קרן אורה/תענית/כז/א
גמרא אסמכתא נינהו מדרבנן יש לדקדק הא לענין עמידה ילפינן בהקישא ועבודה דמעכבא כמבואר בתוס' סוטה וכן לענין נשיאת כפים בלילה ועיין בהג"מ פ"ג מהל' תפלה ופט"ו שעמדו שם על הרמב"ם ז"ל דיליף דכהן מומר לא ישא את כפיו מדאיתקיש ברכה לשירות. וכתבו שם דלא איתקש אלא לעמידה לבד וע"כ גם הרמב"ם ז"ל לא כתב כן אלא לאסמכתא בעלמא כמו שכתב לענין שתוי יין להאי היקישא ואמרינן הכא להדיא דהוי מדרבנן ומ"מ טעמא בעי מ"ש דלענין עבודה ולילה מקשינן לשירות מדאוריי' ולענין יין ובע"מ לא מקשינן לי' מדאורייתא ועיין בש"ע סי' קכ"ח בט"ז ובמ"א ז"ל ועל דברי הט"ז ז"ל כבר עמדו שם האחרונים ז"ל והמ"א ז"ל הביא ד' הב"ח על ערל שמתו אחיו מחמת מילה לפוסלו לנשיאת כפים דומיא דשירות ותמה עליו המ"א ז"ל והביא בשם ספר המצות דלא איתקיש אלא לענין עבודה וכן כתב התם לקיים דברי הר"ח ז"ל דבעינן דווקא שכרותו של לוט. ופי' דמש"כ הרמב"ם ז"ל לענין יין דאיתקיש ברכה לשירות היינו לקולא דבנזיר אסור אפילו בכ"ש וילפינן מיין דבעינן רביעית וכתב כן כדי ליישב ד' הרמב"ם ז"ל עם הא דאמרינן הכא דלקולא איתקיש ולא ידעתי איך יתרץ הא דכתב הרמב"ם ז"ל לענין המיר דתו לדת ישמעאלית דפסול לנשיאת כפים מדאיתקיש ברכה לשירות אלמא דילפינן משירות לחומרא וע' בלח"מ בפט"ו מה' תפלה אלא נראה דלבתר דמסיק הש"ס מדרבנן ואסמכתא בעלמא תו לא ילפינן מנזיר כלל וסמיכות הפרשיות ע"כ אתי למילתא אחריתי ובאמת מדרבנן לא שייך כלל ללמוד כהן מברך מנזיר דאין ענין זל"ז ומכהן משרת שפיר איכא למילף אפי' מדרבנן דברכה הוי דומיא דעבודה ואחמרי רבנן בה בכמה דברים כמו לענין המיר דתו ושכור. והנה לענין עמידה כ' הרמב"ם ז"ל דילפינן מכה תברכו ופלוגתא דתנאי היא בסוטה איכא דנפקא לי' מהקישא דברכה לשירות ואיכא דנפקא לי' מכה תברכו ומשמע דהאי תנא דיליף מכה תברכו לית לי' כלל היקישא דברכה לשירות מדאורייתא ולהכי פסק הרמב"ם ז"ל כוותי' דמסוגיין דהכא משמע כוותי' דלא איתקש אלא מדרבנן ועל מש"כ התוס' בסוטה דאם נשא כפיו בישיבה לא יצא דומיא דעבודה דחילל יש לי לדקדק הא גם בשירות ועבודה יושב אינו פסול אלא במקדש אבל בבמה בשעת היתר בשר כדאיתא בזבחים ריש פ' שני וא"כ נ"כ בגבולין לא עדיף מעבודה בבמה וכי היכא דבבמה יושב כשר ה"נ בנשיאת כפים בגבולים והיה נראה דלמאן דיליף עבודה מהיקישא דשירות באמת לא הוי מה"ת אלא במקדש אבל בגבולים לא הוי אלא מדרבנן וצ"ע וי"ל כיון דלא בעי כהונה בבמה אין לדמות ברכה בגבולים לשירות דבמה כיון דברכה בעי כהונה בכ"מ. והתוס' ז"ל במנחות דף ק"ט הביאו נוסחא אחת אי מה משרת בע"מ לא אף מברך בע"מ לא ת"ל לעמוד לשרת לעמידה הקשתיו ולא לדבר אחר ונוסחא זו נפלאה היא ולא נודע מקומה איה וכבר תמה ע"ז הגאון מוה' ישעי' ברלין בהגהותיו:
שם תוס' בד"ה מר סבר עיקר שירה בפה כו' כבר כתבנו על דברי התוס' אלו ומהרש"א ז"ל מה שיש להעיר עליהם בחידושי למס' עירכין ע"ש ודו"ק:
שם גמרא תניא אידך משה תיקן להם לישראל שש עשרה משמורו' וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר כו' יש לדקדק לפ"ז במה לקיים המה יסד דוד ושמואל הרואה דהא החלוקה לכ"ד משמורות הי' בסוף ימי המלך דוד כמבואר בקרא בשנת הארבעים למלכות דוד וכן נאמר שם שחילקן עם אחימלך בן אביתר והמה היו בסוף ימיו וא"כ שמואל לא תיקן כלל וצריך לומר דיפרשו המה יסד כו' היינו לעמוד על העבודה לשוערים ולמשוררים אבל לא הוסיפו על המשמרות:
שם גמרא ד' משמורות עלו מן הגולה ידעי' חרים פשחור ואומר וכתב רש"י ומיבעי' לי דפשחור לא כתיב בקרא במנין הכ"ד משמורות ועיין במהרש"א ז"ל שכתב דאמר נחלק לשנים בבית שני הוא ופשחור בנו ולא משמע כן הלשון ד' משמורות ולפי דבריו ז"ל לא עלו אלא על ג' מן הראשונים ועוד למה הקדימו פשחור לאומר כיון דאומר הי' מן הראשונים ופשחור בנו נעשה מחדש ול"נ דפשחור הוא משמרת מלכי' וכן מבואר בדה"א ט' פשחור בן מלכי' ופעמים נקרא המשמרה ע"ש מלכי' ופעמים ע"ש פשחור בנו וזה ברור ואמת וכן מבואר שם דאלו המשמרות עלו שנא' ומן הכהנים ידעי' ויויריב ויכין כו' ועידי' בן ירוחם בן פשחור בן מלכי' ומעשי בן עדיאל כו' בן משלימות בן אמר הרי לפניך ג' משמרות אלו ידעי' ומלכי' הוא פשחור ואמר ויהוריב לא נחשב כי בנחמי' ו' א' נאמר ידעי' בן יהויריב וכן יכין לא זהו בעל המשמר הכ"א מדקחשיב לי' קודם מלכי' ואמר אלא גם הוא בכלל משמרת ידעי' וכן נאמרו אלו הג' בנחמי' י"א כי הם שעלו עם עזרא והתיישבו בירושלים וחרים שלא נאמר כן בנחמי' ובד"ה ילפי' לה מעזרא י' דחשיב התם מן הכהנים אשר הושיבו נשים נכריות מבני אמר ומבני חרים ומבני פשחור הוא פשחור בן מלכי' הרי מבואר במקרא דגם בני חרים עלו עם עזרא ופשוט הוא דממקראות אלו הוא דיליף לה הש"ס דד' משמורות עלו מן הגולה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |