קרית ספר/סנהדרין/יח

קרית ספר ‏ סנהדרין יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אלו הן הלוקין כל העובר על לא תעשה שחייבין עליו כרת ואין בו מיתת ב"ד כאוכל חלב ודם וכן העובר על מה שיש בו מיתה בידי שמים כאוכל טבל וכהן שאכל תרומה טהורה וכן על כל לאו שיש בו מעשה וכדתנן ריש פרק הלוקין ובגמר' יליף להו ר' אבהו לחייבי כריתות במלקות דגמר לעיני דכתיב ונכרתו וגו' לעיני וכתיב במלקות ונקלה אחיך לעיניך אבל חייבי מיתות ב"ד לא גמרינן לעיני מלעיניך משום דכתיב כדי רשעתו ודרשינן משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות וברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר ורבינא אמר לעולם טעמיה דרבי עקיבא משום ב' רשעיות הוא ודקאמרת חייבי כריתות נמי ב' רשעיות הן דאכתי עונש כרת עליו לא פסיקא מילתא לכרת הואיל ואם עשו תשובה ב"ד של מעלה מוחלין להם וחייבי מיתות ב"ד אף על פי שעשו תשובה אין ב"ד של מטה מוחלין לו את המיתה וכיון דילפינן לחייבי כריתות דישנן בכלל מלקות חייבי מיתה בידי שמים נמי פטירי במלקות לפי שמיתה בידי שמים פחותה מן הכרת שהמחוייב כרת ישאר עליו עונש אחר מיתה ומחוייב מיתה נתכפר לו במיתה. וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו דכתיב גבי מלקות אם לא תשמור לעשות דבעינ' מעשה חוץ מנשבע ומימר ומקלל חברו בשם וילפינן להו בריש תמורה נשבע מדכתיב כי לא ינקה וגו' ב"ד של מעלה וכו' אבל ב"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו כדאית' התם ומימר משום דבדיבורו עושה מעשה שעושה מחולין קדשים ומקלל חברו בשם דכתיב והפלא דהינו מלקות כדכתיב והפילו השופט וכתיב ליראה את ה' הגדול והנורא וגו' שיהא ירא שלא להוציא את ה' לבטלה ובמקלל השם איכא מוציא שם שמים לבטלה ומצער חברו וכדאיתא התם. וכל לאו שניתן לאזהרה מיתת ב"ד אין לוקין עליו משום רשעה אחת אתה מחייבו וכו'. וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו כרבנן דמתני' פרק קמא דמכות דאמרי כל המשלם אינו לוקה משום דכתיב כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ולא משום ב' רשעיות ולא תימא דילקה ולא ישלם דהא בעדים זוממים רבתה תורה בפי' שישלמו כדכתיב ועשיתם לו כאשר זמם וגו'. וכל לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו אלא אם כן לא קיים עשה שבו וכדילפינן לעיל פרק ט"ז. ולאו שבכללות אין לוקין עליו נראה דטעמא משום דלא מצי מתרה ביה דלא מיוחד לאוין והיכא דמיחד חייב כדאיתא בכמה דוכתיה.

ד

מי שלקה בב"ד על איסור כרת וחזר ולקה על אותו כרת עצמו מכניסין אותו לכיפה וכדתנן פרק הנשרפין דף פ"א דכיון דקא מותר נפשיה לעבירה אחת של כרת פעמים ושלש מקרבין ליה לקטליה עילויה ואמרינן התם כיפה היכא רמיזה וודאי הלכה למשה מסיני היא הא עונש דכיפה ומיהא היכא רמיזה מקצת דכתיב תמותת רשע רעה מי שהוחזק רשע תמיתהו רעתו אלמא מוחזק רשע בר מיתה הוא וכן מי שעבר על כרת או מיתת ב"ד שני פעמים והתרו בו אלא שאין ממיתין או מלקין אותו מפני שלא קבל התראה בפעם שלישית מכניסין אותו לכיפה וכדתנן נמי התם והא הוי נמי בכלל הלכה למשה מסיני.

ו

הגונב את הקסוה והמקלל בקוסם והבועל ארמית קנאין פוגעין בו כדתנן נמי התם בשעה שרואין המעשה אבל לאחר מכאן אין מיתתו מסורה לב"ד והל"מ הוא. וכהן ששמש בטומאה חייב מיתה דכתיב דבר אל אהרן וגו' וינזרו וגו' ויליף חילול חילול מתרומה כדאיתא התם ופרחי כהונה היו מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין מוחו בגיזרין ונראה דהאי נמי הוי הלכה כיון שחייב מיתה בידי שמים דאי ליכא מיתה לא היו פוצעין את מוחו. אין ממיתין ואין מלקין בהודאת פיו דאף על גב דאמרינן בעלמא לא איברו סהדי אלא לשקרי הינו בדבר שבממון אבל במיתה ומלקות שמא מן העמלין הוא וגזרת הכתוב הוא דהא אפילו בעדים אי לא אתרו ביה לא לקי:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.