קרן אורה/שבת/קלא/ב
גמרא אמר קרא ביום אפילו בשבת יש לדקדק מנ"ל לרבות דדחי שבת הא איצטריך קרא לרבות לי"ט גופא דמותר לקוצרו מן המחובר ושבת מנ"ל ובאמת יש להבין להנך אמוראי דס"ל די"ט לא הוי אלא ל"ת גרידא אמאי לא יבא עשה דלולב וסוכה ושופר וידחה ל"ת וי"ל דבעידנא דמיעקר לאו לא מקיים עשה דמכשירין אין בהם קיום מצוה והא דאמרינן בר"ה וי"ט עשה ול"ת ההוא לרווחא דמילתא וצ"ל דביום רבויא הוא באיזה יום שיהיה:
שם גמרא ס"ד אמינא נילף מסוכה מה להלן ימים אפי' לילות אף בלולב ימים ואפילו לילות. מכאן משמע קצת כד' הט"ז בה' ר"ה דמצות לקיחת לולב לכתחילה הוא כל היום ושפיר ה"א למילף מסוכה אפילו לילות ואי יוצא בלקיחה פ"א א"כ אין הדבר שוה דבסוכה המצוה יום ולילה ובלולב היינו דאם נטלו בלילה נמי יצא דאין סברא לחיובי ביום ובלילה דמנ"ל הא כיון דיוצא בפ"א אבל בפרק לולב וערבה איתא להדיא דלא הוי אלא מצוה הנוהגת לשעה ונראה דמשום האי טעמא לא ניחא ליה לר"א למילף גז"ש שבעת ימים מסוכה דימים אפילו לילות עוד אפ"ל דמש"ה לא יליף מסוכה דאליביה הא דסוכה נוהגת ביום ובלילה אין אנו צריכין למילף ממילואים בגז"ש דתשבו אלא ילפינן מתשבו כעין תדורו דחייב לאכול אחת ביום ואחת בלילה וא"כ ליכא למילף לולב מסוכה דסוכה שאני דהוי כעין דירה:
שם בגמרא אלא יליף ז' ימים ז' ימים מלולב וכתבו התוס' ז"ל דשבעת הוא מופנה. וק"ק דמנין הוי ידעינן כמה ימים לשמוח בלולב ונראה דאין זה אלא גילוי מילתא בעלמא דשבעת הימים הוא בלי הפסק אפילו בשבת אלא דקשיא לי הא לולב אינו דוחה את השבת אלא ביום ראשון בלבד אבל כל ז' אינו דוחה אפי' במקדש כדאיתא בר"פ לולב וערבה וא"כ היכא ילפינן מינה לסוכה דדוחה כל ז' וכן קשה במאי דקאמר וניתי הנך ונגמר מיני' וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |