קרן אורה/שבת/קיג/א
תוס' בד"ה כלל אמר ר' יהודא כו' ובירושלמי עמדו ע"ז הא לרבנן לא משני דהכי קאמר ר"י כל קשר שהיא לשעה אין חייבים עליו ועי' בק"ע שכתב בכוונת הירושלמי כתירוץ השני של התוס' ז"ל ודוחק. ונראה דהירושלמי אינו מדייק כלל הך דיוקא דיש קשרים שאין חייבים עליו דהוא מילתיה באפי נפשיה אלא דקאי אסיפא דקושרת אשה וא"כ אכתי לא שמעינן אם עומד הקשר להתקיים זמן מה מה דינו וזה הוא דקאמר ר' יהודא הכא כל קשר שאינו של קיימא אלא לשעה אין חייבים עליו ע"כ מתיר הכא בחבל אף דעומד להתקיים קצת אפילו בחבל דגרדי והנה לשיטת הרמב"ם ז"ל שכתב דקשירת דלי בחבל אין בה אלא משום שבות משום דלאו מעשה אומן הוא אתיין דברי ר' יהודא כפשטן דלהכי לא גזר ר"י דגרדי אטו חבל דעלמא משום דחבל דעלמא נמי אין בו אלא משום שבות משום דלא מיקרי קשר של קיימא כיון דלאו מעשה אומן הוא וזהו דאמר ר' יהודא כל קשר שאינו של קיימא היינו שאינו מעשה אומן אין חייבים עליו ודברי הרמב"ם ז"ל מוכרחים מסוגיא דפסחים דרמינן התם דר"י אדר"י ורבנן אדרבנן מהא דלא יקוב אדם שפופרת דהתם רבנן גזרו ור' יהודא לא גזר והכא גבי עניבה רבנן לא גזרו ור"י גזר ואי נימא דקשירה דהכא הוי מלאכה גמורה א"כ מאי פריך דר"י אדר"י דילמא התם לא גזר ר"י משום דאפילו אם יסתפק ליכא איסורא דאורייתא אלא חשש מוקצה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ה מה' שבת וכי תימא דלר' יהודא איכא איסורא דאורייתא משום מכבה דאיהו ס"ל דמלאכה שאצ"ל חייב ז"א דהא הרמב"ם ז"ל פסק ג"כ דמלאכה שאצ"ל חייב עליה ומסתפק מן השמן שבנר חייב משום מכבה כמ"ש בפי"ב ואפ"ה כתב הטעם משום מוקצה ש"מ דליכא בזה משום מכבה ועי' בלח"מ שם בפ"ה:
שם גמרא התם חבל דעלמא הכא חבל דגרדי הרמב"ם ז"ל פי' כאן דלא כפירש"י ז"ל אלא חבל דעלמא אסור לטלטלו וחבל דגרדי מותר לטלטלו ונראה משום דהוי קשיא ליה קושית התוס' דהא רבנן גזרו חבל דגרדי אטו חבל דעלמא לזה פירש דאין בזה שום קשירה כלל אלא הטעם משום טלטול. ולולי דמסתפינא הייתי אומר שגירסת הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל הי' הכא חבל דגרדי דאמר רב יהודא כלי קיואי מותר לטלטלן ולהכי כתב הרי"ף ז"ל על הא דרב יהודא ואוקימנא בחבל דגרדי ולולי זאת אין דברי הרי"ף ז"ל מובנים שוב ראיתי במאור ז"ל שכתב כן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |