קרית ספר/רוצח/ה

קרית ספר ‏ רוצח ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קצט להגלות לערי מקלט ההורג בשגגה כדכתיב וישב בה עד מות הכהן הגדול:

אזהרת רצ שלא ליקח כופר מן ההורג בשגגה לישב בעירו כדכתיב ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלט ותרתי קראי דלא תקחו כופר חד למזיד וחד לשוגג וצריכי כדאמרינן פרק אלו נערות.

ב

אין הרוצח בשגגה גולה אלא א"כ מת הנהרג מיד אבל עומד מעט שמא רוח שנכנס בו הרגו וכדאמרינן פרק מי שאחזו ד"ע וקרא דכתיב גבי גלות ויפל עליו וימת משמע מיד ואף על פי שבמזיד חייב יש חילוק בין מיתה לגלות כדמפלגי' בגלות בין דרך ירידה לעליה ובמזיד אין שום חילוק.

ג

ישראל שהרג בשגגה את העבד או את גר תושב גולה וכן הם גולים זה על זה דכתיב לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם ובמכות פרק אלו הן הגולין ד"ח תנן הכל גולין ע"י ישראל וישראל גולין על ידיהן חוץ מעל ידי גר תושב [ומפרש הרב ז"ל דקאי ארישא הכל גולין על ידי ישראל חוץ מגר תושב שאינו גולה אלא נהרג וכן פי' הרב עובדיה ז"ל (מכות פ"ב מ"ג)] גר תושב שהרג את ישראל נהרג דכתיב והיו הערים לכם למקלט לכם ולא לגרים וכן גר תושב שהרג גר תושב מפני שעלה על דעתו שמותר קרוב למזיד הוא ולאו בר גלות הוא כדאמרינן התם אלא נהרג וממעטינן ליה מדכתיב בשגגה ד"ז. וגוי אין ערי מקלט קולטות אותו דכתיב לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם פרט לגוי שאין ערי מקלט קולטות אותו.

ה

הבן והאב גולין זה על זה והא דתניא מכה נפש פרט למכה אביו היינו בשעשה בו בשוגג חבורה דס"ד הואיל ובמזיד בר קטלא הוא בשוגג לגלי קמ"ל ואם יסר בנו ללמדו תורה או חכמה או אומנות הצריך לה ומת פטור כדאמרינן התם ותנן ד"ח לחטוב עצים מה חטבת עצים רשות יצא האב המכה את בנו להדריכו והרב את תלמידו ושליח ב"ד דמצוה קא עבדי.

ז

אחת שוגג ואחת מזיד מקדימים לערי מקלט וב"ד שולחים ומביאים אותם משם כדתנן התם ד"ט ותניא התם מי שנתחייב מיתה הרגוהו כדכתיב ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו ביד גואל הדם ומת מי שלא נתחייב פטרוהו כדכתיב והצילו העדה וגו' מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו כדכתיב והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה ובספרי יליף טעמא דאחד שוגג ואחד מזיד מקדימין בתחלה לערי מקלט דכתיב וארב לו וקם עליו ונס אל אחת וגו' וכתיב בתריה ושלחו זקני עירו וגו' הרגו גואל הדם חוץ לתחום ערי מקלט פטור כרב הונא דאמר הכי ותניא כוותיה ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר והכי קאמר פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח והשיגו והכהו נפש ולא יתיירא מב"ד כי לו אין משפט מות וסוף המקרא שאומר כי לא שונא הוא לו מוסב על ראשו פן ירדוף גואל הדם (אין) [אני] אומר לך להכין לו הדרך כי לא שונא היה לו ולא הרגו מדעת.

י

נכנס לעיר מקלטו ויצא חוץ לתחומה בזדון התיר עצמו למיתה ורשות ביד גואל הדם וכל אדם אין חייבין עליו כר' עקיבא במתניתין די"א וכתיב ואם יצא יצא הרוצח וגו' ומצא אותו גואל הדם ורצח גואל הדם אין לו דם הרי הוא כהורג המת שאין לו דם ובגמ' מ"ט דר' יוסי הגלילי דאמר מצוה ביד גואל הדם דכת' ורצח ולא כתיב אם רצח ור' עקיבא מי כתיב ירצח ורצח כתיב ואיכא לפרשו לשון צווי כמו ועשה בצלאל וגו' ואיכא לפרש לשון רשות כמו ועשה ה' אלהים וגו'.

יא

יצא בשגגה כל ההורגו אפילו גואל הדם גולה על ידו כדתניא התם דף י"ב יצא במזיד נהרג בשוגג גולה דאף על גב דכתיב ואם יצא יצא הרוצח דמשמע מ"מ בין בשוגג בין במזיד אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם שלא יהא סופו חמור מתחלתו מה תחלתו כשרצח במזיד נהרג ובשוגג גולה אף סופו כשיצא חוץ לתחום במזיד נהרג בשוגג גולה. הרגו בתוך תחום עיר מקלטו אפילו גואל הדם נהרג עליו דכשם שהעיר קולט כך תחומה קולט כדתנן התם דאף על גב דכתיב וישב בה ודרשינן בה ולא בתחומה לא נצרכה אלא למחילות דלא ידור בתחומה תוך מערה אבל לקלוט קולטת תוך התחום דישיבה לחוד הוא דמיעט קרא ומדכתיב ואם יצא יצא וגו' אין לו דמים משמע דאם לא יצא חוץ לתחום יש לו דם.

יב

המזבח קולט כדכתיב בהורג בזדון מעם מזבחי תקחנו למות מכלל שאם הרג בשוגג אינו נהרג במזבח וההורגו שם אפילו גואל הדם נהרג כהורג תוך ערי מקלט ואין קולט אלא גגו של מזבח בית עולמים כדאיתא פרק הגולין דף י"ב ב' טעיות טעה יואב אחד שאינו קולט אלא גגו כדכתיב מעם מזבחי והוא תפס בקרנותיו ב' שאינו קולט אלא מזבח בית עולמים כדכתיב מזבחי המיוחד לי והוא תפס מזבח של שילה וכו' ואמר אביי בהא נמי טעה דאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו כדכתיב מעם מזבחי ודרשינן פרק יום הכפורים דף פ"ה ופ"ק דיבמות ד"ז מעם מזבחי ולא מעל מזבחי שאם התחיל בעבודה אין מפסיק לבוא לידון אלא משלים עבודתו כמו שכתב רש"י ז"ל התם ביומא אבל זר או אינו עובד או דאינו על גגו של מזבח יבוא לב"ד למות כמו שפרש"י ז"ל ביבמות ולהכי אם הרגו גואל הדם אינו נהרג ונראה דאפילו להורג בשוגג אם הרגו גואל הדם כל שלא היה עובד בגגו של מזבח אינו נהרג ולהכי כתב הרב ז"ל דמי שקלטו מזבח כלומר אחר שעבד עבודתו מוסרין לו שומרים שיגלו אותו לערי מקלט כשהוא מחוייב גלות ואם ברח למזבח מפני פחד המלך שלא יהרגנו בדין המלכות או מפני ב"ד לצורך הוראת שעה אפילו היה זר ניצל ואין לוקחין אותו מעם המזבח למות לעולם אלא א"כ נתחייב מיתת ב"ד כשאר הרוגי ב"ד תמיד [כדכתיב (שמות כא, יד) וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי וגו' דאיירי במחוייב מיתת ב"ד הא לאו הכי ניצול במזבח]:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.