קרית ספר/קריאת שמע/א

קרית ספר ‏ קריאת שמע א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצוה יז לקרות קריאת שמע פעמים בכל יום בערב ובבוקר שנאמר בשכבך ובקומך וזהו בשעה שבני אדם שוכבים והוא לילה ובשעה שבני אדם עומדים והוא יום. ומהו קורא שלשה פרשיות אלו שמע והיה אם שמוע דכתיב בהו בשכבך ובקומך וויאמר. ומקדימין שמע שיש בה יחוד ה' ואהבתו ותלמודו שהוא העיקר הגדול ואחריה והיה אם שמוע שיש בה ציווי על זכירת שאר כל המצות ואח"כ פרשת ציצית שגם היא יש בה ציווי על זכירת כל המצות. ומדאוריתא כיון שקרא פסוק ראשון שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד יצא ידי חובתו והוא שכיון בו דכתיב שמע וכתיב הסכת ושמע ישראל מה להלן בכוונה דכתיב הסכת הכא נמי בכוונה ונראה דאפילו הכי בקריאת כל הג' פרשיות מקיים מצוה מדאוריתא אף על גב דבפסוק ראשון נפטר מידי דהוה אקריאת התורה דנפטר בקביעת איזו שעה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה ורבי יוחנן אמר אפילו לא קרא אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש וגו' ואפילו הכי אם לומד כל היום והלילה הוא מקיים מצות תלמוד תורה מדאוריתא הכי נמי הכא אף על גב דנפטר מידי חובת קרית שמע בפסוק ראשון כשקורא כל הג' פרשיות הוא מקיים מצוה דאוריתא ולהכי אמרינן בגמרא קרית שמע דאוריתא פוסק בין פרק לפרק הלל מיבעיא משמע דכל הג' פרקים הוו כדאוריתא כיון דמקיים מצוה דאוריתא בקריאתם דאי לאו הכי אלא דאינו מקיים בקריאתם כי אם מצות דרבנן היכי קאמר ק"ש דאוריתא פוסק הלא כבר קרא פסוק ראשון שהוא מדאוריתא והשאר מדרבנן אלא ודאי כדכתיבנא.

ג

אע"פ שאין מצות ציצית נוהגת בלילה קוראין אותה בלילה מפני שיש בה זכרון יציאת מצרים ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ואם לא קרא פרשת ציצית אז אמת ויציב הוא מדאוריתא משום זכרון יציאת מצרים.

ט

זמן קרית שמע בלילה מצותה משעת יציאת הכוכבים דהיינו לילה דכתיב גבי תרומה ובא השמש וטהר והיינו ביאת אורו לגמרי כדדרשינן בגמרא טהר יומא והיינו תחילת צאת הכוכבים ואף על פי שאין ראיה לדבר שהיום כלה בצאת הכוכבים זכר לדבר דכתיב ואנחנו עושים במלאכה וגו' מעלות השחר ועד צאת הכוכבים וכתיב והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה משמע דביום בלחוד הוא דעבד מלאכה וקאמר עד צאת הכוכבים וזמנה כל הלילה דכתיב בשכבך והיינו כל זמן שבני אדם שוכבים וכדי להרחיק מן העבירה אמרו חכמים עד חצות.

יא

קרית שמע ביום מצותה עם הנץ החמה דאע"ג דמשעלה עמוד השחר הוי יום כדכתיב מעלות השחר וגו' אפילו הכי דברים שמצותן ביום עיקר זמנם בהנץ החמה דקודם הנץ החמה אע"ג דעלה עמוד השחר נראה לילה כיון דאכתי מיחזו כוכבים ואפילו הכי אם קרא משעלה עמוד השחר מיד קרית שמע של שחרית יצא ואם איחר וקרא קרית שמע אחר שתעלה השמש יצא ידי חובתו שעונתו עד סוף ג' שעות ביום למי שעבר ואיחר משום דבקומך דרשינן כל זמן שבני אדם קמים ממטותיהם ומלכים דרכם לעמוד בג' שעות ונראה דאע"ג דבשכבך דרשי רבנן כל זמן שבני אדם שוכבים במטותיהם דהיינו כל הלילה היינו משום דלא מצו למידרש בשכבך כל זמן שהולכים לשכב כרבי אליעזר דאין זמן קבוע לזה שאין כלם שוכבים בשעה אחד דיש מאחרים עד חצות או יותר כדמשמע בגמרא אבל בזמן הקימה מן המטה כלם קמים בשעה אחד דהיינו עד הנץ החמה ולהכי דרשינן ובקומך זמן שעומדים ממטותיהם ולא בזמן שהם עומדים דהיינו כל היום דא"כ לימא קרא בלילה וביום ומדלא קאמר הכי נראה דזמן שכיבה וקימה מן המטה קאמר ומשום דבשכיבה לא אית בה זמן קבוע כדפי' דרשי' כל זמן ששוכבים במטותיהם דהיינו כל הלילה אבל בבקר דזמן קימה הוא קבוע לכולי עלמא שמתחילים לקום באור הבקר עד הנץ החמה דרשינן בקומך כל זמן שבני אדם קמים מן המטה דהיינו הנץ החמה דזהו עיקר זמן קריאתה ואם איחר עד ג' שעות יצא דאכתי הויא זמן קימה למלכים ומשום דהוו מיעוטה דמיעוטה הוי עיקר מצותה בהנץ החמה דהוי קימה לכל העולם והוא עובר אם מאחרה מהנץ החמה מה שאין כן בזמן השכיבה דאף על גב דמצותה מצאת הכוכבים לא הוי עובר מי שלא קראה מיד אלא עד שעבר חצות הלילה:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.