קרן אורה/תענית/טו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף ט"ו ע"א

גמרא מתקיף לה ר"ז אי הוי כתיב ושרים ישתחוו כדקאמרת כו' נראה דצ"ל הכי אי כתיב שרים ישתחוו כדקאמרת דאי הוי כתיב ושרים ישתחוו נמי מצינן למימר דהא והא עביד כי היכי דאמרינן לעיל גבי יהושע וכלב ופשט מאמרים אלו עיין במהרש"א ז"ל בח"א:

שם גמרא צדיקים לאורה כו' יש לדקדק הא כתיב בסיפא דקרא שמחו צדיקים בד' ולדברי רש"י ז"ל דישרים עדיפי מצדיקים יש ליישב פירושא דקרא הכי אור זרוע לצדיק כו' כי הצדיק ע"י זריעת מעשיו טובים מצמיח לו אורה וישרים הגדולים מצדיקים יצמיחו להם מפרי מעשיהם שמחה ואמר הכתוב גם שאין לצדיקים שמחה מצד עצמן עכ"ז שמחו בד' כי בחסדו וטובו הגדול כולם ישמחו ועזה"ד נאמר במ"א שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב כי צדיקים ישמחו בו וישרים ירונו. ועיין מהרש"א ז"ל שהביא ראי' מנוסח של נשמת דצדיקים עדיפי. ויפלא אמאי לא הביאו מנוסח תפלת ר"ה איפכא ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו כו' ולפי הנוסחא מאי צדיקים יראו וישמחו משמע נמי כשיטת רש"י ז"ל כי לע"ל כ"א יעלה מעלה ויזכו צדיקים לשמחה וזש"כ וצדיקים ישמחו ויעלצו כו' וישישו בשמחה כי יהי' להם לששון שזכו למדריגת השמחה:

הדרן עלך פרק מאימתי

ובעז"ה נתחיל לפרש פרק סדר תעניות

רש"י בד"ה אפר מקלה כו' ואפר מקלה גנאי יותר מעפר סתם הא דאיצטריך להכי היינו משום דפליגי אמוראי לקמן למה נותנין אפר וח"א לומר הרי אנו חשובין לפניך כאפר ולדידי' תיקשי למה תנן במתני' אפר מקלה לזה כתב רש"י ז"ל דבאפר מקלה יש גנאי יותר וגם הוא מודה דלכתחילה נותנין אפר מקלה אלא דאם אין אפר מקלה נותנין עפר סתם אבל למ"ד כדי להזכיר עקידת יצחק בעינן דווקא אפר מקלה ועיין בלח"מ מש"כ בזה וכן משמע מקרא דאברהם דאפר מגינה יותר מדאמר ואנכי עפר ואפר. ונראה דעפר אמר על שפלת גופו כי הוא עפר מן האדמה ואפר הוא על שפלות הנפש כי בערך אש העליונה היא נחשבת לאפר וכן אמרו ז"ל אדם אפר דם מרה בשר בושה סרוחה רמה וידוע כי שם אדם על צורת הנפש ובשר הוא שם הגוף ומפני זה זכה אברהם בשכר שני אלו לשני מצות עפר סוטה ואפר חטאת אפר חטאת לטהר טומאות הנפש כמש"נ לנפש לא יטמא כו' ועפר סוטה לטהר טומאות הגוף כמו שאז"ל אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים ובירושלמי אמרו הטעם כדי להזכיר זכותו של אברהם אבינו ע"ה וע"פ מש"כ בכוונת רש"י ניחא נמי הא דיקשה מאי פליגי אמוראי לקמן בזה הא כבר איפליגי תנאי בזה בברייתא בגמרא ת"ק ור"נ אבל למש"כ ניחא דאמוראי תרווייהו ס"ל כמתני' דבעינן לכתחילה אפר מקלה ודו"ק:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף