קרית ספר/סנהדרין/יט

קרית ספר ‏ סנהדרין יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כל כרת שאין בו מיתת ב"ד לוקין עליהם אחותו ואחות אביו ואחות אמו ואחות אשתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ונדה כתיב כרת בהדיא בפרשת קדושים במקצתן וכתיב בסוף אחרי מות כי כל אשר יעשה מכל התועבות וגו' ונכרתו הנפשות וקאי אכולהו דכתיב נמי התם ואוכל חלב כתיב ביה כרת בהדיא וכן אוכל דם כתיב ביה כרת ואוכל חמץ בפסח ואוכל ביום הכפורים ועושה מלאכה בו כתיב ביה והאבדתי את הנפש ההיא דהינו כרת שהוא אבדן הנפש ואוכל נותר ופגול כתיב בהו נמי כרת בפגול בהדיא ובנותר בגזרה שוה כדילפינן פרק י"ג מהלכות פסולי המוקדשין וטמא שאכל בשר קדש דכתיב בפרשת צו וטומאתו עליו ונכרתה וגו' וטמא שנכנס לעזרה דכתיב ואם לא יכבס וגו' ונשא עונו וכדכתבינן בפ"ג מהלכות ביאת מקדש ושוחט קדשים ומעלם בחוץ דכתיב בהו כרת בהדיא בפרשת אחרי מות ומפטם את השמן והסך בשמן המשחה והמפטם את הקטרת דכתיב איש אשר ירקח כמוה ואשר יתן ממנו על זר ונכרת וכתיב איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו.

ב

כל מחוייבי מיתה בידי שמים שהן בלא תעשה ויש בהם מעשה שלוקין עליהם י"ח. זר שאכל תרומה או תרומת מעשר או בכורים או חלה דכתיב בתרומה ומתו בו כי יחללוהו וכל זר לא יאכל קדש וכל הני מיקרו תרומה חלה תרימו תרומה ותרומת ידיך אלו בכורים. אוכל טבל או עסה שלא הורמה חלתה דכתיב ביה ולא יחללו ויליף חילול חילול מתרומה שאכלה בטומאה מה להלן במיתה וכו' וחלה הויא כתרומה כדאמרינן. כהן טמא שאכל תרומה טהורה דכתיב ומתו בו כי יחללוהו וגו'. וכהן שנכנס לקדש הקדשים שלא לעבודה דכתיב ואל יבוא בכל עת וגו' אל פני הכפורת ולא ימות וכדאמרינן פרק ב' דהלכו' ביאת מקדש. וכהן שיצא מן המקדש בשעת עבודה כדכתיב ומן המקדש לא יצא וגו' פן תמותו וכדכתבינן נמי התם. ולוי שעבד בעבודת כהנים כדכתיב איש איש על עבודתו וגומר וכתיב ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו וכדכתב פרק שלישי דהלכות כלי המקדש. וזר ששמש כדכתיב והזר הקרב יומת וכדתניא בפ' הנשרפין דף פ"ג ומחוסר בגדים הוי כזר כדכתיב וחגרת אותם אבנט וגו' בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם והוי להו זרים וזר ששמש במיתה כדאמרי' וכהן טמא ששמש דיליף חילול חילול מתרומה דהוי חילול דרבים מחילול דרבים כדכתב התם דף פ"ג. ושתוי יין ששמש דכתיב יין ושכר אל תשת וגו' ולא תמותו וגו' וטבול יום ששמש דכתיב קדושים יהיו וגו' ולא יחללו אם אינו ענין לטמא ששמש דנפקא לן מוינזרו וגו' תנהו ענין לטבול יום ויליף חילול מתרומה במיתה כדאיתא התם ומחוסר כיפורים ששמש דכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שהיא טמאה ואמר מר טמא ששמש במיתה ופרועי ראש דאיתקש לשתויי יין דכתיב ופרע לא ישלחו ויין לא ישתו מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה ונראה דעד השתא הוי הלכתא עד דאתא יחזקאל ואסמכיה אקרא אי נמי דלא הוי אלא גילוי מילתא בעלמא דפרועי ראש הוי כשתויי יין וקרועי בגדים דכתיב ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וכדכתבי' פרק ראשון דהלכות ביאת מקדש. אבל המשמש בלא קידוש ידים ורגלים אף על פי שהוא במיתה כדכתיב ירחצו מים ולא ימותו אינו לוקה מפני שהוא מצות עשה ירחצו מים וכל שאין בו אזהרה אין בו מלקות. וכן נביא שכבש נבואתו או עבר על דברי עצמו והעובר על דברי נביא אף על פי ששלשתן במית' כדכתיב אנכי אדרוש מעמו דהינו מיתה בידי שמים אינו לוקה שהן באין מכלל עשה דאליו תשמעון ואין בהן לאו אלא שבאו מכלל עשה.

ד

כל לא תעשה שאין בהן לא כרת ולא מיתה שלוקין עליהם קס"ח מעושה צלם עד מימר נ' ממימר עד נזיר שאכל וכו' חמשים מנזיר עד מלך שהרבה ס"ח הם קס"ח וכ"א של כריתות וי"ח של חייבי מיתות הם ר"ז הסימן ילקו זרי"ם:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.