קרן אורה/שבת/קמב/א
גמרא תניא כוותיה דרבא המוציא אדם וכליו עליו פטור בידיו חייב. הנה התוס' לעיל בפרק המצניע כתבו בהא דחי נושא את עצמו דאין לומר דפטור מחמת דהוי שנים שעשאוהו דהא הוי זה יכול וזה אינו יכול ולכאורה מכאן נמי משמע דלאו משום האי טעמא דא"כ אמאי חייב על מה שבידיו הא בזה ג"כ מסייע ליה אדם הנושא אבל לענ"ד אפשר לקיים סברא זו דאין זה דומה לזה יכול וזה אינו יכול כיון דבשום בע"ח א"א לעשות כל המלאכה בלי סיוע הנישא ע"כ אין זו בכלל העושה את כולה ול"ד לזי"כ וזאי"כ דהתם היכול ביכולתו לעשות כל המלאכה ולהכי על החפץ שבידו חייב כי בחפץ הוי זי"כ וז"א יכול ונראה דאינו חייב הנושא אלא היכא שהנישא הי' בידו החפץ כבר והוא נטלו והוציאו עם החפץ אבל אם בשעה שנושאו לקח הנישא חפץ והוציאו הנישא חייב ולא מצאתי דין זה מבואר ויש לדקדק בפטור דרישא אם הי' מלובש בהן דמשמע אבל אסור ויש מזה קצת סעד לפירש"י ז"ל לעיל בפ' במה אשה בהא דוחילופיהן באיש דקאי נמי אפטור אבל אסור היינו ביש עליה חותם ומש"ה תני הכא פטור משום דעל טבעותיו לא מצי למיתני התירא וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |