קרית ספר/רוצח/ו

קרית ספר ‏ רוצח ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ההורג בשגגה בהעלמה גמורה גולה כדכתיב ואשר לא צדה וגו' ואם היתה קרוב לאונס בשגגה שאירע בה דבר שאינו מצוי כגון סותר כותל בלילה לאשפה שאין הרבים מצויים בה כלל הוי קרוב לאונס ופטור מן הגלות כהוציא אחד את ראשו וקבל האבן שזרק קודם חברו דפטור כדתנן במתניתין ד"ח מדכתיב ומצא את רעהו ומת משמע שהיה שם ומצאו נשירת נשילת הברזל פרט לממציא עצמו אח"כ ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו כיון שהוא אנוס ויש שגגה קרובה לזדון כמו פשיעה כזורק אבן לר"ה או סותר כותלו לר"ה ואינו גולה שעונו גדול ואין גלות מכפרת לו ואם הרגו גואל הדם פטור וכן ההורג בעד אחד או בלא התראה וכיוצא בזה אם הרגן גואל הדם אין להם דמים שלא יהיו חמורים מההורג בלא כוונה.

י

השונא שהרג בשגגה אינו נקלט חזקתו שהוא קרוב למזיד דכתיב והוא לא אויב לו וכדתנן ד"ט פרק הגולין ואי זהו שונא כל שלא דבר עמו ג' ימים מפני האיבה כדתנן פרק (אי) זה בורר דף כ"ח ובספרי דרשינן מקרא דהוא לא שונא לו מתמול שלשום תמול ב' שלשום ג'. וכן אם נכנס לקרן זוית והרגו שם בשגגה אינו נקלט כדדרשינן התם ד"ז אם בפתע פרט לקרן זוית שלשון פתע הוא בסמוך כדמתרגמינן בתקוף פרט לקרן זוית אם היה זה יוצא ממבוי זה ונכנס לזה לפנות לימין או לשמאל וסכינו בידו וזה בא כנגדו בקרן זוית ולא ראהו והרגו כך פרש"י ז"ל בלא איבה פרט לשונא הדפו שדחפו בגופו בלא מתכוין או השליך עליו להביא ירידה שהיא לצורך עליה כגון הרוצה להרים ידו בכח וברזל בידו ומשפיל תחלה ושוחה לפניו כדי להרים בכח ובהשפלתו הרג דלא תימא הואיל וצורך עליה היא פטור מגלות דהא כתיב ויפל והרב ז"ל נראה דגריס פרט לירידה שהיה צורך עליה דאינו חייב גלות קרוב לאונס בלא צדיה פרט למתכוין לצד זה והלכה לצד אחר דהוי לשון צידוד שלא נתכוון לצד שני והוי קרוב לאונס בשגגה פרט לאומר מותר דהוי כמזיד ואשר לא צדה פרט למתכוין לזרוק ב' וזרק ד' דלא צדה משמע שלא נתכוון לזרוק בצדו ובסמוך לו אלא למקום שזרק שלא היה יודע שיש שם אדם פרט וכו' או נתכוון להרוג זה והרג זה פטור מן הגלות כדילפינן לעיל ריש פ"ה ואפילו נתכוון לבהמה והרג את ישראל כדכתיב בבלי דעת פרט לזה כל אלו קרובין למזיד.

יא

הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והרגו בעל הבית בשגגה פטור מן הגלות כדכתיב ואשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים וגו' מה יער שיש רשות לניזק ולמזיק שיכנס לשם אף כל וכו' יצאת חצר בעל הבית כדאמרינן ד"ז וכל שהרג בדרך ירידה גולה ולא בדרך עליה כדתנן התם זה הכלל וכו' דאמר קרא ויפל עליו וימות עד שיפול דרך נפילה ואפילו ירידה שהוא צורך עליה כדילפינן לעיל וכן הלכה לצד אחר.

יד

היתה לו אבן מונחת בחקו שלא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה והמיתה פטור מגלות דכתיב בשגגה מכלל שהיתה לו ידיעה קודם וכדאמרינן ס"פ כיצד הרגל דדוקא כשהכיר בה קודם חייב גלות כדאמרינן וכן הסומא פטור מגלות כר' יהודה במתניתין דכתיב בלא ראות דמשמע כאן לא ראה אבל רואה במקום אחר פרט לסומא משום דכתיב ואשר יבוא את רעהו ביער אפילו סומא הוצרך למעוטי קרא כדאמרינן דנ"ו. נשמט הברזל מן העץ המתבקע אינו גולה כחכמים דפליגי אר' מאיר במתניתין ד"ז וסברי יש אם למקרא ונפל קרינן וכשאתה קורא ונשל אתה מוסיף הברה של אלף או של ה"א בין נו"ן לשי"ן וקרינא לשון פעל הברזל עצמו נשל מעל עצו ולא שהברזל השיל העץ המתבקע דהוי ככח כחו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.