קרן אורה/נזיר/כב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:15, 5 בפברואר 2023 מאת הר יונה (שיחה | תרומות) (נשכח דיקטה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png כב TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
פירוש הרא"ש
שיטה מקובצת
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף כ"ב ע"א

בד"ה ת"ש כו' וק"ק כו' וי"ל דההיא אוקמא כר"א הקפר. והך רבנן עכ"ל. ואין זה מובן, דפלוגתא דר"א הקפר ורבנן לא שייכא כלל לפלוגתא דמיגז גייז. או מיעקר עקר. וע"כ צ"ל דהני תרי ברייתות פליגי בהא וכבר כתבתי לעיל לצדד דברייתא דמביאה חטאת העוף מצי סברה נמי דמיגז גייז. אבל לד' הרמב"ם ז"ל ע"כ צ"ל דפלוגתא דתנאי היא:

בא"ד ור"ש אמר כו'. ותימא כיון שקבלה עליה נזירות איך תהיה מותרת בהתרת חברתה הא אין נזירות לחצאין ותי' דר"ש מיירי דאמרה בפירוש לא נתכוונתי אלא להיות כמותך ואם סופך להיות מותרת לא יחול עליה נזירות כל עיקר. ות"ק ור"ש לא פליגי. ובשם מהר"ף כתבו דר"ש בואני לחוד ג"כ ס"ל דשתיהם מותרות ופליג את"ק. ולשיטתם ז"ל לר"ש השניה קלה מראשונה, דהראשונה אם נטמאה קודם הפרה לוקה והשניה אינה לוקה דלא חל עליה נזירות כל עיקר. ולא משמע הכי אלא שתיהם שוות. ובהדיא אמרינן בירושלמי אמתני' דלקמן מאחר שזו לוקה זו נמי לוקה. וע"כ צ"ל שהפר לה אח"כ דאל"ה מאי מיבעי לה התם שניה מהו שתלקה פשיטא דלוקה כמו כל מתפיס ועיין בפני משה שם. ודוחק לומר דמיבעי ליה אפילו בלא הפרה אי לוקה שניה משום דלמא יפר לה בעלה לראשונה ואיגלאי מלתא דנזירות שניה לאו כלום היא והוי כעין התראת ספק דז"א דא"כ למ"ד מיעקר עקר אמאי לוקה אשה כשעברה על נזרה שמא יפר לה בעלה אלא ודאי אין זה התראת ספק כיון שאין זה בידה. וע"כ כשהפר לה אח"כ הוא דמיבעי ליה. וש"מ דשניה נמי לא בטל נדרה מעיקרא אלא מהפרת הראשונה ואילך. וע"כ צריך לחלק דדוקא בשעת קבלה אינה יכולה לקבל נזירות לחצאין. אבל הכא דהתפיסה בחברתה הרי היא כמותה. וכשהפר נדר חברתה גם של שניה בטל מכאן ולהבא. ומבואר שם עוד בירושלמי דר"ש מיירי דוקא היכא דאמרה ואני כמותיך או הריני כמותיך אבל בסתם ואני לא פליג ר"ש ונזירות שניה קיים ע"ש. ותו גרסינן התם עלה דאמר התם מאחר שזו לוקה זו לוקה אמר רבי לא רבי שמעון היא ותיעשה שניה כאומרת הריני נזירה לאחר עשרים יום ר"ש כדעתי' דפוטר כשלא התנדב כדרך המתנדבים. ועיין בפני משה מה שפי' בזה בדוחק. ואי לאו דמיסתפינא הייתי אומר דצ"ל ותיעשה שניה כאומרת הריני נזירה עשרים יום והיינו קושית התוס' ז"ל, אמאי שניה מותרת והרי זו כאילו קבלה עליה נזירות עשרים יום דהוי נזירה למ"ד יום. ומשני ר"ש כדעתיה שלא התנדב כדרך המתנדבים ומש"ה לא הוי נזירה אלא כמותה של ראשונה. אלא דבפ"ק כתבתי דר"ש מודה בכה"ג דקיבל עליו חצי נזירות דהוי נזיר למ"ד יום ע"ש וצ"ע:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף