קרן אורה/תענית/טו/ב

קרן אורה תענית טו ב

דף ט"ו ע"ב

תוס' בד"ה נותנין אפר כו' ואותו אפר הוי מעצם אדם וכן כתבו לקמן בד"ה אפר מקלה ובדברי הרמב"ם ז"ל לא מצאתי מבואר כן וגם קשה קצת לשרוף עצמות אדם בשביל זה ואי בעינן אפר מעצמות יותר טוב לשרוף מעצמות איל זכר לאילו של יצחק ולא מצאתי כעת בשום פוסק חבר לדברי התוס' ז"ל בזה וצ"ע:

שם מתני' על הראשונה הוא אומר מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה כו' ונראה לפרש הא דמתחילין להוסיף בגואל ישראל כדי שיהיו ז' ברכות בתוס' וכן בטעם מספר הז' תעניות האחרונות וגם כל הסדר אשר עושים בזה והוא ע"פ מה שמבואר אצלינו במ"א על ענין שבע שנים השבע וז' שני הרעב שנ' בתורה בחלומו של פרעה כי זאת ידוע כי התנהגות העולם הוא ע"פ קבלת שבעת ימי בראשית ממקור העליון והכל תלוי בהכשר מעשי האדם כי אם הוא מוטב במעשיו אזי ההשפעה מתרבה ברב טוב בהן והמה משפיעין לעוה"ז ואם ח"ו להיפך אז מסתלק ח"ו השפע הטוב ומושלים בעולם ז' שני הרעב חלילה כי זלע"ז עשה כו' כידוע. ועל הכוונה הזאת אמרו ז"ל במכילתין ז' עבירות שגורמין עצירת גשמים. א) אם נתחייבו כליה חלילה. ב) ביטול תרומות ומעשרות. ג) מספרי לה"ר ד) בשביל עזי פנים. ה) בשביל ביטול תורה. ו) בשביל עון גזל ז) בשביל פוסקי צדקה ואין נותנין. ע"כ כאשר עברו הראשונות ולא נענו גוזרין ז' תעניות כנגד ז' ימי בראשית. ועיקר הכוונה היא התשובה שלימה שע"י ישוב המקור העליון להשפיע טובה וברכה לז' ימי הבנין ולזה רמזו ז"נ מי שענה בכל ברכה כי בחי' מי הוא המקור כידוע ומוסיפין בהן ז' ברכות וע"י הברכות יפתחו צינורי ההשפעה לכל ברכה כמדתה ותחילת התוס' הוא בגואל ישראל נגד מדת חסדו ית' אשר היא הגואלת אותנו מכל צרה כמש"נ אם יגאלך טוב כו'. ואם נתחייבו ח"ו כליה המדה הזאת עומדת לנו לעד כמש"נ וחסדי מאתך לא ימוש. ומסיימין בברכה זו מי שענה לאברהם אבינו בהר המורי' כי שם הבטיח לו ה' להרבות זרעו לעד הוא יענה גם היום ויוסיף חסדו הגדול עמנו. הברכה השני' אומרין זכרונות היא באה לעורר מדת רחמיו ית' כמש"נ הבן יקיר לי כו' כי מדי דברי כו' זכור אזכרנו כו' רחם ארחמנו. וע"י התשובה מביטול תורה אשר העון הזה גורם השכחה למעלה כביכול כמש"נ ותשכח תורת כו' אשכח בניך כו' וכאשר ישובו אליו ית' יתעוררו רחמיו ויזכרנו לטובה ולהכי מסיימינן מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יעננו. ובירושלמי איתא מי שענה למשה ולאבותינו כי מדת הזכירה והרחמנות הוא בחי' משה והוא המעלה אותנו מים וגם עתה יזכירנו לטובה. הברכה הג' ברכת שופרות כדי למרק מדת דינו הגדול אם נתגברה ח"ו בעון גזל ואם אין דין למטה כו' וע"י התשובה בזה יתהפך מדת הדין למדת הרחמים. ומי שענה ליהושע בגלגל כי למה נקרא שמה גלגל ע"ש היום גלותי חרפת מצרים מה שאמרו ראו כי רעה נגד פניכם כוכב של דם הוא סימן לחרב הדין הקשה לרעה חלילה ובימי יהושע נהפך לטובה לדם המילה וראה יהושע שם מלאך ה' וחרבו שלופה בידו ושאל אותו הלנו אם לצרינו והשיב לו כי בא לעזרתו ונהפך חרבו הקשה נגד שונאינו ומי שענה ליהושע הוא יענה אתכם כו'. הברכה הרביעית נגד מדת נצחונו של הקב"ה אשר הפגם מגיע אלי' בעון מספרי לה"ר כי במדה הזאת נאמר וגם נצח ישראל לא ישקר ע"כ אומרים אל ה' בצרתה לי כו' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה למען ישובו מחטא הגדול הזה ומי שענה לשמואל כי נתגבר אז נצחונו הקדוש לטובה כידוע הוא יענה אתכם כו' ברוך שומע צעקה כי כל זמן שנשמע בין ישראל קולו של לה"ר ח"ו לא ישמע קול צעקתם כמש"נ נתנה עלי בקולה כו' ואם ישובו אז ישמע צעקתם. הברכה החמישית אומרים אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי כו' אל יתן למוט רגלך. והנה אליהו זכור לטוב אמר לישראל עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים כי עיקר התגברות הסט"א הוא בבחי' ירכין כמשאז"ל הני ברכי דשלהי מינייהו וביותר בירך שמאל. ובכל עת שאין האמונה והבטחון בשלימות על ה' לבד נקרא בחי' פסח כי פעם עיקר המעמד הוא על בטחונו ית' ופעם יפול מצד הסט"א עייפות במעמד הזה ובוטחים על חילם וזרועם וכמשאז"ל הני ברכי דשלהי והוא מבחי' ותקע כף ירך יעקב כידוע ואליהו ז"ל העמיד כל ישראל על רגליהם ועל ה' לבד ישענו וכמשאז"ל בדורות אלו האחרונים כי יסיר ה' מאתנו כל הבטחונות הכוזבות ועל מי יש לנו להשען על אבינו שבשמים להתפלל לפניו ית' ולהודות לו בכל עת ובכל שעה. והנה החטא של עזות פנים בא מצד זה אם אין יראת ה' על פניו ואינו בוש מלפניו ית' ואלו הי' לו לב לדעת כי אין לאדם שום כח מעצמו אפילו תנועה קטנה שהוא מהלך ברגליו ודאי יבוש ויכלם ממורא שמים וכמש"נ אם לא שויתי ודוממתי כגמול עלי אמו ע"כ אומרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ כו' כי עיקר התשובה בזה הוא לבטל כל מחסה כזב ובטחון שוא ומעם ה' לבד יהי' עזרתינו ולו לבד נתפלל ונודה. ומי שענה לאליהו הוא יענה אתכם ברוך שומע תפלה. הברכה הששית מתחילין ממעמקים קראתיך כי בעון פוסקי צדקה ואינן נותנין גורמים ח"ו להסגר אוצר הטוב אשר הוא יסוד העולם ונופלין ח"ו בנוקבא דתה"ר ומה שאירע ליונה הוא מעין זה הי' כי בשביל שכבש נביאותו נדר לעמקי מצולה ומבטן שאול שמע ה' קולו ומי שענה ליונה הוא יענה אתכם. הברכה השביעית אומרים תפלה לעני. בחי' עני ידוע כי היא סיהרא דלית לה מגרמא כלום ועיקר תיקונה הוא ע"י הפרשת תרומה ומעשרות כמבואר בזוה"ק תרום ה' והיא בחי' מעשר ומסיימין בה מי שענה לדוד ולשלמה בנו בירושלים כי הם עיקר בוניה הוא יענה אתכם ותתרומם למעלה ברוך מרחם על הארץ. כי היא בחי' ארץ. ולעומת זה עושין ז' מיני התשובה נתינת אפר בראש כל אחד ונתינת אפר ע"ג התיבה ויוצאין לרחובה של עיר ומוציאין התיבה לרחובה של עיר ומתכסין בשקין ויוצאין לבהמ"ק ותוקעין בקרנות כדאיתא בירושלמי וכנגד זה חשיב ז' מעלות בש"ץ: א) מטופל ואין לו. ב) וביתו ריקן. ג) ופרקו נאה. ד) ושפל ברך. ה) ומרוצה לעם. ו) ויש לו יגיעה בשדה. ז) ויש לו נעימה וקול ערב:

שם גמרא אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים ע' רש"י ז"ל ועיין מהרש"א ז"ל מש"כ בזה ובדברי הר"ן ז"ל ול"נ דמשום חשיבותייהו עושין להם ביוש יותר גדול וכמבואר בירושלמי כדי לפרסמן ויתעוררו העם יותר לתשובה וק"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף