קרן אורה/שבת/קלג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קלג TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
בית מאיר
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף קל"ג ע"א

גמרא אמר רב יהודא הלכה כר"ע עיין בתוס' שהכריחו דצריכותא לא קאי אדר"ע מדלא הביא נמי הא דר"ע במנחות ולעיל כתבנו מזה והנה באמת לא מצינו בפירוש לר"א דפליג גבי מנחות אר"ע ואפשר מודה ליה בהא דלא ריבתה תורה בהן מכשירין באומר לקוץ בהרתו קמכוין עיין בזה במשל"מ בה' טומאת צרעת מש"כ בזה ויש להעיר עוד מהא דפליגי רבא ואביי באפשר ולא קמכוין אליבא דר"ש ואין פנאי כעת:

שם במשנה אם לא שחק כמון מע"ש כו'. הראשונים ז"ל נחלקו אם אי אפשר לו ללעוס בשיניו אז ידחה המילה או ידחה שבת יש מהראשונים דס"ל דמכשירין שלאחר המילה נמי אם אפשר לעשותן מע"ש ולא עשאן ידחה המילה והביא הרשב"א ז"ל ראיה לדבריהם מהא דאמרי ב"ה לא ישחוט בי"ט אלא א"כ הי' לו דקר נעוץ ואם שחט יחפור בדקר ואפ"ה לא שרינן לי' לכתחילה לשחוט וה"נ אסור למול ויש לדון בראיה זו חדא כמש"כ הר"ן ז"ל ע"ש ועוד דהתם הכיסוי הוא דבר האסור אלא בדיעבד התירו ע"כ אסור לגרום שיבא לידי זאת אבל הכא לחלל שבת משום סכנה מותר הוא ואמאי ידחה מצות מילה משום דיצטרך לחלל שבת אח"כ ועוד התם כל עיקר מילתא מדרבנן הוא והיכא מצינן למילף מזה לדין תורה ולפום ריהטא עלה בדעתי להביא קצת ראיה לדברי הרז"ה והרשב"א ז"ל מהא דאמרינן לקמן הא דתניא ולא ספק בן ז' וס' בן ח' דוחה שבת לא נצרכה אלא לר"א למכשירי מילה אבל מילה עצמה מותר ממ"נ ואמאי לא אמרינן דאיצטריך אפילו לרבנן דאסור למולו משום דלא יוכל לחלל שבת בשביל מכשיריו שלאחר המילה אלא ש"מ דבכה"ג אפילו בוודאי נמי אסור למול אבל זה אינו דדחי' כזו היא מחמת ספק נפשות ואין ענין לערלתו דאסמכוהו רבנן עליו אבל עיקרא דהאי מילתא ראיתי בדברי הרמב"ם ז"ל דילפינן לה מהא דתנן דאין טורפין יין ושמן ואין שוחקין את הכמון וכיון דסכנה היא אמאי לא והתוס' כתבו דכל היכא דאפשר לשנויי משנינן ולא ניחא להו בזה דהיכא מצינו דצריך לשנויי בסכנת נפשות ועוד אי היתירא דהכא הוא משום סכנה א"כ הא דאמרינן יין ושמן חזו בשבת לחולה תיפוק לי' דאיהו גופא חולה הוא ויש בו סכנה אלא ש"מ דכל שאפשר לעשותן מע"ש אסור לעשותן בשבת וידחה המילה ואלו הדברים כמו ללעוס בשיניו או ליתן יין ושמן על סמך זה מותר למול לכתחילה בשבת ולהכי פריך אפילו על סמך לשרוף יין ושמן נמי לישתרי לכתחילה למול דהא חזי לחולה ואכתי יש להבין מאי מהני דחזי לחולה הא עכ"פ לכתחילה אין להביא לידי שבות דהעמידו דבריהם במקום כרת וצ"ל כיון דחזי אפילו לחולה שאין בו סכנה לא החמירו בו כ"כ ופשט המשנה באמת מורה כשיטה זו אלא דקשה לפ"ז דמתניתין איירי לענין למול לכתחילה א"כ אמאי התירו להביא חלוק מחצר אחרת והרמב"ם ז"ל לא כתב להא דמביא אפילו מחצר אחרת בפסקיו ועיין בר"ן ז"ל ומש"כ שם זהו דעת הרמב"ם ז"ל צ"ל הרמב"ן ז"ל דהרמב"ם ז"ל ס"ל כשיטת הרז"ה והרשב"א ז"ל ועיין במנחות דף ע"ב ובפ' שתי הלחם דמכשירין שא"א לעשותן דוחה שבת לכ"ע אבל התם זמן המכשירין נמי בשבת הוא. ומה שיש לדבר עוד בזה היאך אפשר לומר דהכל תלוי באם אפשר לעשותן מע"ש הא במכשירין שקודם המילה אפילו א"א לעשותן מע"ש כמו הזאה או נולדה לו יבלת בשבת אפ"ה אינו דוחה את השבת וע"כ עיקר הטעם דלא התירה התורה אלא המצוה עצמה בזמנה בשבת אבל לא מכשיריו וא"כ איך מדמינן מכשירין שלאחר המילה לשל לפני המילה דבלאחר המילה מכשירין שא"א לעשותן מע"ש וודאי מותר למול כמו המציצה דלא הוי אלא מכשירי' ולא אמרינן תדחה המילה ולא נצטרך לדחות את השבת בשביל מכשירין ואלו במכשירין שלפני המילה בכה"ג דוחין את המילה וכיון דאין הדבר תלוי באפשר ולא אפשר תו ליכא למילף מכשירין שלאחר המילה ממכשירין שלפני המילה דכיון דאמרה תורה ביום ואפילו בשבת לא חששה למה שצריך לחלל אח"כ בשביל המכשירין וא"כ ה"ה במכשירין שאפשר לעשותן מע"ש אם שכח לעשותן לא ידחה המילה וקצת ראי' לזה מהא דהשיב ר"ע לר"א מה לי אם דחו מכשירין שלאחר הפסח שכבר דחתה שחיטה ומה תשובה היא זו הלא ע"ז אני דן דלא ידחה שחיטה את השבת כדי שלא יצטרך לחלל אח"כ בשביל מכשירין אלא ש"מ דלא חיישינן לזה ואין סברא לדחות המצוה משום סופה והדברים ארוכים וצריכין עיון גדול בש"ס:

עוד אדבר קצת בהא דבעי רבה למימר בפ' א"ד בטעמא דר"א דאמר הזאה לא דחי' שבת משום דגברא לא חזי ואינו מחויב לתקן עצמו ולטהר מטומאתו ואמר רבה קטן חולה לדברי ר"א אין מחמין לו חמין להברותו כיון דלא חזי לא רמי' חיובא ורבא אמר הכל חולין אצל מילה ואפילו בריא אין מחמין לו חמין ויש לדקדק א"כ אמאי מחללין שבת במכשירין לר"א כיון דלא חזי ואינו מחוייב לתקנו לא יתקנו ולא יחלל שבת אלא ע"כ מחוייב הוא לתקנו להכשירו למילה וא"כ אמאי לא יחום לו חמין כיון דרמי' חיובא עלי' וכ"ת דלא רמי' חיובא עלי' אלא אם אין צריך לשום מלאכה אבל לעשות מלאכה אסור כ"ז שלא נראה למול א"כ מאי פריך ליה אביי מערל שלא מל ענוש כרת ומאי קושיא כיון שיש בידו למול אם לא מל ענוש כרת דרמי' חיובא עלי' לתקן עצמו ואין כאן מקומו להאריך בזה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף