא איתא בנזיר דף ה' דהאי חודש ימים הוי שלשים יום וכן מבואר בתוס' פרק החולץ דחודש דקרא הוא של שלשים יום גבי ירח ימים דופ"ת. וכ"כ התוס' בכתובות ד' אבל התוס' ז"ל פירשו כאן לפי שיטתם דחודש דקרא הוי ל' יום כי חשבון החודש מתחיל מכ"ב אייר כי ביום ג' מהימים שסרו התאוו תאוה ועד כ"ב סיון ועד בכלל נשלם חודש שלם של שלשים יום וזה שכתבו וג' ימים שנסעו דל מינייהו ב' ימים דבעשרים בחודש נעלה הענן הרי ב' ימים ך' וך"א ועדיין הי' נגמר החודש בכ"ג כי ג' ימים נסעו אלא דיום הג' הוא בכלל החודש ונמצא החודש נשלם בכ"ב סיון. וזה ברור בכוונת התוס' וצריך להגיה קצת לדבריהם פירוש חשוב מעשרים כצ"ל לפ"ז תמצא מכ"ב לחודש השני זה אייר כצ"ל שהאחד מן הג' ימים בכלל החודש פש להו כ"ב וב' תיבות שאייר חסר מיותר וגם אפשר ליישבן קצת עכ"פ דברי התוס' ברורין ויפלא בעיני על מאור עינינו מהרש"א ז"ל שכ' על דברי התוס' דלא ידע להולמן אלא דיש לדקדק דמשמע מקרא דהחודש התחיל אחר הג' ימים שנא' ויאמר משה אל העם התקדשו למחר ואכלתם בשר ועוד יש לדקדק על רש"י ז"ל בחומש שהביא דדרך שלשת ימים נסעו ביום אחד כדי למהר כניסתן לארץ והכא בסוגיין לא משמע כן. ובביאת המרגלים ג"כ נחלקו רש"י ותוס' ז"ל כי רש"י ז"ל חשיב ב' מסיון שיום כ"ט נמי בכלל וחזרו בח' באב ובליל ט' באב בכו העם והתוס' ז"ל לא חשבו אלא אחד מסיון ולפ"ז שבו המרגלים בט' באב ועיין מהרש"א ז"ל בח"א ואפ"ל עוד לשיטת התוס' דבכ"ט שלח אבל לא הלכו אלא בל' בסיון דהא באותו יום הלכו מחצירות למדבר פארן ועוד דמה חשבון שכתב רש"י ז"ל בחומש דלהכי שהו בהליכתן ארבעים יום דארץ ישראל ד' מאות פרסה וזה הוא מהלך ארבעים יום לפי מהלך אדם בינוני בזה נראה דהלכו מ' יום שלימים אלא דלשון המשנה בט' באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ משמע כפירש"י ז"ל ועיין בק"ע שכתב דביום שלשים בסיון שלח מרגלים והוא נגד הש"ס:
שם גמרא נתקבצו כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידם ואמרו רבש"ע אם לא זכינו כו' הרי המפתחות מסורים לך כו' יש לכוין בזה כי באו לתקן חטא דבר הגדול אשר דברו מרגלים כי חזק הוא ממנו כביכול בעה"ב אין יכול להוציא כליו משם ע"כ עשו פרחי כהונה בחכמה ומסרו לו כל המפתחות למעלה להורות שאפילו בשעת חורבנה אין רשות לזרים עליו והמפתחות מסורים ביד המקום ב"ה והוא דורש אותה תמיד אפילו בזמה"ז עד אשר יבוא העת ויפתחו השערים ויבא גוי צדיק כמש"נ פתחו שערים כו':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |