קרן אורה/תענית/יא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף י"א ע"א

גמרא שמא יאמר אדם מי מעיד בי אבני ביתו וקורות ביתו של אדם מעידים בו כו' דבי ר' שילא אמרי כו' נראה לכוין אלו הד' עדים נאמנים נגד ד' זמני העבודה שנא' בפ' שמע בשבתך בביתך ובלכתך כו' ובשכבך ובקומך על שבתו בביתו יעידו אבני ביתו וקורות ביתו על לכתו בדרך יעידו מלאכים הקדושים כמש"נ כי מלאכיו כו' לשמרך בכל דרכיך על סדר משכבו תעיד נשמתו הטהורה בעולתה אל בית אביה בעת שנתו ועל קומו אם הוא מתעצל מלקום לעבודת הבורא אבריו מעידים עליו:

שם גמרא אמר שמואל היושב בתענית נקרא חוטא עיין תוס' מה שהקשו מפרק החובל ומדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' דעות למדתי ישוב לקושיית התוס' דהוא ז"ל פסק שם כר"א הקפר דנקרא חוטא על שציער עצמו מן היין וכתב עוד שם וכן היושבים בתענית תמיד לא דרך טובה הוא משמע מדבריו דלא מיקרי חוטא אלא היושב בתענית תמיד אבל אם יושב בתענית לצורך תשובה על איזה חטא או על איזה צרה ר"ל דרך טובה הוא ולפ"ז לא תיקשי מפ' החובל דהתם ביושב בתענית לאיזה צורך מיירי ובזה לא נקרא חוטא ובהכי מתיישב נמי הא דיש לדקדק על דברי שמואל מהא דכ' הרמב"ם ז"ל דמצוה על היחיד להתענות בעת צרה ר"ל כמו על הציבור ולפי הנ"ל ניחא דליכא איסורא אלא במרבה בתעניות נדבה ור"א ס"ל דאם מצי לצעורי נפשי' מותר להרבות בתעניות ונקרא קדוש והתוס' לקמן ד' כ"ב גבי פלוגתא דיחיד אם רשאי לסגף עצמו בתעניות כתבו דהני תנאי פליגי בלא מצי לצעורי נפשי' ויש לדקדק בדבריהם א"כ ל"ל להש"ס למימר טעמי' דר' יוסי משום שמא יצטרך לבריות תיפוק לי' דאסור מקרא דבקרבך קדוש ולפמש"כ א"ש דהתם מיירי בעת צרה דמצוה בזה להתענות אלא דאסור לסגף עצמו ולהחליש כחו משום שמא יצטרך לבריות. וזה שכ' הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' דעות ובכלל זה אלו שמתענין תמיד לא דרך טובה היא ואסרו חכמים לסגף א"ע בתענית. והן שני דברים להרבות תמיד בתענית אסור אפילו מצי לצעורי נפשי' ולסגף עצמו אסור אפילו בע"צ ר"ל ונפלא בעיני לשון הלח"מ ז"ל בפ"א מה' תענית שתמה על מה שלא כתב הרמב"ם ז"ל דינא דיחיד אם רשאי לסגף א"ע ע"ש והלא כתב בפירוש בה' דעות דאסור לסגף א"ע:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף