קרן אורה/תענית/ג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ג' ע"א

גמרא ר' נתן אומר בקודש הסך נסך כו' בשני ניסוכין הכתוב מדבר. יש לדקדק א"כ מאי אירי' בחג בכל ימות השנה נמי ועיין בתוס' זבחים פרק השוחט והמעלה ד' מש"כ בזה ועיין בילקוט שמואל משדר"ש על קרא דוישאבו שלשת הגבורים ויסך אותן דוד כו' ע"ש:

שם גמרא אי ר' יהושע נימא חד יומא כו' לפי מה שפירש"י לעיל דהא דאמר ר' יהודא משעת הנחתו היינו משביעי א"ש פירכת הש"ס דכיון דאמר ר"י דמזכיר בשביעי ע"כ מניסוך המים גמר וס"ל דניסוך לא הוי אלא בשביעי ולימא חד יומא אלא לפי' התוס' דמשעת הנחתו היינו בליל יום שמיני מאי פריך הש"ס לימא חד יומא כיון דלא גמר מניסוך כלל ואינו צריך להזכיר אלא בשמיני שהוא בזמנו א"כ מצינן למימר דס"ל או כריב"ב או כר"ע וצ"ל דלמאי דס"ד דהש"ס לדברי המקשן מפרש להא דאמר ר' יהושע משעת הנחתו היינו בשביעי אבל למסקנא דלא גמר כלל מניסוך מפרשינן משעת הנחתו היינו בליל שמיני ובזה מיושב דברי רש"י ז"ל דלכאורה סתרי אהדדי לעיל פי' משעת הנחתו היינו בשביעי והכא בד"ה אלא ר"י מסיק בסה"ד לפיכך אין מזכירין אלא בי"ט האחרון ולפ"ז לא גרסינן משעת הנחתו דהיינו בשביעי ועי' מהרש"א ז"ל מש"כ בזה. וראיתי בירושלמי דפריך מחלפא שיטתו דר"י הכא אמר משעת הנחתו דהיינו תיכף אחרי תפלת שחרית וכל יום שביעי צריך להזכיר והכא אמר מי"ט האחרון ומשני כל היום כשר לנטילת לולב וא"כ משעת הנחתו בי"ט האחרון והן הן הדברים שכתבתי בדעת המקשן ולפי המסקנא לדברי הש"ס דילן אלא דאכתי אינו מדוקדק מה שפירש"י לקמן בד"ה האמר משעת הנחתו דהיינו בשביעי ולפמש"כ הא מסיק הש"ס דמשעת הנחתו דס"ל היינו בשמיני וי"ל דהכי משמע לשון הש"ס דר"י דמתני' דאמר מי"ט האחרון של חג ור"י דברייתא דאמר משעת הנחתו פליגי אהדדי וזה אינו אלא אם נפרש דמשעת הנחתו היינו בשביעי אבל אם נפרש אשמיני ליכא פלוגתא כלל בינייהו ולשיטת התוס' ז"ל צ"ל דאכתי איכא פלוגתא דלר"י דברייתא מזכיר בליל שמיני ולר"י דמתני' אינו מזכיר אלא בשחרית אבל לא בליל ח' משום דהוי דומיא דר"א דאמר בי"ט הראשון הוא מזכיר והיינו בשחרית כדמסיק הש"ס לעיל משעת נטילת לולב ה"נ בי"ט האחרון דקאמר ר"י הוא בשחרית ודו"ק:

שם גמרא מ"ט אמר ר"ח לפי שאינן נעצרים ובירושלמי איכא פלוגתא ואיכא מ"ד דעל הטל נמי נשמע לו אלא דלא הותר הנדר אח"כ אלא על המטר וטל ממילא הותר דנדר שהותר מקצתו הותר כולו ואיכא מ"ד התם דלא הותר נדר של טל אלא עד שהוצרך להחיות בנה של הצרפית ותח"ה היא בטל ולמ"ד דמיעצר צ"ל אלומי' הא דתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר לאו משום דלא מיעצרי אלא משום דעיקר הברכה הוא ע"י הגשם וכן מקרא דלעבדו בכל לבבכם לא שמעינן אלא מטר וק"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף