קרן אורה/תענית/ו/א

קרן אורה תענית ו א

דף ו' ע"א

גמרא או אינו אלא יורה שמשיר כו' ת"ל מלקוש כו' אי אינו מלקוש כו' ת"ל יורה לפירש"י ז"ל שכ' דקללה שיש בזה אין בזה א"ש דיליף חד מחברי' דלהא מילתא לאו לקללה הוא אבל לדברי התוס' ק"ק היכא ילפינן מהדדי ולפי גירסת הש"ס משמע דלבתר הכי דקאמר מה יורה לברכה אקרא דכי נתן לכם המורה לצדקה קסמיך אבל לגירסת הילקוט וכמו שהביא המהרש"א ז"ל בח"א קשה קצת:

שם גמרא אמר רב חסדא הלכה כר' יוסי כו' אמימר מתני לה להא דרב חסדא בהא לישנא כו' אמר רב חסדא הלכה כר' גמליאל לכאורה נראה דהני לישני פליגי אהדדי דלמאן דמתני אליבא דרב חסדא הלכה כר"ג היינו כר' יהודא דאמר בכירה בז' מרחשוון וכמש"כ רש"י ז"ל בד"ה נראה לרבי כו' אבל באמת אין זה מוכרח דלגירסת רש"י ז"ל דאמר ר"ח הלכה כר' יהודא תיקשי מאי פסק כר"ג הא לר"ג משמע דס"ל נמי דרביעה ראשונה בג' מרחשוון אלא משום עולי רגלים מאחרינן וכדתנן כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת ולר"ח דס"ל כר' יהודא בלא"ה זמנה של שאלה בז' מרחשוון משום דהוי זמנה של רביעה ראשונה ע"כ נראה לקיים נוסחא דילן הלכה כר' יוסי ולא תיקשי מהא דפסק כר"ג דלענין שאלה שאני דמן הדין הי' צריך להתחיל לשאול תיכף אחר החג סמוך להזכרה וכדאמרי' לעיל אלא משום עולי רגלים מאחרינן עד ז' מרחשוון ואתי תרווייהו פיסקא דרב חסדא שפיר וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל דלענין שאלה פסק כר"ג ולענין זמנה של רביעה פסק כר' יוסי בה' נדרים ובה' מת"ע ע"ש ועיין בלח"מ בה' תענית שהקשה קושיא עצומה על דברי הרמב"ם ז"ל כיון דפסק כר' יוסי א"כ אליבי' היחידים מתחילין להתענות בר"ח כסליו וכדאמר ר' יוסי להדיא ואמאי פסק כסתם מתני' דבי"ז מרחשוון היחידים מתענין והא מתני' אתיא כר"מ. ונרא' ליישב קצת דלפי מה שכתבתי דרח"ס פסק בשאלה כר"ג א"כ מאי נ"מ בזמן רביעה ראשונה דליכא למימר לענין שאלה דהא שאלה קדמה אפילו לרביעה ראשונה וע"כ צריך לומר דתרווייהו ראשונה ושלישית נ"מ לענין תענית דברביעה ראשונה היחידי' מתחילין להתענות ובשלישית גוזרין תענית על הציבור ושפיר אתיא סתמא דמתני' לקמן אליבא דהלכתא דפסקינן כר' יוסי בזמנה של רביעה ולפ"ז צ"ל דהא דפסק רב חסדא כר' יוסי היינו לזמנה של רביעה אבל לא בהא דאמר ר' יוסי דאין היחידים מתחילין להתענות כו' ועיין בתוי"ט במשנה ה' ד"ה הגיע זמנה של ר"ח כסליו כו' מש"כ ומתני' דהכא כר"ז דהילכתא כוותי' לכאורה אינו מובן דוודאי לא מצי אתיא כר' יוסי דאליבי' היחידים מתענים בר"ח כסליו ולמש"כ א"ש ומה שהביא שם בשם הר"ן ז"ל דמש"ה ממתינין לגזור תענית על הציבור עד ר"ח כסליו אפילו לר"מ דכבר עברה זמנה של רביעה שלישית משום דבשנה אפילה מתעכבת עד ר"ח כסליו ולא הבנתי דא"כ תיקשי לר' יוסי אמאי אין גוזרין על הציבור תיכף בר"ח כסליו ומה שהביא שם עוד דברי הכ"מ בדעת הרמב"ם ז"ל בפי' זמני הרביעה דכולהו קאי אזמן רביעה שני' בשנה בכירה ובינונית ואפילה וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל במס' פאה דעיקרה של רביעה מה שהוא לצורך הזרעים אינה אלא אחת ויש לה ג' זמנים לפי עת השנה ועלה נחלקו כל הני תנאי ולפ"ז הא דאמרינן בשלמא ראשונה ושני' כו' היינו ברביעה שני' גופא שהיא נחלקת לג' זמנים והשתא קשה מאי דפסק הרמב"ם ז"ל פ"א מה' מת"ע מאימתי כל אדם מותרים בשכחת זיתים משתרד רביעה שני' בשנה אפילה דהיינו מר"ח כסליו והכא אמרינן להדיא שני' למאי רב זביד אמר לזיתים כו' והיינו זמן הבינוני של רביעה שני' ועיין בלח"מ ז"ל בה' תענית. ונראה ליישב קצת דאדרבה מכאן יש סעד לדברי הרמב"ם ז"ל מדאמר ר' זירא לנדרים דמתני' הוא במס' שביעית ואמאי לא קאמר לזיתים דמוקדמת היא במס' פאה ש"מ דס"ל דבזיתים הוא רביעה שני' בשנה אפילה שהיא האחרונה ושאר אמוראי נקטי כסדר דלהלך בשבילי הרשות הוא מעין מתניתין דעד אימתי עניים נכנסין לפרדסות דתנינן בתר מתני' דהנודר עד הגשמים ובתר הכי תנינן התם הא דעד אימתי נהנין בתבן ובקש של שביעית אלא דיש לדקדק אמאי לא הביאו הא דמגבב ביבש ומשכיר בית לחבירו עד הגשמים דנשנו קודם כל הני משניות ותנן בהו נמי רביעה שני' וצ"ע:

תוס' בד"ה גשמים שירדו כו' ואנשי נרבונ"א גורסין כו' וצ"ל לגירסתם הא דאמרי' כמאן כר' יוסי ולא מצי אתיא כר' יהודא דלר' יהודא נמי איכא ז' ימים בין רביעה שני' לשלישית משום דאליבי' בו' ימים סגי וברצופין כה"ג וק"ל וע' בר"ן בנדרים מה שפי' בהא דגשמים שירדו וצ"ע ליישב לגירסת רש"י ז"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף