קרן אורה/תענית/כו/א
במשנה בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין כפיהם ד' פעמים ביום בגמרא מסקינן ומהם ד' פעמים ביום היינו ביוה"כ לבד אבל דעת הרמב"ם ז"ל דבמעמדות יש ג"כ ד' תפלות שהיו מוסיפין תפלה אחת ונקראת מוסף ויצא לו זאת מהא דתנן במתני' בשחרית במוסף ובמנחה נכנסין וקורין משמע דבכל מעמדות איכא תפלת מוסף ובירושלמי נמי משמע כן דאמרינן ש"מ תלת ש"מ שמתענין במעמדות וש"מ דמתפללין ד' תפלות משמע דבמעמדות נמי איכא ד' תפלות ביום וכן פי' בעל ק"ע אלא דלפ"ז ע"כ גם בתענית איכא מוסף לשיטת הירושלמי וזה מוכח כדעת בעהמ"א ז"ל שהביא הר"ן ז"ל בפירקא קמא וא"כ לא ידענא מאי הקשה הר"ן ז"ל על דברי בעהמ"א ז"ל מהא דאמרינן לקמן בתעניות ובמעמדות מי איכא מוסף הא מוכח משיטת הירושלמי בפירקין דס"ל דאיכא מוסף בתעניות ובמעמדות וגם זה יפלא בעיני למה סמך הבעהמ"א ז"ל דבריו אד' הירושלמי ברכות ואמאי לא הביא מדברי הירושלמי בפירקין ולענין הלכה אין ראי' מדברי הירושלמי בברכות אפילו אם נפרש כפי' בעהמ"א ז"ל דהירושלמי לשיטתו בפירקין דאיכא מוסף בתעניות אבל לשיטת הש"ס דילן הא אמרינן בהדיא דליכא מוסף בתעניות והשש ברכות מוסיפין בתוך התפלה של יום ודו"ק ועיין תוי"ט ז"ל:
שם במשנה כל יום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית לפי פשט המשנה הטעם הוא דזמן הלל הוא בשחרית כדאיתא בר"ה לפיכך דחו המעמד בשחרית אבל מלשון הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה נראה דמפרשינן בגמרא מה טעם הללו מד"ס והללו מד"ת קאי על הלל דמשום דהוי מד"ס עשו לו חיזוק ודחו בשבילו המעמד הראשון ע"ש. והנה לקמן מסקינן דקרבן מוסף דחי נמי מעמד דידי' וצ"ל לפ"ז הא דתנן לעיל דבשחרית ומוסף נכנסין וקורין קאי על חלק המעמד אשר נתכנסו בעריהם והקרבן אינו דוחה אלא בירושלים לבד שהן טרודין בו ובאמת פשטי' דמתני' נראה כשיטת הרמב"ם ז"ל דאיכא מוסף במעמדות והא דתנן דאין בו מעמד כ"א לפי זמנו נראה מלשון רש"י ז"ל דאין הכוונה על התפלה שלא היו מתפללין כלל אלא דאין מתקבצין להרבות בתפלה על קרבן אחיהם וכן מבואר בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל דקאי אקריאה שלא היו נכנסין לקרות וכן בדין דע"כ הא דתנן ביום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית לא קאי אלא אקריאה וריבוי התפלה לחוד וכן הא דתנן קרבן מוסף ועצים אין במנחה וא"כ ה"ה הא דאין בנעילה נמי היינו דלא היו מרבין בתפלה בקיבוץ יחד אבל תפלת נעילה עצמה היו מתפללין וכן מבואר בלשון הרמב"ם ז"ל בחיבורו וז"ל בפ"י מה' כלי המקדש וכל יום שיש בו קרבן מוסף לא הי' מעמד לא בתפלה שנייה שלהם ולא בתפלת המנחה משמע דבמעמד לא הי' היינו הכניסה והקיבוץ אבל התפלות התפללו ויפלא בעיני על הכ"מ ז"ל שכתב בדברי הרמב"ם ז"ל בחיבורו דביום שיש בו קרבן מוסף לא היו מתפללין כלל לא התפלה שני' ולא תפלת המנחה ולא זכיתי להבין טעמו של דבר לבטל תפלת המנחה אשר היא בחיוב על הכל בשביל קרבן מוסף ולא מצינו שקיצרו בתפלה אלא אלו הכהנים העוסקים בתמיד כדתנן בסדר התמיד אבל לא כל אנשי המשמר והמעמד ומה שהקשה מנעילה דאין בה קריאה כבר כתבתי דקאי אריבוי תחנונים וזה נקרא מעמד כמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל אבל מלשון רש"י ותוס' ז"ל לקמן בגמרא משמע דלא היו מתפללין כלל ואפ"ל עוד דהיכא דביטלו הקריאה במוסף ובמנחה היו קוראין גם בנעילה. וצריך עוד לבאר פלוגתא דר"ע ור' יהושע וטעמייהו ר"ע אומר קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה ופירש"י ז"ל דקרבן מוסף דוחה אפי' דנעילה וכש"כ דמנחה וכן מוכח בגמרא וק"ע דוחה דמנחה לחוד אבל לא דנעילה והטעם דבמוסף טרודין היו עד זמן נעילה אבל ק"ע די שידחה מנחה הסמוך לו אבל לא דנעילה דקרבן עצים קודם למנחה הוא ור' יהושע הי' שונה קרבן מוסף אין במנחה שאינו דוחה אלא דמנחה לבד קרבן עצים אין בנעילה והי' נראה דהכא נמי מפרשינן וכש"כ דמנחה כמו לר"ע בקרבן מוסף וכן פי' הרע"ב ז"ל בפי' המשנה אלא דזה א"ש אי גרסינן לקמן מה הפרש בין זל"ז הללו ד"ת והללו ד"ס וד"ס צריכין חיזוק ומש"ה דחי קרבן עצים אפילו דנעילה וכש"כ דמנחה הסמוך אבל רש"י ותוס' ז"ל לא גרסי לקמן אלא הללו מד"ת והללו מד"ס ופירש"י ז"ל התם באופן אחר ותוס' ז"ל באופן אחר רש"י ז"ל דקאי אקרבן עצים לחוד מה הפרש בין זל"ז בין מנחה ונעילה מ"ש דנעילה דחי ומנחה לא דחי ומשני מנחה מד"ת ונעילה מד"ס ולפי שיטתו מוכרחים אנו לפרש דהא דאמר ר"י קרבן עצים אין בנעילה היינו בנעילה לחוד אלא דקשה ע"ז מעמד הסמוך לו היינו מנחה וכמו שכתב רש"י במתני' לא דחי והרחוק ממנו דחי ועוד אטו מנחה ד"ת היא וכש"כ למאי דכתיבנא דלא דחינן התפלה אלא המעמד ודאי א"א לפרש כן. והתוס' פי' מה הפרש בין זל"ז היינו בין קרבן מוסף לקרבן עצים הללו מד"ת קרבן מוסף מד"ת להכי דחי מנחה אבל קרבן עצים מד"ס ואין בכחו לדחות מנחה דהוי ד"ת אלא נעילה דהוי מד"ס וגם לפי' קשה מעמד הסמוך לו לא דחי ודנעילה דחי ועוד לכולהו פירושא אכתי מאי טעמא פליג ר' יהושע אקרבן מוסף ואמר דלא דחי אלא דמנחה לבד ואי לאו דמסתפינא הי' נראה לפרש דבד' ר"ע נמי הא דאמר קרבן מוסף אין בנעילה היינו בנעילה לחוד וכש"כ במוסף גופא דהוי דידי' אבל במנחה יש מעמד ועיקר הטעם לאו משום טירדא אלא משום דהוי י"ט ע"כ תיקנו למעט במעמדות. והא דקאמר הש"ס מה הפרש בין זל"ז היינו ליתן טעם אמאי חילקו בין קרבן מוסף וקרבן עצים למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' ואמאי לא תיקנו דתרווייהו לידחו חד מעמד או דמנחה או דנעילה לז"א הללו מד"ת והללו מד"ס להכי תיקנו שכ"א ידחה מעמד אחר להיכירא ולפ"ז אתיא הא דתנן לקמן במתני' באחד בטבת לא הי' בו מעמד מפני שיש בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים אפילו כמשנה ראשונה של ר"ע דלפירש"י ז"ל לר"ע סגי בהלל וקרבן מוסף לחוד ומפניהם נדחו כל המעמדות והיינו דפריך מר קשיטא בגמרא לא לידחו אלא דידיה היינו דמוסף לבד ולא דנעילה למר ולא דמנחה למר וא"כ לא ימצא יום שלא יהי' בו מעמד בין למשנה אחרונה בין למשנה ראשונה ומשני לי' רב אשי איכא ר' יוסי דקאי כוותך דתניא ר"י אומר כל יום שיש בו קרבן מוסף יש בו מעמד ואתי לאפלוגי אהא דתנן באחד בטבת לא הי' בו מעמד להכי קאמר דליכא יום שאין בו מעמד ומפרש איזה מעמד קמ"ל דשחרית ת"ק נמי הכי אמר ואין כאן מחלוקת בזה ואי דמנחה קרבן עצים דחי ואמאי פליג עלי' ר' יוסי דהא ת"ק נמי הכי קאמר דקרבן עצים דוחה מנחה ולא קרבן מוסף אלא לאו דנעילה וש"מ דידי' דחי דמוסף לבד ולא דמנחה ולא דנעילה וזה ברור לענ"ד ודו"ק היטב:
הר"ן ז"ל נשא ונתן במתני' בדין תפלת נעילה אי מתפללין אותה בכל תעניות אפילו בראשונות. והר"ן ז"ל צדד בראשונות אין מתפללין תפלת נעילה והביא ראי' הן התוספתא אין בין תענית צבור לתענית יחיד בתענית ציבור כ"ד ברכות משא"כ בתענית יחיד אלמא כ"ד ברכות ותפלת נעילה כי הדדי נינהו ויש חסרון דמוכח בדברי הר"ן ז"ל עוד בבא אחת מן התוספתא בתענית ציבור נושאין כפיהם ד' פעמים ביום משא"כ ביחיד ומזה משמע דכ"ד ברכות ותפלת נעילה כי הדדי נינהו וכי היכא דכ"ד ברכות ליכא בראשונות ה"נ תפלת נעילה ולענ"ד אין ראיה מדברי התוספתא דהא חשיב התם נמי דברים דאיכא בראשונות דקתני התם בת"צ נכנסין לבתי כנסיות וזה אפילו בראשונות וכן לענין הפסקה בימים טובים הכתובים במג"ת ג"כ נראה דאפילו בראשונות. וחשיב נמי דברים דליכא אלא באחרונות כמו הוצאה לרחובה של עיר וחשיב נמי דברים דאיתניהו באמצעות ובאחרונות כמו הוספה מבע"י וכל הה' עינויים וש"מ דלא בא לאשמעינן אלא דכל הני מילי ליתנהו בתענית יחיד כלל אבל בתענית צבור איכא דאיתנהו בכולהו ואיכא דליתנהו אלא באמצעות ובאחרונות ואיכא דליתנהו אלא באחרונות לבד וא"כ לא שמעינן מינה לתפלת נעילה אבל מתעניות של מעמדות שפיר יש ראיה דבכל תענית של ציבור איכא תפלת נעילה וכמ"ש הר"ן ז"ל. וכ"ה דעת הרמב"ם ז"ל דאפי' בתענית שגוזרין על הצרות מתפללין נעילה ואליבי' אין בתענית של צרות שום חומרא יותר מג' ראשונות דאין בהם ה' עינוים ולא כ"ד ברכות ומש"כ הר"ן ז"ל דממעמדות אין ראי' דאפילו ביום שלא הי' מתענין היו מתפללין נעילה וכתב דיש לזה הוכחה ממשנתינו נראה הוכחתו מדאיכא קריאה בכל יום כמו כן מתפללין כל הד' תפלות בכל יום וכש"כ לשיטת הרמב"ם ז"ל דהיו מתפללין תפלה נוספת במעמדות ומשמע במתני' דאפילו בע"ש הי' מתפללין אותה מדקתני דע"ש אין בו מעמד במנחה משמע דבשחרית ומוסף איכא מעמד וכיון דהיו מתפללין תפלת מוסף שלהם כש"כ דהתפללו תפלת נעילה מ"מ אין לדחות בזה הראי' לכל תעניות ואדרבה כיון דמצינו תפלת נעילה ביומי דרחמי אפילו בלא תענית א"כ כש"כ דצריך לאומרה ביום תעניות ומהא דתנן קרבן מוסף אין במנחה אבל בנעילה יש מעמד אין להוכיח דאיכא נעילה בלי תענית דוודאי נראה שהתענו אפילו בר"ח כמו תענית ציבור גמור ויש לדקדק קצת אמאי לא אשמעינן לן מתניתין דבע"ש אין מעמד נמי בנעילה ואפ"ל דכבר הכינו הכל לכבוד שבת דזמן תפלת נעילה היא סמוך לשקיעת החמה וכן מבואר בד' הרמב"ם ז"ל דבכל ימי השבת היו מתפללין הד' תפלו'. והנה מדברי התוספתא שהבאתי נראה כשיטת הירושלמי דבתעניות נמי איכא תפלה נוספת וכ"ד בעהמ"א ז"ל מדקתני התם בתענית ציבור הכהנים נושאין כפיהם ד' פעמים ביום לענין מוסף של מעמדות מצאתי בתוספתא כעין פלוגתא בזה והכי איתא התם בשחרית ובמוסף דברי ר"מ וחכ"א כל יום שיש בו מוסף קורין במוסף וכל שאין בו מוסף אין קורין במוסף משמע דלר"מ הוי קריאה במוסף בכל יום מעמד אבל אדרבה בזה נדחה ראיית הרמב"ם ז"ל מהא דתנן בשחרית ובמוסף נכנסין ש"מ דאיכא תפלת מוסף בימי המעמד ומדברי חכמים לא משמע כן ועיין בירושלמי בזה דמשמע התם דלא היו מתענין בר"ח דאמר התם דמש"ה אדחי המעמד ביום שיש בו קרבן מוסף משום סעודת ר"ח ויש לפרש דהוא נתינת טעם על דברי ר' יהושע דמש"ה אמר דדחי מעמד דמנחה כדי להקדים הסעודה ור' אליעזר אמר התם משום כל התדיר קודם ור"ח תדיר מש"ה הוא קודם לקרבן עצים ועיין בקרבן עדה שהביא בשם היפה מראה דלא היו מתענין אלא אנשי מעמד לבד ולא אנשי משמר ותמה עליו ממסכת סופרים דתני התם דאנשי משמר ואנשי מעמד מתענין ול"נ כהי"מ והכי מוכח ממתני' דבפ"ב אנשי משמר בג' ראשונות מתענין ולא משלימין וג' תעניות הראשונות הי' בה"ב וא"כ בלא"ה היו מתענין אלא ש"מ דלא היו מתענין אלא אנשי מעמד לבד ודו"ק. ונוסחא של תפלת נעילה בתעניות ומעמדות נראה קצת מן הירושלמי דלא היו אומרים אלא שבע מדתני התם בכל יום מתפלל אדם י"ח במ"ש ובמוצאי יה"כ ובמוצאי תעניות וקמ"ל דאין נעילה פוטרת של ערבית וצריך להתפלל י"ח משמע דנעילה אין בה י"ח ברכות וכן משמע מהא דפריך התם על רב דאמר נעילה פוטרת של ערבית והיאך יהיו שבע פוטרות י"ח ומאי פריך דילמא מיירי בת"צ אלא ש"מ דבת"צ נמי אין בה י"ח ברכות אבל אין זה מוכרח דהא פריך התם נמי והיכן הוא מזכיר של הבדלה ואהא ודאי הוי מצי לשנויי דמיירי בתעניות ובמעמדות ודעת הטור ז"ל להתפלל י"ח בנעילה של תעניות ועיין בק"ע:
רש"י סוף ד"ה בני אורח כו' ארח שמו ומשבט יהודה הי' כצ"ל ורוב זמני קרבן עצים היה בר"ח אב כדי להגביר עבודת בהמ"ק בחודש הזה וכמו שאכתוב לקמן אי"ה על י"ט של חמשה עשר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |