קרית ספר/רוצח/ד

קרית ספר ‏ רוצח ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

המתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתת ב"ד ומן התשלומין ומגלות כרבי שמעון במתניתין דף ע"ט ובגמרא מ"ט דרבי שמעון דכתיב וארב לו וקם עליו עד שיתכוין לו וארב לו קרא יתירא הוא כיון דכתיב וכי יהיה איש שונא לרעהו וקם עליו ואם נתכוון להכותו על מתניו באבן שזרק והלכה על לבו ומת אם היה בה כדי להמית על מתניו חייב ואם לאו פטור כדתנן התם וכן כל כיוצא בזה.

ג

המכה את חברו באבן או באגרוף ואמדוהו לחיים נותן ה' דברים ונפטר אפילו מת אחר כך מחמת המכה דרבנן דרשי ליה לקרא לאמדוהו לחיים ומת והכי משמע ולא ימות אם אמדוהו תחלה שלא ימות אפילו מת לאחר מכאן שבתו יתן האומד שאמדוהו לכמה חליו עולה ושבת וריפוי כשאמדוהו תחלה לחיים כדאמרינן וכדתניא התם דף ע"ח אמדוהו לחיים אין אומדין אותו למיתה לומר טעינו באומד ראשון ולחייבו לזה שהרי יצא מב"ד זכאי ודרשינן ונקי וצדיק אל תהרוג ליוצא מב"ד זכאי וכו' ואמרינן מחמת חולי אחר שבא עליו הכבידה המכה ואם אמדוהו למיתה אוסרין את המכה בבית הסוהר וכדדרשי רבנן התם מדכתיב ונקה המכה מלמד שחובשין אותו שלא יברח כשאמדוהו למיתה עד שנראה אם ימות או לא ולהכי אתא ונקה המכה דמשמע לכשיקום ונקה מכלל דהשתא חבוש הוה ומשענתו היינו משעת בוריו שאינו צריך כח אחר להשען עליו וכדאיתא במכילתא זה אחד מג' דברים שהיה דורש רבי ישמעאל בתורה כמין משל על משענתו על בוריו ומתרגמינן נמי על שריפא לגמרי ונשען על כחו. אמדוהו למיתה והקל ואחר כך הכביד ומת חייב כרבנן דמתניתין דפליגי אר' נחמיא דלרבנן אין אומד אחר אומד ליחשב כיוצא מב"ד זכאי ולהפטר אם אחר כך הכביד ומת אלא בתר מעשה דהשתא אזלינן דהואיל והכביד ומת חייב המכה מיתה דלא פטריה רחמנא מדכתיב ולא ימות וכו' כדדרשינן לעיל אלא היכא דאמדוהו לחייב ואחר כך מת אבל הקל באמצע אחר שאמדוהו למיתה ויצא מב"ד חייב וסוף דבר מת לאו כדאמרי'.

ו

הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות ומת כולן פטורין ממיתת ב"ד דכתיב כל נפש אדם עד שיהיה אחד שהרג כל הנפש כרבנן דפליגי אר' יהודה בן בתירא דף ע"ז ודרשי עד דאיכא כל נפש ואם זרק כל אחד אבן וכל אחד אין בה כדי להמית ומת האחרון חייב [דכל א' אין בו כדי להמית אחרון הוא דעביד מיתה וקרינן ביה כל נפש (ויקרא כד, יז) אף על גב דבאבן שזרק הוא נמי לא הוה ביה להמית הרי על ידו מת]. רוצח שנגמר דינו ונתערב באחרים כולן פטורין כדתנן התם פרק הנשרפין דף ע"ט ובגמרא אילימא אחרים כשרים פשיטא אלא הכא ברוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים שנגמר דינם דרבנן סברי אין גומרין דינו של אדם אלא בפניו וכיון דאין מכירין אותו לא הויא בפניו וכדמשמע פשטיה דקרא דכתיב ושפטו את העדה בין המכה ובין גואל הדם וגו' דמשמע דבעיא בפני המכה.

ח

ההורג נפשות ולא היו שם עדים רואים כאחת או שלא התרו בו או שהוכחשו העדים בבדיקות כל אלו הרצחנין כונסין אותן לכיפה עד שתבקע כריסן מכובד החולי וכדתנן פרק הנשרפין דף פ"א וכאוקמתי דאמוראי בגמרא בעדות מיוחדת ובשלא בהתראה ובאיתכחוש בבדיקות דכל הני עדות אמת הוא אלא שאין מסור למיתת ב"ד ולהכי עייל ליה לכיפה ודוקא כי הני גווני משום השחתת ישובו של עולם ואמרינן התם כיפה היכא רמיזא דאי הל"מ היא עונש דכיפה מיהו היכא רמיזא מקצת דכתיב תמותת רשע רעה מי שהוחזק רשע תמיתנו רעתו אלמא רשע בר מיתה הוא אבל שאר מחוייבי מיתת ב"ד אם אינו חייב מיתה בדין פוטרין אותו [דלא אמרינן כיפה הלכה למשה מסיני אלא ברוצח משום ישובו של עולם].

י

המינים והם עובדי ע"ז או עושים עבירות להכעיס שהם מינים גם כן והאפיקורסים שהם כופרים בתורה מצוה להרגן ולסבב הריגתן אבל גוים וישראל בעל עבירה ועומד ברשעו תמיד אין מעלין אותם דכתיב לא תעמוד על דם רעך ואין זה רעך וכדתניא פ"ד מיתות דף נ"ז ומינים ואפיקורסים דהורגין אותן ילפינן [דלא עדיפי מהני דכתיב בהו לא תחיה כל נשמה (דברים כ, טז)]:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.